הגירעון יגדל - תוספת של 33 מיליארד שקל לתקציב השנתי

התמיכה האמריקאית נדחית לשנה הבאה ולצד הוצאות המלחמה הנוספות, הצרכים הביטחוניים עלו משמעותית; הגירעון עלול להגיע לכ-8%-9%%, החוב לתוצר יעלה ל-68%-69%
 | 
telegram
(5)

הממשלה פותחת שוב את תקציב 2024: תוספת של 33 מיליארד שקל להוצאות
אחרי שכבר פתחה את התקציב פעמיים השנה, הממשלה עומדת להוסיף עוד 33 מיליארד שקל לתקציב המדינה לשנת 2024, שיגיע לשיא חדש של 620 מיליארד שקל. תוספת זו נדרשת לנוכח המצב הביטחוני המתמשך והעיכוב במענק הסיוע מארה"ב. התוספת הזו מביאה את סך ההגדלה התקציבית לשנה זו ל-107 מיליארד שקל - גידול של כמעט 20% לעומת התכנון המקורי, שעמד במקור על 514 מיליארד שקל בלבד.
 

הסיבות להגדלה: עיכוב בסיוע האמריקאי ועלויות הביטחון בצפון


אחת הסיבות המרכזיות להרחבה הנוכחית היא העיכוב בסיוע הביטחוני האמריקאי, שמוערך בכ-18 מיליארד שקל ונדחה לשנה הבאה. מדובר בעיכוב שנובע גם ממורכבות פוליטית בוושינגטון וגם מהמשא ומתן בין המדינות על התנאים לשימוש בכספים, כשהמטרה הראשית היא מימון רכש אמצעי לחימה וציוד נוסף עבור צה"ל.

אבל זה לא רק הסיוע: ההתפתחויות הביטחוניות בצפון דחפו גם הן את התקציב כלפי מעלה. החזית מול חיזבאללה בלבנון והאיום האיראני, שדורשים תגבור של כוחות, ציוד ומערכי מיגון. בתוספת גם הוצאות צבאיות חד-פעמיות במבצעים מעבר לגבול.


ריבית עולה - חוב כבד יותר

עליית הריבית בעולם, לצד ההתרחבות של החוב הממשלתי, העלו משמעותית את תשלומי הריבית. כל תוספת כזו תורמת לעלות הכוללת של החוב הציבורי, ומכניסה את הממשלה להוצאות נוספות שלא תוכננו. משרד האוצר מבצע הערכות מחדש של עלויות החוב, תוך שמירה על אמינות פיננסית כלפי השווקים הבינלאומיים.


הגירעון בעלייה

הוספת תקציב משמעותית כזו צפויה להוביל לגירעון של 8%-9%% מהתמ"ג, מספר גבוה אך נמוך מהתחזיות שהיו לאוצר בתחילת המלחמה. הכנסות ממסים שהיו מעל הציפיות עזרו לאזן במעט את העלייה החדה בהוצאות. עם זאת, מדובר במספר שמציב את ישראל במצב רגיש מול השווקים, ומשרד האוצר יצטרך להקפיד על ניהול תקציבי חכם, במיוחד לנוכח תקציב 2025 שעומד על הפרק.
 


תקציב 2025: תכנון עם מנגנון רזרבה חדשני

למדינה יש אתגרים כלכליים רבים גם לקראת 2025, ובמשרד האוצר כבר הטמיעו מנגנון רזרבה ייחודי, שיאפשר הגדלה של עד 10 מיליארד שקל ללא צורך באישור הכנסת בכל פעם. מנגנון זה יופעל רק אם תתחדש מתיחות צבאית, וכך ניתן יהיה להימנע מפתיחת התקציב בכל פעם מחדש לצורך מימון עלויות ביטחוניות שוטפות.

המלצות ועדת נגל והשפעתן על תקציב הביטחון  - מלבד התוספות שכבר אושרו, יש גם את ועדת נגל שמגיבה על הצורך בהתאמת תקציב הביטחון לאיומים הקיימים. הוועדה עשויה להמליץ על הגדלת תקציב הביטחון לטווח הארוך עם תוספות משמעותיות שיאפשרו לצה"ל להיערך באופן מיטבי. זו עשויה להיות אחת ההמלצות הקריטיות ביותר בתקופה הנוכחית, מאחר וההוצאות הצבאיות הצפויות לא מסתיימות רק בהצטיידות מיידית.

כותרת ראשית

- כל הכותרות

ההמלצות של הוועדה כוללות גם צעדים שמטרתם לשפר את ניהול המשאבים של מערכת הביטחון, ולתעדף צעדים יעילים שיצמצמו את העלויות הפנימיות של המערכת.
 

עיקרי התקציב לשנת 2025


בתחילת החודש אישרה הממשלה את הצעת התקציב לשנת 2025 והציגה שורת רפורמות מקיפות במגוון תחומים. במרכז התוכנית עמד מאמץ משמעותי להגדלת היצע הדיור באמצעות "מגה הסכמי גג" עם רשויות מקומיות. הרשויות שיחתמו על ההסכמים יזכו לתיעדוף ומעטפת ממשלתית מקיפה, כולל משאבים ייעודיים לתמיכה בפיתוח המואץ. במקביל, מתוכנן פינוי של מתחמים צבאיים מרכזיים, בהם הקריה בתל אביב, מחנות בתל השומר, חיפה וצריפין, במטרה לפנות קרקעות לבנייה באזורי ביקוש.

על רקע המצב הביטחוני והצורך בחיזוק הצפון, אושרה תוכנית מקיפה לשיקום ופיתוח האזור בהיקף חסר תקדים של כ-15 מיליארד שקלים. התוכנית המפורטת תוצג בתוך חודשיים על ידי הפרויקטור המיוחד שמונה לנושא. בנוסף, יינתנו הטבות מס משמעותיות לרוכשי דירות בפריפריה, במטרה לעודד מעבר אוכלוסייה לאזורים אלה.

אחד השינויים המרכזיים בתקציב הוא רפורמה בתחבורה הציבורית עם הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות בגוש דן ובירושלים. המהלך, המיושם בהצלחה במדינות מפותחות רבות, נועד לשפר את השירות לציבור ולהפחית את הגודש בכבישים. הרשויות החדשות יקבלו סמכויות נרחבות בניהול התחבורה הציבורית, המידע לנוסעים ומערך הרמזורים באזורן.

התקציב מקדיש תשומת לב מיוחדת לחיזוק תעשיית ההייטק באמצעות שורת הקלות מיסוי למשקיעים זרים והסדרת המיסוי על מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות. בנוסף, יושק מסלול חדשני לשיפור העברת הידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות חברות מסחור פרטיות, במטרה לשמר את היתרון התחרותי של ישראל בתחום.

המאבק בהון השחור מקבל דגש משמעותי בתקציב החדש, עם הרחבת הפיקוח על פלטפורמות דיגיטליות בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים. נתון מטריד שהוביל למהלך זה הוא חשיפת חשבוניות חשודות כפיקטיביות בהיקף של 24 מיליארד שקלים בחצי השנה האחרונה, עם פוטנציאל הפסד מס של כ-4 מיליארד שקלים במע"מ בלבד.

במערכת הבריאות צפויה רפורמה משמעותית שתכלול הגדלת מספר לומדי הרפואה ל-1,700 סטודנטים בשנה והרחבת אפשרויות ההתמחות בקהילה. במקביל, שירות התעסוקה יעבור לעידן הדיגיטלי עם הקמת שער כניסה מקוון אחיד לדורשי אבטלה, במטרה לייעל את השירות ולהפחית בירוקרטיה.

כחלק ממגמת ההתייעלות, הממשלה צפויה לסגור חמישה משרדי ממשלה ולמנות חשב צה"ל קבוע בדרגת אל"מ לניהול תשלומי השכר והגמלאות בצבא. במקביל, יורחבו סמכויותיהן הכלכליות של הרשויות המקומיות, כולל אפשרויות חדשות לגיוס אשראי והגדלת הכנסות עצמיות.

תגובות לכתבה(5):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 5.
    להפסיק את הביזה
    שונטל 14/11/2024 08:10
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ההנהגה החרדית הארורה בוזזת את הקופה הציבורית ללא רחם.
    סגור
  • 4.
    את ביבי לא מעניין הכלכלה ולא האזרחים,הוא יודע
    שי.ע 11/11/2024 18:43
    הגב לתגובה זו
    1 0
    שעוד שנתיים הוא לא ייבחר יותר והסיפור שלו נגמר
    סגור
  • 3.
    לקצץ 100% מתקציב האקדמיה
    סבב רביעי במילואים 11/11/2024 07:17
    הגב לתגובה זו
    1 1
    ואת כל תקציב הבטחון ולהעביר לישיבות, הגיע הזמן ל"All In" על כלכלת בעזרת השם.
    סגור
  • 2.
    יותר כמו זכרון דברים
    אלי 11/11/2024 04:42
    הגב לתגובה זו
    1 0
    בישראל כמו בישראל רק חצי מזה ימומש אם בכלל ומה שימומש כמו מסלול בלשכת התעסוקה למובטלים ורפורמה בתחבורה יהיה צולע וכנראה לא יעיל.. ימים יגידו
    סגור
  • 1.
    להפסיק עם כלכלת בעזרת השם
    בת אל 10/11/2024 21:58
    הגב לתגובה זו
    3 0
    לסלק את הגרנדמייזר הדתי הארור
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות