רואי החשבון ועורכי הדין בראש המתנגדים למס על רווחים כלואים - זה נוגע לכיס שלהם

יש לזה כמובן השלכות, כמו בכל שינוי-מהפכה-רפורמה. אבל כשבוחנים את העלות מול התועלת, ברור שזה מוצדק. מדובר על אנשים שדוחים את תשלום המס שלהם עשרות שנים קדימה (שזה כבר לא דחיית מס אלא הפחתת מס), ומדובר בסכומים מצרפיים של עשרות מיליארדי שקלים. באוצר מצפים להכנסות מס של כ-10 מיליארד שקל כבר ב-2025 בזכות המס על רווחים כלואים שיעודד את חלוקתם. הסכום הזה קריטי לתקציב ויעזור לממן את הוצאות המלחמה הכבדות.  

זה מאבק שוטף, אפילו מלחמה, בין רשות המסים לבין מתכנני המס. זה כמו חתול ועכבר, רק שהעכבר הזה הרבה פעמים גובר על החתול. הגופים האלו מנצחים את רשות המסים עד שזו מצליחה לסגור את הפרצה, כבר עוברות שנים. רשות המסים מעבירה תקנות מיסוי, והמתכננים מנסים לברוח מהן.

• מקדים תרופה למכה? סמוטריץ' רוצה להבטל את המכסים על ייבוא מארה"ב
• ועדת כספים אישרה את הארכת מתווה הפיצויים לעסקים בצפון לחודשים ינואר עד יוני 2025

ועכשיו, אלו שמנסים לברוח מהן על המוקד. האוצר ורשות המסים נכנסו לגוב האריות, והם דורשים מס על רווחים כלואים שחלק נכבד מהם נמצאים אצל משרדי רואי החשבון, משרדי עורכי הדין, סוכני ביטוח, חברות החזקה, שותפויות ועוד. הגופים האלו משאירים את הכסף בחברה או בשותפות ומשלמים מס על רווחים של 23%. זה המס על פי החוק, אבל בהינתן תכנוני מס, זה גם פחות מכך.

בואו נניח לצורך העניין שזה מס מלא של 23%. אלא שאם הם היו שכירים, הם היו משלמים מס של כ-50%. יש כאן לכאורה סוג של פרצת מס, שנובעת מכך שבעוד ששכירים מקבלים את הכסף לחשבון הבנק האישי שלהם, בעלי השליטה בחברות מקבלים את הכסף לחשבון הבנק של החברה.

הכסף בחברה ימוסה רק אם בעלי השליטה יקבלו את הכסף כדיבידנד לחשבונם האישי, ואז בהתחשב בשיעור המס על הדיבידנד ומס חברות מגיעים לשוויון בשיעור המס בין השכיר שקיבל את הכסף כמשכורת לבין השותף או בעל החברה שחילק דיבידנד.

• ה-OECD: "צופים צמיחה של 3.4% בישראל ב-2025"
• לא רק כטב"מים: כך ייראה שדה הקרב העתידי - והאם הרובוטים יחליפו את החיילים?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אלא שבעל החברה לא מחלק דיבידנד. גם כך הוא משקיע את הכסף, אז מה אכפת לו שזה יהיה דרך חשבון החברה ולא באופן פרטי? עדיף לו. חוץ מזה, הוא יכול לעשות בכסף בחברה שימושים רבים, בדיוק כמו בחשבון הפרטי ואפילו "טוב יותר" כי הוא יכול ליהנות מתכנוני מיסוי שונים ורחבים יותר מאשר אם זה בחשבון האישי.  אין לו מוטיבציה להוציא את הכסף החוצה, וכך נוצר עיוות גדול - דווקא אלו שצריכים את הכסף למחייתם השוטפת משלמים מס מלא, ואלו שיש להם הכנסה פנויה גדולה משלמים מס נמוך.

האמת הזו מלאה בקשיים טכניים. מתי מדובר על כסף שמשמש את החברה ומתי זו "חברת ארנק", או מעין עסקה מלאכותית שנועדה למנוע תשלום מס? איפה עובר הגבול בין חברה שהרווחים שלה נחשבים רווחים כלואים לכזו שהיא חברה שהרווחים שלה "תקינים" והיא לא מחויבת לשלם מס? יש כאן הרבה מאוד סוגיות קשות ומורכבות, והלוביסטים מסמנים את המטרה. הם מפמפמים בתקשורת כמה החוק הזה עקום, שהוא משנה את כל מבנה החברות והרציונל של העולם העסקי. שהוא מכה גדולה מאוד להתארגנות בשותפות ובחברות. שהוא שינוי כללי המשחק. הוא הרבה מאוד דברים, אבל הוא בעיקר דבר אחד - הוא צודק.

תמיד כשהגבינה זזה, יש מתנגדים. אבל שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, מגיע לכנסים, פאנלים, גם כאלו עם רוב של מתנגדים, וחוזר על האמת ומסביר שזה מס צודק, במיוחד על רקע התקופה. שכל הניסיונות לעצור אותו הם של אינטרסנטים שייפגעו ממנו ושכל הזמן מפחידים שהטלת מס או שינוי במס ישפיעו על עולם העסקים, ובפועל זה לא קורה.

גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נלחם על המס הזה מעל כל במה אפשרית. השאלה אם הם לא ייכנעו לשינויים רחבים בדרך. נזכיר כי חברות ארנק כבר אמורות להיות ממוסות באופן מלא, אבל בשנים האחרונות נוצרו פרצות, והחוק החדש נועד גם למנוע אותן. כמו כן, בעבר לא התייחסו לשותפויות, והפעם הן בחזית.

הדרך לגרום להם להיפרד מהרווחים יכולה להיות "בטוב" או "ברע" - או מקל או גזר. הגזר הוא הקלה במס דיבידנד כדי שיוציאו את הרווחים במס מופחת. המקל הוא מה שרוצים באוצר וברשות המסים לעשות - לחייב במס של 2% על הרווחים הצבורים שנמצאים בחברה. ואז הכדאיות להשאירם בחברה יורדת מאוד. יש גם דרך ביניים - שילוב של גזר ומקל. משהו בסגנון של "חלקו עד תאריך מסוים וקבלו הטבה - מס נמוך על הדיבידנד. אבל מתאריך זה, יש כבר מס על רווחים כלואים".

לא בטוח שהמס הזה יעבור. הוא בדיונים, גם בוועדת הכספים שעוצרת הרבה פעמים את האוצר (ראו משל את הנסיונות לבטל באופן חלקי את המיסוי על שכר דירה ואת המאגר של משכירי הדירות). יש לחצים מאוד גדולים. גם אם יעבור, זה כנראה יהיה עם שינויים והקלות מסוימות. אבל אם הוא לא יעבור, התקציב לשנה הבאה לא רלוונטי. המס הזה אמור לייצר 10 מיליארד שקלים. הוא מקור המיסים הגדול ביותר. אם זה בורח מתקציב ההכנסות, אנחנו בגירעון הרבה יותר גדול ממה שהוערך בתחילה.