ההונאה בסלייס: לאן נעלם הכסף?

בתחילת השנה נחשפה אחת מהפרשות הכלכליות הגדולות בישראל – פרשת המעילה של חברת ההשקעות סלייס, שהתמחתה בניהול קופות גמל בניהול אישי (IRA). המקרה הזה עושה שם רעה לקופות הגמל בניהול אישי, למרות שמדובר במכשיר טוב ונכון להרבה אנשים. הוא מאפשר לכם להשקיע במה שאתם רוצים במסגרת הקופה או קרן ההשתלמות שלכם. הבעיה שהוא פתח לניהול של אחרים - בסלייס פתחו קופות כאלו ללקוחות ואז הוציאו את הכסף להשקעות אלטרנטיבות. כאן שורש הרע, ולא ב-IRA, הקופה האישית שבמהות היא יתרון גדול למשקיע שמקבל גמישות בעלויות נמוכות מאוד.

הבעיה היא שהשקעות אלטרנטיביות ואנחנו צועקים את זה מזמן הן השקעות לא מפוקחות, עם סיכוי נמוך לתת תשואה עודפת, הן לא שקופות והן לא מבטאות את ערכן האמיתי. הבעיה הגדולה שלהן בשוק המקומי כפי שהראנו במספר רב של מקומות - כולם גוזרים קופון על המשקיע. היצרן של ההשקעה גוזר קופון גדול. מסתבר שליצרן הזה יש בעלים שהם גוף ביטוחי (במקרים רבים). המפיצים - סוכני הביטוח מקבלים עמלה שמנה. בעלי הקופות מקבלים עמלה. אם יש בית סוכנים הוא גם מקבל עמלה. ככה גוזרים עוד לפני שנתחילים 15% לפחות, אז איך אפשר להרוויח.

המודל של עמלות הסוכנים והתקבול שלהם לפי עמלה ולא לפי בהכרח טובת הלקוח הוא בעיה גדולה שבפרשה הזו התפוצצה בפרצוף. הבעיה שרשות שוק ההון והביטוח לא עושה כלום כבר שנים עם התופעה הזו.

המקרה של סלייס זעזע את הציבור, במיוחד אחרי שהתברר שכמעט 900 מיליון שקל מכספי החוסכים נעלמו, הועברו לקרנות השקעה זרות, או שימשו לרכישת נכסים פרטיים ומימון משכורות מנופחות. 

מדובר על אלפי חוסכים שכספם הועבר לקרנות שהתאגדו בארה"ב כאשר הרוח החיה מאחורי הקרנות האלו היו גיא שנצר, ליעם ישראל וסוכנות פינברט. הפרוטוקולים שנחשפו וההתכתבויות בין האנשים מעלה שמדובר בהונאה מתוכננת היטב. 

כספם של 7,500 חוסכים הועברו ל"קרנות האדומות", שמכונות כך על ידי המנהל המורשה של סלייס. אלו קרנות בחו"ל, שרשות שוק ההון קבעה כי לא ניתן היה להשקיע בהן. מרבית הכספים הועברו לקרנות של גיא שנצר, לקרנות של פינברט ולקרנות שבהן מעורב ליעם ישראל.

סכום קטן יותר הועבר לקרנות של אמנון יעקבי ולקרנות של אנה חיימובה. השופטת סיגל יעקבי, הכריזה כי ישראל היה הרוח החיה מאחורי חלק מהקרנות שבהן השקיעו עמיתי סלייס.

בין הדמויות בפרשה היתה היכרות מוקדמת וממושכת לרבות עם גבריאל בוקאשוילי הבעלים של פינברט.
 

איך השיטה עבדה?

סלייס ניהלה קופות גמל אישיות, בהן ניתנה אפשרות ללקוחות לבחור השקעות מותאמות אישית, כולל קרנות השקעה פרטיות בארץ ובחו"ל. אך בפועל, כספי החוסכים עברו במקרים רבים לקרנות שבניהולם של האנשים המוזכרים. אלו השקיעו בסיכון גבוה, לעיתים ללא מעקב או בטוחות ובמקרים רבים עשו בכסף פעולות אסורות. גיא שנצר, מנהל "כרמל ארגמן", השתמשו בכספי העמיתים להלוואות לא בטוחות ולרכישת נדל"ן.

אנה חיימוב, קיבלה כ-26 מיליון דולר, רובם ללא פירוט ברור, ונראה שאינה משתפת פעולה עם החקירה. בנוסף, ליעם ישראל העביר חלק מכספי החוסכים לרכישת דירות יוקרה בארץ ובחו"ל. התמונה הכללית היא שהכספים התפזרו למגוון אפיקים מסוכנים, רבים מהם ללא רישום מסודר.
 

"שיטת הקיזוזים"

במסגרת החקירה עלה כי בסלייס התבצעו העברות כספים מעמית אחד לשני, כאשר עמית ביקש לפדות כספים. כך, למעשה, נוהל מעין "פול" של כספי החוסכים - כספים חדשים שנכנסו סייעו לממן את המשיכות, דבר שמזכיר את שיטת פונזי. בכיר לשעבר בסוכנות פינברט, אחת השותפות הבולטות בפרשה, הסביר כי השיטה הזו יצרה בלגן במעקב אחרי הכספים.

המנהל המורשה ו"הסדר ההחזר"

עם חשיפת הפרשה, מינתה רשות שוק ההון את רו"ח אפי סנדרוב כמנהל מורשה לטיפול במשבר. סנדרוב הצליח עד כה להשיב כ-134 מיליון שקל, אך לא כל הכספים אותרו, ומרבית החוסכים לא צפויים לראות החזר מלא. תכניתו של סנדרוב כוללת סדרי עדיפויות לעמיתים שנפגעו בקרנות הבעייתיות, והוא מתכנן להחזיר להם את הכסף עד קיץ 2025.
 

בעייתיות במודל סוכני הביטוח

הפרשה מעלה שאלות קשות על תפקיד סוכני הביטוח. ניגודי עניינים בין האינטרס של הסוכנים, שהיו לעיתים בעלי הקרנות, לבין האינטרס של החוסכים נחשפו כאן בצורה בוטה. מקרים דומים עשויים להתרחש כל עוד לא יחוקקו תקנות חדשות שמגבילות את פעילות סוכני הביטוח בתחום ההשקעות.
 

לקראת רגולציה חדשה?

רשות שוק ההון ניצבת בפני ביקורת ציבורית רחבה על כך שלא מנעה את ההתנהלות הכושלת הזו. כעת, נשקלות אפשרויות לרפורמה בשוק ההשקעות, כולל הגבלות חדשות על אפיקי השקעה בקרנות פרטיות ודרישה ליותר שקיפות מצד סוכני הביטוח ותגמול זהה בכל המכשירים כך שטובת הלקוח תהיה מול עינהם.