איך יחסוך אילון מאסק 2 טריליון דולר מתקציב ההוצאות של ארה"ב?

אילון מאסק, הוא ללא ספק יזם אדיר, פנומנן בכל קנה מידה ואיש אשכולות. הישגיו יוצאי דופן, אבל האם הוא יצליח בתפקידו החדש לחסוך בעלויות של 2 טריליון דולר בהוצאות הממשל? מאסק נבחר להוביל את משרד היעילות הממשלתית החדש (DOGE) יחד עם
וויווק רמאסוומי. המטרה שלהן נראית משימה בלתי אפשרית - הוצאות הממשל מסתכמות בכ-6.1-6.3 טריליון דולר בשנה, לקצץ 2 טריליון בשנה זה לא באמת אפשרי.

הכלכלנים לא סבורים שזה אפשרי ומצביעים על קיצוץ מתמשך, אך לא כזה שיחתוך בבת אחת את ההוצאות של הממשל בשליש. מעבר לכך, רק 1.7 טריליון דולר מתוך התקציב מוגדרים כהוצאות גמישות שניתן לקצץ, בעוד שהוצאות הקבועות שאינן גמישות – כמו ריבית על החוב הלאומי – ממשיכות לעלות.

בשנת 2024 הריבית על החוב הלאומי כבר עלתה לכ-1.2 טריליון דולר בשנה, לעומת 630 מיליארד דולר בלבד בשנת 2023. השינוי הזה הוא תוצאה של החלפת אג"ח בריבית נמוכה שנפדו באג"ח חדשות עם ריביות גבוהות יותר. מצב זה מצמצם עוד יותר את האפשרות לקיצוצים משמעותיים בתקציב.

 

איך מתכוונים מאסק ורמאסוומי לקצץ בהוצאות?

ולמרות זאת מאסק ורמאסוומי נענו לאתגר הגדול. הם נסמכים על היכולות של בינה מלאכותית. שימוש בבינה מלאכותית לאוטומציה של תהליכים ממשלתיים עשוי לחסוך 520 מיליארד דולר בשנה. בינה מלאכותית גם יכולה לשפר את הגבייה ממסים באמצעות איתור העלמות מס ובחירה מדויקת של תיקי מס לבדיקה. מדובר על איתור וגבייה של מאות מיליארדים נוספים בשנה ואפילו יותר. רק מכאן יכולים להגיע מעל טריליון דולר בשנה.

לא ברור המנדט שיש למאסק ורמאסוומי, אך לא נראה שהוא יעצור בקיצוץ הוצאות. הוא יגלוש גם להעלאת הכנסות. העלאת מכסים על ייבוא בשיעור של 10%-20% עשויה להכניס בין 2 ל-3.3 טריליון דולר לאורך עשור. עם זאת, יש סיכון שהעלאת מכסים תוביל לפגיעה כלכלית ולירידה בהכנסות הכוללות, בשל תגובת נגד מצד שותפות הסחר של ארה"ב. כמו כן, זה יכול להאיץ את האינפלציה. 

מאסק ורמאסוומי יכוונו גם לסגור פרצות מיסוי וביטול הטבות מס. זה יוסיף על פי ההערכות מעל 100 מיליארד דולר בשנה.

כל המכלול של הקיצוצים והגדלת ההכנסות עשוי לתרום משמעותית לתקציב האמריקאי, רק ממש לא בטוח שבמספרים של 2 טריליון דולר בשנה. ואם כן, זה יהיה בעיקר בהגדלת מכסים וזה יוביל להעלאת מחירי המוצרים ואינפלציה. הנזק של העלאת מכסים הוא נזק ישיר לצרכן שקונה את המוצרים. האינפלציה תעלה ואז הריבית גם לא תרד ואפילו תעלה.

זה יוביל לעלייה בהוצאות הריבית של ארה"ב שמגיעות כאמור ל-1.2 טריליון דולר בשנה. במילים אחרות, יש קושי גדול להגיע ל-2 טריליון דולר של קיצוץ בהוצאות או עלייה בהכנסות, אבל בהחלט אפשר להגיע לסכומים מרשימים. 

מאסק ורמאסוומי מקבלים מנדט והם נחושים להצליח. יעילות היא שם המשחק במגזר הפרטי והגיע הזמן שזה יגיע גם למגזר הציבורי.