ההסדר המדיני מתקרב - האם מודי'ס שטעתה לאורך כל הדרך, תעלה את הדירוג בחזרה?

הכותרות ברגע זה בישראל ובעולם זהות - ישראל וחיזבאללה צפויים להגיע להפסקת אש תוך כמה שעות עד כמה ימים בודדים. אם אכן, אנחנו בהסדר מדיני בצפון, זה מחזק ומעצים את הכישלון של חברות הדירוג. מודי'ס הורידה את הדירוג לישראל בשני שלבים, מכה כואבת לכאורה, אבל המכה חזרה למודי'ס כמו בומברנג. מי שבוחר לא לתת עובדות לבלבל אותו, סופו שהעובדות יכניעו אותו. מודי'ס נשענה על ספקולציות ולא על עובדות, והשאלה אם היא תודה בטעות. האם כלכלני מודי'ס שטעו לאורך כל הדרך, ישרים הוגנים והגונים והם יעלו בחזרה את הדירוג הלא רלבנטי?

 

הסדר מדיני - איך הוא משפיע על הכלכלה?

הסדר מדיני בצפון משנה דרמטית את הציפיות לגבי הכלכלה הישראלית, מגביר את הסיכויים להסדר ומתווה חטופים, ומפחית מאוד את הוצאות הביטחון. מודי'ס שהתמירה  להיות פרשן פוליטי הצביעה על הסיכונים מול איראן, סיכונים למלחמה כוללת וסיכויים גדולים גם מול חיזבאללה. המציאות אחרת לחלוטין. ישראל צפויה לצאת מהמלחמה בצפון מחוזקת והמפונים צפויים לחזור לבתים בצפון. 

ועל רקע המציאות הזו, שווה לחזור לאחור ולהזכיר כי כבר אז נאמר והוסבר כאן שמודי'ס חוטאת למקצוע שלה. היא אמורה להשתמש בנתונים ובעובדות ולא בספקולציות. על אף הנתונים המצביעים על חוזקה הכלכלי של ישראל בכל המדדים האובייקטיבים, מודיס בחרה להוריד את דירוג האשראי של ישראל בצעד חריג של שתי דרגות. ההחלטה הדרמטית שהציבה את דירוגה מתחת לדירוגה בשנת 1995, היתה אבסורד.

• ישראל צריכה לדרוש ממדינות המפרץ והמערב לשאת בהוצאות המלחמה
• הכלכלה הישראלית בהנמכת ציפיות - איך אפשר לצאת מזה?

הדירוג שניתן לישראל Baa לצד הפחתת שתי רמות בדירוג שמורות למצבים של משבר חובות ומשברים פיננסים, דוגמת מדינות כמו יוון ואירלנד בשנת 2010, פורטוגל ב-2011 ו וספרד בשנת 2012. זה ממש לא המקרה של ישראל, גם על פי הודאת מודי'ס עצמה המציינת כי היא אינה רואה בעיה בגיוס חוב ע"י ישראל. ההורדה הזו מגיעה אחרי הורדת דירוג מוקדמת יותר - בפברואר השנה.

 

מודי'ס נשענה על ספקולציות ולא על עובדות

ככלל, את הקריטריונים של חברות הדירוג להחלטה ניתן לחלק לשתי קבוצות. קבוצה אחת היא אינדיקטורים כלכליים אובייקטיביים שניתנים להשוואה, כגון יחס חוב לתוצר, שיעור הצמיחה לנפש וכדומה. נתונים אלו נשענים על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של כל מדינה, כאשר כל המדינות השונות פועלות על פי אותן כללים בינלאומיים. הקבוצה השנייה כוללת מדדים הכוללים הערכה לגבי משילות, איכות שלטון, שלטון החוק, מערכת משפט וכדומה. אלו הם כללים סובייקטיביים או נורמטיביים, ואין בהם מודל אחיד ומוסכם.  

כבר בשיעור הראשון בלימודי הכלכלה אנו מלמדים כי אנו מדברים על כלכלה פוזיטיבית ולא על כלכלה נורמטיבית. כלכלה פוזיטיבית דנה בשאלה – איך להגיע ליעילות, וברוב הגדול של המקרים יש פתרון יחיד. ולעומת זאת, כלכלה נורמטיבית נתונה לגישות שונות ודעות שונות, והיא סובייקטיבית בעיקרה, ולכן היא איננה חלק מלימודי הכלכלה. 

• הישראלים רכשו באטרף - דצמבר עשוי להיות חודש שיא בהוצאות של ישראלים - זו הסיבה
• למרות תיקון החוק: חברות התעופה הזרות לא חוזרות
• תוכן שיווקי כמה מצבים בהם עו"ד ירושות וצוואות הוא הכתובת עבורכם

הנימוקים להחלטה של מודיס התמקדו בסביבה הגיאופוליטית - ובעיקר ההסלמה במלחמה מול חיזבאללה  ואי-השגת הפסקת אש ברצועת עזה; ובמתח הפנימי בישראל הכולל את אי-גיוס החרדים, את המתרחש במערכת המשפט, ואת החשש לבריחת מוחות ההייטק לחו"ל. מבחינת הגורמים הכלכליים האובייקטיביים, מודי'ס ציינה רק את תחזיתה לגירעון תקציבי גדול יותר ולשיעורי צמיחה נמוכים יותר מתחזית משרד האוצר לשנים 2024-2025. לעומת זאת, אין התייחסות למדדים כלכליים אובייקטיביים המצביעים על חוזקה הכלכלי של ישראל במצב הפתיחה.

מודי'ס שכחו את השיעור הראשון בלימודי כלכלה. ההחלטה ברובה נובעת מהקריטריונים הנורמטיביים, הסובייקטיביים, שנתונים לוויכוחים לגיטימיים ודעות שונות שיכולים להצביע על ההיפך הגמור; ולא מהקריטריונים האובייקטיביים. התוצאה המתקבלת היא אבסורד של ממש: הדירוג האחרון של ישראל נמוך יותר מהדירוג של שנת 1995,  למרות שבכל המדדים האובייקטיביים השיפור המשמעותי בישראל ניכר בהשוואה לשנת 1995, ורק על קצה המזלג: מחוב נטו של 25 מיליארד דולר בשנת 1995 הפכה ישראל למלווה נטו לחו"ל בסך 242 מיליארד דולר; נרמה ירידה דרמטית ביחס חוב לתוצר, שיפור  בחשבון השוטף במאזן התשלומים, וגם בירידה באינפלציה.  

 

העובדות - הכלכלה הישראלית חזקה; מתאים לה דירוג גבוה יותר  

שיפור נוסף הוא ברמת החיים - בעוד שבשנת 1995 ישראל הייתה נמוכה יותר ומשמעותית מכל מדינות ההשוואה, הרי שבשנת 2023 ישראל דומה לקנדה וגרמניה, וגבוהה מצרפת ואנגליה וכמובן מיפן. שיפור זה מצביע על שיעור צמיחה לנפש גדול יותר בישראל במהלך שלושת העשורים ועל סגירת פערים מול מדינות ההשוואה. השיפור נובע  משינויים מבניים ועמידים ובהם: שוק מט"ח שהפך לחופשי, שוק ההון שהתרחב והעמיק, הרפורמה בחסכון הפנסיוני, הפיכתה של ישראל למדינת סטארט-אפ, ומציאת גז והפקתו.

רמת התוצר לנפש מצביעה גם על מדינה עשירה שיכולה לספוג זעזועים, כגון המלחמה הנוכחית, ולחזור ולצמוח בעתיד. כאנקדוטה להשוואה זו, בשנת 1995 היה מגדל אחד בתל אביב, הוא "מגדל שלום מאיר" עם כ-30 קומות בלבד, לעומת עשרות מגדלים כיום שגבוהים יותר.

אז מודי'ס צריכים לחזור לשיעור הראשון בכלכלה. הם צריכים להסתמך על עובדות ולא על ספקולציות. מעניין מה ה יעשו בתקופה הקרובה, אם וכאשר נתקדם בהסדר המדיני. 

ד"ר ויצמן נגר, כלכלן ומרצה במרכז האקדמי לב בירושלים