השקל הדיגיטלי יכול להיות מהפכה בשוק התשלומים - מה קורה בעולם ומהם היתרונות של המטבע הדיגיטלי?

בשנת 2020 הוקם פרויקט ה"שקל הדיגיטלי" בבנק ישראל. הפרויקט נועד לבחון את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי . החלטה על הנפקה עוד אין, אבל בהתאם למתווים המתגבשים, אם וכאשר בנק ישראל יחליט על הנפקה כאמור נראה שלדבר יהיו השלכות משמעותיות על כולנו - המערכת הבנקאית, הממשלה, מוסדות ציבוריים, בתי עסק וצרכנים, וזאת לצד הזדמנויות עסקיות אפשריות של שחקנים קיימים או חדשים בשוק. נתחיל בזה שנוכל להעביר כספים ברגע, בכל סכום מארנק דיגיטלי בלי עמלות. הממשק יהיה נגיש, זמין תמיד ונוח לתפעול. מערכת התשלומים עשויה להשתנות בזכות השקל הדיגיטלי. זה כבר קורה בעולם, וזה מתרחב, וזו יכולה להיות בשורה לציבור.

  שקל דיגיטלי - האם הוא יהיה מהפכה בשוק התשלומים?  (בנק ישראל)

שקל דיגיטלי לכולם, בכל מקום, בכל מקרה (כמעט) ולכל גיל

החלטות ועדת ההיגוי של השקל הדיגיטלי בשלב זה הן שכל תושב חוקי בישראל יהיה זכאי לקבל גישה לשימוש בשקל דיגיטלי. הגילאים לפתיחת חשבון/ארנק יהיה נמוך או שווה לזה הדרוש לצורך פתיחת חשבון בנק. לא יהיה גיל מינימום לשימוש בשקל הדיגיטלי - ילדים בכל גיל יוכלו לשלם, לקבל תשלומים ולהחזיק בשקל דיגיטלי דרך תת-חשבון/תת-ארנק המקושר לחשבון הורה. אחד החידושים הנדונים הוא האפשרות לבצע תשלומים לא מקוונים, בפרט במצבי חירום, ותשלומים "אנונימיים".

בשלב זה מסתמן שהגישה של לקוחות אל השקל הדיגיטלי תתבצע באמצעות גופים מתווכים - ספקי תשלום (PSPs).
 

הדרך ליצירת "אפקט רשת" עשויה להיטיב עם התאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי 

כותרת ראשית

השקל חוזר להתחזק? כך אפשר להגן מפני ירידה בשער הדולר

בארץ | חיים בן הקון | 14:34

- כל הכותרות

השקל חוזר להתחזק? כך אפשר להגן מפני ירידה בשער הדולר

פנינסולה: עלייה של 18% בהכנסות; תחלק דיבידנד של 9 מיליון שקל

הבנקים עולים 0.9%; ישראייר עולה 8%, נובה יורדת 3%

"דלק ממוקדת בהשבחת נכסי הליבה, אבל בוחנים גם הזדמנויות אחרות"

י.ח. דמרי: ההכנסות צמחו ב-36% - 458 מיליון שקל

מנכ"ל קסטרו: "קשה להעריך את השפעת חזרת הטיסות לחו"ל"

דוראל מכריזה על הפעלה מסחרית של פרוייקט בעל הספק של 480 מגה וואט

הרגולטור רוצה לפרק את גוגל - אז למה המניה לא נופלת?

רימון זכתה במכרז במערב אפריקה בהיקף של 190 מיליון שקל

מניבים ריט: רווח נקי של 17.6 מיליון שקל ברבעון השלישי

במרחק נגיעה מ-100 אלף דולר - הביטקוין נסחר במעל 97 אלף דולר

סאנפלאואר: הרווח ברבעון הסתכם ב-6 מיליון שקל, ההכנסות ב-43 מ' שקל

ישראייר ברבעון שיא: ההכנסות עלו ל-166 מיליון דולר

דלק: הכנסות של 2.6 מיליארד שקל; תחלק דיבידנד של 250 מיליון שקל

מנכ"ל אורביט: "תוצאות הבחירות בארה"ב ישפיעו לטובה על החברה"

עזריאלי: ה-NOI ברבעון עלה ב-10% ל-586 מיליון שקל

מזרחי טפחות: הרווח טיפס ב-30%; התשואה על ההון - 19%

ריטיילורס: ההכנסות ברבעון גדלו ב-22% ל-642 מיליון שקל

האיש שהיה לו 30 מיליארד דולר יישב בכלא 18 שנים - בגלל שרצה להיות עש...

קסטרו: צמיחה של 12% בהכנסות וזינוק ברווח התפעולי

עוד תכניות

בשלב זה, הכוונה היא ש"אפקט הרשת" יתבצע, בין היתר, דרך ביצוע וקבלת תשלומים של הממשלה, הנגשת השקל הדיגיטלי טכנולוגית לבתי העסק ולמשתמשי הקצה והגדרת השקל הדיגיטלי כהילך חוקי. אך לא רק. דרך נוספת אשר נשקלת עוברת ב"חובת ההשתתפות". וזה אולי אחד הדברים המעניינים ביותר בהקשרו של הפרויקט. אז על מי היא תחול ועם מי היא בעיקר מיטבה?

ממשלה ורשויות – עיריות, ביטוח לאומי, רשות המיסים, בתי המשפט וכיוצא בזה. השקל הדיגיטלי עשוי לשמש לגביית קנסות, אגרות, ומתן קצבאות דיגיטליות. הוא עשוי לתמוך ב-DvP של רישיונות ממשלתיים דיגיטליים ומסחר בבעלויות רשומות דיגיטליות, ועשוי להיות גם תשתית למערכות מס וניכוי במקור אוטומטיות עתידיות.

בנקים, חברות כרטיסי אשראי וספקי שירותי תשלום מהותיים – כדי להגדיל את היקפי השימוש, ניתן יהיה לשקול רגולציה שתחייב גופים פיננסיים, ובפרט את הבנקים, חברות כרטיסי אשראי וספקי שירותי תשלומים מהותיים אחרים לשמש כספקי תשלום במערכת ולספק שירותי ארנק ושירותים נוספים קשורים.

החידוש הממשי המוצע בהקשרו של השקל הדיגיטלי הוא לאפשר ספקי שירות "מתמחים". בניגוד לבנק שחייב לשרת כל לקוח, ספק השירות יהיה רשאי לשרת לקוחות בגזרת ההתמחות שהוא בחר בלבד. למשל יהיו ספקי תשלום שיוכלו לפתח פתרונות ארנק ייעודים לקהל הלקוחות שלהם (נהגי מוניות, סטודנטים, מסעדות וכו').

חובת ההשתתפות על הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וספקי שירותי תשלום גדולים נראית ברורה, ובחלק מהמקרים קיימת גם היום במערכות תשלומים קיימות. לצד נטל רגולטורי נוסף אפשרי, חובת השתתפות זו עשויה לפתוח בפניהם דווקא עולם של הזדמנויות חדשות ומתן אפשרות לתוספת משלימה לסל מוצרים ושירותים שקיימים שגופים אלה מספקים. חברות תשלומים וחברות כרטיסי אשראי יוכלו לאפשר למשל קישור כרטיסי חיוב ישירות לחשבונות השקל הדיגיטלי במקום לחשבונות בנק מסורתיים.

בעולם הקיים בו גופים אלה ממילא בעלי תשתיות טכנולוגיות רחבות, בעלי ניסיון בהנגשת שירות לכלל האוכלוסייה ויכולת לספוג את עלויות השירות, הטלת חובה לשווק ארנקי שקל דיגיטלי עשויה לפגוע בתחרות מול נותני שירותי תשלום שאינם תאגידים בנקאיים או ספקי שירותי תשלום מהותיים, ואף עשוי למנוע שירות מאוכלוסיות קצה שאין להם חשבונות בנק. מאידך, יתכן ודווקא לצורך הנעת תהליך רוחבי ומשמעותי דוגמת השקל הדיגיטלי אפקט הרשת חייב לעבור ב"חובת ההשתתפות" של השחקנים המוכרים והקיימים בשוק.

השקל הדיגיטלי, לו יונפק בישראל, עשוי לחולל מהפכה בשוק התשלומים ולהגביר את התחרות בתחום, והוא חובה בתוכו הן הזדמנויות בפיתוח מוצרים חדשים ושיפור חוויות תשלום קיימות, אך גם הזדמנויות טכנולוגיות רבות שכדאי לעקוב אחריהן.

איפה כבר קיים מטבע מקומי דיגיטלי?

"מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי" (באנגלית CBDC – Central Bank Digital Currency) הונפק על ידי איי הבהמה, ג'מייקה וניגריה. פיילוטים בשלב מתקדם: סין, האיחוד המוניטרי של הקאריביים. בבריטניה פורסם בפברואר מסמך היוועצות עם הציבור וממנו עולה כי הבנק המרכזי ומשרד האוצר סבורים כי ישנה הצדקה להתקדמות לשלב הבא במוכנות להנפקת פאונד דיגיטלי.

חיסרון תיאורטי בשל הדיגיטלי הוא סופיות תמורה (אין אפשרות לבטל תשלום), חשש לזליגה של נתונים, חשש לפרטיות, חשש שאנשים שחוששים מהטכנולוגיה לא יאמצו את השקל הדיגיטלי.

מנגד יש יתרונות כמו: העדר מגבלות על גובה תשלום, נגישות עבור מגוון אוכלוסיות (אין צורך בחשבון בנק או בהחזקה של כרטיס חיוב), היעדר עמלות (ובפרט עמלת סליקה מבתי עסק). כמו כן, יהיה ממשק נוח, נגיש וזמין מול אפליקציות התשלום השונות. יהיה אפשר לעשות פעולות גם בזמני חירום, למשל בהיעדר תשתית אינטרנט בזמן מלחמה

שני גלנט-פרנקפורט, שותפה, מחלקת בנקאות ופיננסיים, במשרד גולדפרב גרוס-זליגמן ושות', חברה בפורום "משתמשי הקצה" של פרויקט השקל הדיגיטלי של בנק ישראל