עוד משכנתאות: עלייה של 51 מיליארד שקל באשראי למגזר הפרטי

דו"ח היציבות הפיננסית שפרסם בנק ישראל למחצית הראשונה של 2024 מציג סימנים של התמתנות במחירי הדירות, אך גם הכבדה בתשלומי המשכנתה של משקי הבית, עקב עליית הריבית. מנגד, יש סימנים קלים של קשיים של חברות נדל"ן בהחזר הלוואות
 | 
telegram
(1)

הציבור ממשיך לקנות דירות וליטול משכנתאות - עם עלייה של 51 מיליארד שקל באשראי למגזר הפרטי במחצית הראשונה של 2024. כך עולה מדו"ח היציבות הפיננסית שפרסם היום בנק ישראל. הדו"ח מספק ניתוח מעמיק של המגמות והסיכונים במערכת הפיננסית של ישראל. הוא גם מצביע על כמה נקודות מרכזיות שמשפיעות על הכלכלה הישראלית, ומדגיש את הצורך במעקב והיערכות.

במהלך השנה האחרונה העלה בנק ישראל את הריבית הבסיסית כדי להתמודד עם לחצי האינפלציה. עלייה זו השפיעה ישירות על ההלוואות והמשכנתאות של משקי הבית במדינה. כך לדוגמה, משפחה שלקחה משכנתה בריבית משתנה עשויה לחוות עלייה של מאות שקלים בהחזר החודשי שלה. הדבר מגביר את הלחץ הכלכלי על משקי הבית ומציב אתגר בניהול התקציב המשפחתי.


קצב עליית מחירי הדירות התמתן צילום: shutterstock

כותרת ראשית

- כל הכותרות

לאחר תקופה ממושכת של עליות מחירים, שוק הנדל"ן הישראלי מראה סימנים ראשונים של התמתנות, כך על פי הדו"ח. מצוין בו כי קצב עליית מחירי הדירות התמתן, בין היתר בעקבות העלאת הריבית והגדלת ההיצע. עם זאת, המחירים עדיין גבוהים יחסית, וממשיכים להוות מכשול עבור רוכשי דירות פוטנציאליים.

יחס ההון של הבנקים נותר גבוה


בנוסף, הדו"ח מדגיש את החוסן של הבנקים בישראל. יחס ההון שלהם נותר גבוה, ותיקי האשראי מצביעים על הלוואות בסיכון לא גבוה מדי. למרות האתגרים הגלובליים, כמו אי הוודאות הכלכלית בעולם והמתחים הגיאופוליטיים, הבנקים הישראליים ממשיכים להציג יציבות ולתמוך בפעילות הכלכלית במשק.

המצב הביטחוני הקשה השפיע באופן משמעותי על המאקרו. נרשמה האטה בפעילות הכלכלית עם עלייה בצורכי המימון של הממשלה וצמיחה בעלויות המימון עקב עליית ריבית וההידרדרות בדירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנויות הדירוג הבינלאומיות. מצב זה מדגיש את רמת הסיכון הגבוהה בערוץ המאקרו, כשהתחזיות הכלכליות אינן יציבות ורמת הפעילות הכלכלית נותרת נמוכה מהרגיל. בנוסף, חלה עלייה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל - מה שבא לידי ביטוי בהתייקרות הביטוח על חובות הממשלה. עוד עולה מהדו"ח כי מלחמת חרבות ברזל והמצב הביטחוני המתוח הובילו גם לעלייה בתשואות על אג"ח ממשלתיות - מה שמשפיע על יכולות המימון של הממשלה ומגדיל את עלות החוב הציבורי​.

הכלכלה הישראלית אינה מנותקת מהעולם, והדו"ח מתייחס גם לסיכונים הגלובליים שעלולים להשפיע עליה. האטה כלכלית במדינות מובילות, שיבושים בשרשראות האספקה העולמיות ועלייה במחירי האנרגיה עשויים להשפיע על היצוא הישראלי ועל המחירים במשק המקומי.

מדדי המניות נותרו בתמחור נמוך ביחס לשווקים הבינלאומיים


בתחום של שוק המניות, המדדים המקומיים עלו במתינות, אך נותרו מתומחרים ברמה נמוכה ביחס לרווחיות של החברות ולמדדים בשווקים בינלאומיים. לעומת זאת, ערוץ האשראי הציג כאמור צמיחה של 51 מיליארד שקל במגזר הפרטי - בייחוד בתחום הנדל"ן והמשכנתאות. אף ששיעורי הפיגור באשראי נותרו נמוכים לעומת היקף החוב הכולל, ניכרת עלייה קלה בהם במגזרים מסוימים, בייחוד בקרב עסקים גדולים ובקרב חברות בנייה - דבר שמצביע על פגיעות מסוימת בענף.

הדו"ח מתאר גם ירידה בהיצע העבודה בעקבות גיוס נרחב למילואים של אנשים וההגבלות על כניסת עובדים פלסטינים למקומות עבודה - בייחוד בענף הבנייה. הנושאים האלה צפויים להשפיע על ענף הבנייה והנדל"ן, שהוא מהותי לצמיחה הכלכלית בישראל. המלחמה גרמה לעלייה מסוימת בשיעור האבטלה ולצמצום בהזדמנויות התעסוקה, בעיקר באזורים מסוימים ובמגזרים מסוימים, כשחברות קטנות ועסקים שתלויים בענף הנדל"ן נפגעו במיוחד.

תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    הציבור מתארגנים על היפר אינפלציה (ל"ת)
    ר 11/11/2024 22:06
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות