מקור הכסף של איראן, הקשר הכלכלי לסין והמלחמה הכלכלית נגד איראן

כלכלת איראן במשבר: התמוטטות המטבע, גירעון תקציבי כבד וההישענות על מכירות נפט עוקפות סנקציות

המשבר הכלכלי באיראן מגיע על רקע המלחמה עם ישראל לרמות חסרות תקדים, כשמטבע הריאל צונח, האינפלציה משתוללת, והמדינה נאבקת להתמודד עם גירעון תקציבי הולך וגדל. נתונים עדכניים על הכלכלה האיראנית מציירים תמונה קשה, המעלה אפשרות לקריסה כלכלית לצד פגיעה ביציבות החברתית במדינה - זה כמובן יכול להיות מבורך לישראל.

הטריגרים האחרונים הם שילוב של המלחמה שבה חיסלה ישראל את כל צמרת חיזבאללה ופגעה ברוב התשתיות והתחמושת של חיזבאללה. מדובר על הפסד כספי גדול. הממשל האיראני תמך על פי ההערכות בכ-12 מיליארד דולר עד 20 מיליארד דולר בחיזבאללה מאז מלחמת לבנון השנייה, וההשקעה ברובה ירדה לטמיון. העם האיראני מבין את סדר העדיפויות של השלטון ומבין שהכסף שהלך לחיזבאללה יכול היה לשמש לאוכל ולרווחת התושבים. 

   כלכלה בצרות, שלטון מושחת - חמינאי 

במקביל הוצאות המלחמה של האיראנים גדלות במקביל לחיסול תשתיות במתקפה האחרונה של חיל האוויר ולרצון לעבות את מערך ההגנה על רקע המלחמה. 

גם בחירת דונלד טראמפ לנשיא נתפסת כרעה לאיראן. טראמפ וסביבתו חושבים שאיראן ניסתה להתנקש בו, ומעבר לכך ובלי קשר - טראמפ בגישה לוחמנית נגד איראן, וקרא לישראל לפני כחודש לתקוף את מתקני הגרעין שלה.  
 

צניחת המטבע המקומי: ריאל שאיבד מערכו

על רקע עליית טראמפ לשלטון, המטבע האיראני נפל בכ-10%. שער החליפין של הריאל האיראני עומד על 0.0001 דולר אמריקאי, תוצאה של צניחה מתמשכת בעקבות ההגבלות הבינלאומיות והלחץ הכלכלי הפנימי. ירידת ערך המטבע גוררת גל אינפלציה כבד שמגיע למעל 30% בשנה ופוגע בכל שכבות החברה. מחירי המזון, הדיור והשירותים החיוניים זינקו. מגמות אלו פוגעות בעיקר בשכבות הנמוכות, מה שמוביל למחאות ולחוסר שקט חברתי ברחבי המדינה. השפעת המשבר הזה ניכרת בכך שהאוכלוסייה האיראנית נאלצת להצטמצם באופן משמעותי, בעוד שהוצאות המחייה הופכות לכמעט בלתי אפשריות עבור רבים.
 

גירעון תקציבי מעמיק: עלות ההתחייבויות הפנימיות של המשטר

איראן סובלת מגירעון תקציבי משמעותי, שנאמד ביותר מ-15% מהתמ"ג השנתי שלה. הגירעון הזה נובע בעיקר מהוצאות המדינה שנועדו לסבסוד מוצרים בסיסיים, לקצבאות ולרווחה, במטרה למנוע התנגדות פנימית. התקציב לשנת 2024 כלל הקצבות גבוהות במיוחד לתמיכה באוכלוסייה, כדי למנוע התמרמרות ומחאות. כשלחץ האינפלציה מתגבר והמחירים עולים, המדינה מוצאת את עצמה בתהליך בלתי נגמר של הזרמת כספים נוספים למערכת, מה שמעודד גירעון גדול אף יותר.

כל אלו מציבים את איראן במלכוד כלכלי: כדי לשמר שקט פנימי, היא ממשיכה להזרים כספים לתמיכה באזרחים, אך הדבר מחריף את גירעון התקציב ודוחף את הכלכלה למצוקה חמורה עוד יותר.
 

יצוא נפט: מקור ההכנסה המרכזי והפתרון הזמני

הישענות כלכלית של איראן על יצוא הנפט היא הכרח, לא רק כפתרון חירום אלא גם כדרך היחידה המאפשרת למדינה להשיג מטבע חוץ. בעקבות הסנקציות, איראן נאלצה לפתח מערך הברחות נפט רחב, המאפשר לה למכור נפט בעיקר לסין, ולהימנע מעונשים כלכליים. יצוא הנפט הנוכחי נאמד בכ-1.8-2 מיליון חביות ביום, ומספק הכנסות של 35 עד 60 מיליארד דולר בשנה, סכומים שאמנם מהווים חלק נכבד מכלכלת המדינה אך גם מספקים כר נרחב לשחיתות כלכלית בתוך המשטר, עם הטיית רווחי הנפט לגורמים פנימיים ומוסדות דתיים שמקבלים הכנסות בלתי מבוקרות.

 

הברחת הנפט ועקיפת הסנקציות

כדי לעקוף את המגבלות האמריקאיות על סחר בנפט, איראן פיתחה מערך מורכב להברחת נפט, הכולל שימוש בחברות-חזית סודיות כמו פורסם בתחקיר אקונומיסט: "Rainbow International" ו-"Haosi Trade Limited". חברות אלה, הממוקמות בסין ובמדינות אחרות, מאפשרות לאיראן להכניס את הנפט שלה לשוק הבינלאומי תוך הצגת מקור שגוי של הנפט – כמו ערב הסעודית או עומאן.

תהליך ההברחה הזה כולל העברת הנפט למכליות המשנות את שמן ואת מסלולן, עד שהן מגיעות ללקוחות במדינות אסיה, ובראשן סין. תחקיר שפורסם לאחרונה באקונומיסט חשף את היקף מערכת ההברחות ומציין שמדובר ברשת הפועלת תחת השגחה מוקפדת ומורכבת של המשטר האיראני, הכוללת רישום ומעקב בכל שלב משלבי ההעברה.
 

תפקידה המרכזי של סין בהישרדות הכלכלית של איראן

כמעט כל הנפט האיראני שנמכר בצורה בלתי חוקית מגיע בסופו של דבר לסין, שמשמשת גם כלקוח העיקרי וגם כשותפה המרכזית של איראן בעקיפת הסנקציות. הסינים מעדיפים להשתמש בחברות פרטיות וקטנות כדי לבצע עסקאות אלה, על מנת להימנע מלהסב לעצמם בעיות מול ארה"ב, אך ההשפעה הסינית קריטית עבור איראן. על פי מקורות, כמעט 95% מיצוא הנפט של איראן בסופו של דבר נקלט בסין. בכך היא מאפשרת למשטר האיראני לשרוד כלכלית, אך מבלי לסכן את עצמה בעימות ישיר עם ארה"ב.

בשל המגבלות על המערכת הבנקאית האיראנית, איראן מפתחת ערוצי מימון חדשים בעזרת בנקים במדינות כמו דובאי, הונג קונג, סינגפור וסין. מערכות אלו מאפשרות לאיראן להשיג תשלום בעבור הנפט שלה במטבע חוץ, ומאפשרות לה לשלם לספקים עבור ייבוא מוצרים חיוניים למדינה. חברות כמו "Sahara Thunder" ו-"ASB" הטורקית משמשות כצינורות להלבנת כספים ועוקפות את המגבלות האמריקאיות באמצעות שימוש בסניפי בנק במדינות כמו האמירויות.

    תמיכה סינית גדולה בכלכלה האיראנית

 

ארגון משמרות המהפכה – צינור מימון מרכזי

משמרות המהפכה האיראניות (IRGC) הן חלק בלתי נפרד מהשיטה הכלכלית של איראן, והן מקבלות נתח מהכנסות הנפט ומוכרות אותו בעצמן לצורך מימון פעולותיהן, כולל פעילות כוח קודס מחוץ לאיראן. לפי מקורות באיראן, כוח קודס בלבד הרוויח 12 מיליארד דולר ממכירות נפט ב-2022. הכספים האלה אינם נכנסים לתקציב המדינה ונשלטים ישירות על ידי המשטר, מה שמאפשר מימון חופשי למטרות צבאיות.

יצירת תמריצים לנאמני המשטר והזרמת רווחי הנפט הפנימיים - באמצעות מערכת ההכנסות מנפט, משטר האיראני מאפשר למקורבים להחזיק חלקים גדולים מהנפט הגולמי ולמכור אותו בעצמם. בצורה זו, אותם מקורבים זוכים בתגמולים כלכליים ונאמנותם למשטר מתגברת. ב-2022 לבדה חילק המשטר נפט בשווי 3.6 מיליארד דולר לאישים ומוסדות שונים, וזאת מעבר לתקציב הרשמי.

השפעת הסנקציות החמורות ועמידותה של איראן

על אף שארה"ב מחילה על איראן את אחת מהמערכות המגבלות הכלכליות הנוקשות ביותר בעולם, המדינה מצאה דרכים להמשיך ולנהל כלכלה פעילה. באמצעות רשת של מאות חברות־חזית ברחבי העולם, הצליחה איראן לנהל סחר נפט שמספק לה הכנסות שנתיות גבוהות. כלכלנים טוענים שאף שסנקציות אלה גורמות להפסדים גדולים לאיראן, הן פוגעות בעיקר באזרחי המדינה ויוצרות קשיים אדירים, כולל אינפלציה דו־ספרתית, מחסור במטבע קשה ומחסור במוצרי יסוד.

הכנסות ענק, אך עלויות כלכליות כבדות לאיראן - כלכלת הצללים של איראן מתפקדת בעלות גבוהה, המוערכת ב-30% עד 50% מההכנסות האמיתיות שהיו מתקבלות ללא מגבלות. משמרות המהפכה, גורמים בממשל ומתווכים בינלאומיים גוזרים עמלות גבוהות, ואיראן נאלצת למכור את הנפט שלה בהנחה, לעיתים בעשרות אחוזים פחות מהמחיר העולמי. גם כאשר הצליחה איראן למכור נפט בעקיפין, מערכת הסחר שלה עמוסה ב"עמלות" שמורידות את הרווח האמיתי לרמות מינימליות.

סכנות עולמיות והשלכות פוליטיות - בזמן שאיראן ממשיכה להחזיק עצמה כלכלית ולממן ארגוני טרור, העולם עומד בפני סוגיה ביטחונית רחבה יותר. הקשרים הכלכליים שהיא מטפחת עם גורמים דתיים וצבאיים, והכנסות הנפט הזורמות לתמיכה בארגוני טרור חיצוניים, מהווים איום משמעותי על היציבות במזרח התיכון ובאזורים נוספים בעולם.

כל אלה מצביעים על עמידות מסוימת של איראן בפני הסנקציות, אך במקביל מלמדים על לחץ כלכלי גובר שעשוי להוביל את המשטר לצעדים דרמטיים יותר בתחום הכלכלה הפנימית ובפעילותו האזורית

המלחמה והמלחמה הכלכלית; האם הפגיעה הכלכלית תערער את המשטר?

השאלה הגדול בקשר לכלכלה האיראנית היא האם ההתקוממות הפנימית תעמיק והאם משבר כלכלי יוכל להוביל להתערערות המשטר. המלחמה הגדולה של ישראל מול איראן והפרוקסי שלה היא דווקא המלחמה הכלכלית. כדי לפגוע ולהפיל את המשטר צריך לפגוע בכלכלה האיראנית ולנסות להוביל לכך שכיסי ההתנגדות בתוך העם האיראני שהם רבים ורחבים יפילו את השלטון. המוטיבציה שלהם לעשות זאת תהיה ככל שהכלכלה תדעך.

תקיפה כלכלית פוגעת בכיס של האזרחים ומבטאת את השלטון המושחת שמעדיף לממן צבא גדול ואת החות'ים וחיזבאללה על חשבון רווחה לבני עמו. זאת בניגוד לתקיפה צבאית שלרוב מאחדת בין חלקי העם. 

אנחנו נמצאים לפני תקיפה איראנית כתגובה לתקיפה ישראלית. מנהיגי איראן הצהירו על כך ונראה שיהיה להם קשה לסגת מההצהרה הזו. עם זאת, תקיפה כעת מסכנת אותה מאוד אחרי שטראמפ נבחר. נכון שעד ה-20 בינואר ביידן הוא עדיין הנשיא, אבל כל פעולה של איראן כעת תזכה להתייחסות של טראמפ. טראמפ הצהיר שהוא יסיים את המלחמות לרבות המלחמה במזרח התיכון. מבחינתו האיראנים הם ציר הרשע והוא דוגל בהעלאת הכוח מולם, אם איראן תתקוף, זה יכול להיות "התירוץ" לאפשר לישראל לתקוף את מתקני הגרעין של איראן.

מעבר לכך, נראה שהאיום הגדול באמת על איראן הוא מתקפה על מתקני הנפט שלה. המשמעות של תקיפה כזו היא מלחמה רחבה, זה לא יעבור בתגובה אנמית, אבל תקיפה של צינור החמצן הכלכלי של המדינה, תיפגע אנושות במצב הכלכלי של המדינה. טראמפ מתכוון לעשות זאת.  

ארה"ב תגביר את הלחץ הכלכלי על איראן
ג'ו ביידן אפשר לאיראן לייצא נפט לסינים. הוא העלים עין ולא רצה להגיע לעימות רחב. טראמפ לא חושש מעימות כזה. טראמפ עשוי להחליט על החמרת הסנקציות ולהגדיל את הפיקוח על מכירת נפט דרך שמות של מדינות אחרות ושיבוש מערכות זיהוי ומיקום של המכליות. הטריקים של האיראנים ידועים וארה"ב יכולה לאתר אותם.  

ארה"ב דרך מניעת המכירות לסין יכולה לגרום לאיראן נזק אדיר. מדובר כאמור על עשרות מיליארדי דולרים שנכנסים לקופה האיראנית ובעצם מספרים חמצן לכלכלה. בלי מכירות הנפט, המצב הכלכלי של איראן הוא בכי רע.  

סנקציות ופיקוח על העברת הנפט לסין, יפחיתו את ההיצע העולמי ויביאו לעליית מחירי הנפט. איראן בתגובה יכולה לסגור את מיצר הורמוז שנמצא בשטחה. מיצר הורמוז הוא מעבר ימי הממוקם בין המפרץ הפרסי למפרץ עומאן, ודרכו עוברים יותר מ-30% מהנפט המועבר בספינות ברחבי העולם. המיצר נמצא בנקודה צרה במיוחד, ברוחב של כ-39 קילומטרים בלבד, והוא מהווה שער יציאה עיקרי לנפט מהמדינות העשירות בנפט במפרץ הפרסי, כמו ערב הסעודית, כווית, עיראק, ואיראן.

כל שיבוש במעבר הנפט דרך המיצר יכול להשפיע ישירות על מחירי הנפט העולמיים. איראן, הנמצאת לחוף המיצר, איימה בעבר לסגור אותו בתגובה לסנקציות אמריקאיות, מהלך שיכול לעצור באופן משמעותי את הספקת הנפט ולהביא למחסור גלובלי. תרחיש כזה יוביל לעליית מחירי הנפט.  טראמפ לא רוצה לראות את מחירי הנפט עולים. יותר מכל, חשוב לו שהצרכן האמריקאי לא ייפגע, ולכן למרות האמירות והכוונות לפקח על האיראנים ולהגביר את הסנקציות הכלכליות, זה לא יהיה פשוט.