הצעת חוק: שליחי וולט יקבלו זכויות סוציאליות; לא בטוח זה טוב לשליחים

מה זאת עבודה גמישה, האם יש יחסי עובד מעביד בין וולט לשליחים שלה ומה מציעי החוק רוצים להשיג?
 | 
telegram
(1)

הסדרת יחסי העבודה של שליחי וולט (וולטרים) – צעד לעבר הגנה על זכויות העובדים או שימור הגמישות? הצעת חוק חדשה מבקשת לעשות סדר בשיטת ההעסקה של השליחים בחברות כמו וולט, משלוחה ותן ביס, ובכלל במודל ההעסקה המבוסס על פלטפורמות. לפי הצעת החוק, שהוגשה על ידי חברי הכנסת ולדימיר בליאק, משה פסל ודני אילוז, המטרה היא לאפשר גמישות בהתקשרות בין חברות המספקות שירותי שליחויות לבין העצמאיים המועסקים בהן – אך תוך שמירה על מספר תנאים בסיסיים, כולל שכר מינימום וזכויות סוציאליות.
 

החוק שמבקש לקבוע תנאים לתעסוקה עצמאית


מטרת החוק היא לשמור על יתרונות המודל הכלכלי של הפלטפורמות הדיגיטליות, תוך יצירת רשת ביטחון שתבטיח זכויות עובדים בסיסיות. החוק מגדיר כי שליחים לא ייחשבו לעובדי החברה בתנאים מסוימים, כמו עצמאות בבחירת מועדי העבודה והאפשרות לעבוד עם מספר פלטפורמות שונות במקביל. החוק מחייב, בנוסף, את החברות לשלם שכר מינימום, להבטיח שליחים לא יפעלו מעבר ל-12 שעות ביום, לקבוע הודעה מוקדמת, ולאפשר שימוע לפני הפסקת התקשרות.

החוק המוצע מספק למעשה פתרון לשאלה משפטית מרכזית שהועלתה בדיונים הקודמים בבתי המשפט, במסגרת תביעה ייצוגית שהגיש אחד משליחי וולט. התביעה טענה שיש להכיר בשליחים כעובדי החברה ולא כעצמאיים. בעקבות פסיקה שהתקבלה השנה, הפנה בית הדין הארצי את הצדדים לגישור, תוך הדגשה על כך שיחסי העבודה בין הפלטפורמות לבין השליחים אינם ברורים משפטית, וכי דרוש פתרון חוקי.

 

יתרונות הכלכלה הגמישה – האם על חשבון העובדים?


בבסיס הצעת החוק עומד הרצון לשמור על מודל הגמישות, בו עובדים יכולים לקבוע את שעות העבודה ואת ההיקף שלהן, אך תוך חובת העסקה שקופה יותר. החוק מבקש להסדיר את זכויות העצמאים בפלטפורמות ולמנוע ניצול כלכלי, על ידי קביעת תנאים סוציאליים ברורים יותר. "המציאות הכלכלית המשתנה חייבה אותנו להתאים את מערכת החוקים המסורתית, שלא עוד מתאימה להיקף העבודה החדש שנוצר," נכתב בדברי ההסבר להצעה.

כותרת ראשית

- כל הכותרות

אך ישנה גם ביקורת מצד תומכי המודל הגמיש, שטוענים כי הכנסת כללים נוקשים עלולה לפגוע ביכולת העצמאיים להתנהל בחופשיות. טענה זו נשמעת בעיקר מצידה של וולט, שטוענת כי אחד היתרונות הבולטים של המודל הוא הגמישות התעסוקתית עבור העובדים. מנגד, נציגי העובדים טוענים כי ברגעים הקריטיים, הם מוצאים את עצמם ללא הגנה אמיתית מצד החברה.
 

מה מתרחש בעולם?

מודל הפלטפורמות יצר דילמה עולמית: האם יש לראות בעובדים המועסקים דרך פלטפורמות דיגיטליות כעצמאיים, או שמא יש להעניק להם זכויות כעובדים מן המניין? באירופה וארצות הברית התקבלו בשנים האחרונות מספר החלטות משפטיות שקבעו כי שליחים אכן זכאים להכרה כעובדים במקרים מסוימים.

בישראל, בהתאם למדיניות שהוצעה, החוק צפוי להקל על הפלטפורמות לנהל יחסי העסקה עם העובדים, אך מצד שני להבטיח כי יהיו תנאים בסיסיים שלא יאפשרו ניצול.

תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    בשביל מה? איך שהם נוהגים הם בחיים לא יצטרכו אותן
    קובי 11/11/2024 22:10
    הגב לתגובה זו
    0 0
    בדיוק נכנס לי דביל כזה מתחת לגלגלים אחרי שחצה צומת סואן באדום, כשהוא מסתיר את מספר הוולט שלו עם מדבקות שלא ידווחו עליו. בשביל מה הם צריכים זכויות סוציאליות עם איך שהם נוהגים / רוכבים?
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות