פרופ' אמיר ירון - הבנקים לא הוגנים עם הלקוחות שלהם

ואנחנו רק שאלה - זה לא התפקיד שלך, פרופ' ירון לפקח על הבנקים ולוודא שהם לא מנצלים את הלקוחות? מרוב שהפיקוח על הבנקים, כנראה החטיבה הגדולה ביותר בתוך בנק ישראל, שומרת על יציבות הבנקים, היא לא מעזה לפגוע ברווחים שלהם. מבחינתכם הרי רווחים=יציבות ובכך אתם מקריבים את הלקוחות לטובת הבנקים. 

"אתגרים אלו מחדדים את העובדה שאמון הציבור במערכת הבנקאית אינו מתמצה רק בביטחון שחסכונותיו שמורים כראוי", ממשיך הנגיד, " המערכת הבנקאית עצמה חייבת להפנים שהוגנות כלפי הלקוח, הנוגעת בין היתר למיקסום ערך החסכונות שלו מהווה מרכיב מהותי בשמירה על המוניטין שלה, ומשכך, גם על יציבותה לטווח ארוך", הסביר ירון.

יש כאן יותר מרמז עבה - הנגיד מודה שהבנקים בעצם מנצלים את הציבור, במיוחד בשנה האחרונה שפערי הרייבת עלו. הבנקים לוקחים מהציבור כספים ונותנים תשואה של 4% בפיקדונות ואפס בעו"ש וזה בשעה שהם מספקים הלוואות בריבית של 11%-12% ויותר. אבל כאן בדיוק נכנס נגיד בנק ישראל וצריך להגביל את הרווחיות הזו ולהעלות את רווחת הציבור. הוא לא עשה את זה כי חשוב לו לשמור על הרווחים ויציבות הבנקים.

• חסמי הכניסה להיי-טק והפריון הנמוך: מה האתגרים המרכזיים של המשק?
• בנק ישראל דורש מהבנקים להקל על הלקוחות: מתווה חדש לשנים 2025-2026

כתבות קשורות: > הריבית על הפיקדונות ואיך לקבל יותר?

"אנו בבנק ישראל פועלים, ונמשיך לפעול להגברת התחרות במערכת" אומר הנגיד אבל אין שום תחרות במערכת הבנקאית, "ראשית, יתרות העובר ושב של הציבור נותרות גבוהות במיוחד, כאשר כספים אלו אינם נושאים ריבית, בעוד הבנקים ממשיכים להפיק מהם רווחים משמעותיים. לאור זאת, הנחינו את הבנקים להציג תכניות קונקרטיות שירחיבו את האפשרויות העומדות בפני הלקוחות להשקעת כספיהם בפיקדונות נושאי תשואה. אנו עדיין בעיצומו של התהליך, נעמוד על כך שהבנקים יציגו תוצאות מוחשיות בשטח, לטובת ציבור הלקוחות.

"שנית, בנוגע לפער בין התמסורת הגבוהה של ריביות האשראי לשינויים בריבית בנק ישראל, לעומת זו הנמוכה והאיטית בקרב ריבית הפיקדונות - פעלנו מול המערכת הבנקאית בנושא זה וראינו שיפור מסוים.  כעת, בהשוואה בין לאומית אנחנו לא בפער ביחס למדינות מפותחות, אך יש עוד לאן להתקדם. חשוב לומר כי גם על הלקוחות לפעול בנושא. אנחנו מפרסמים באתר בנק ישראל השוואת ריביות על אשראי ופיקדונות בין הבנקים, שגם התקשורת הכלכלית מנגישה לשמחתי.

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אני קורא לציבור להשתמש במידע הזה, להשוות מחירים ולאתגר את הבנקים. בנוסף, ככל שלא נמשיך לראות שיפור בנושא, נבחן צעדים נוספים. כעת, אתייחס בהרחבה לצעד משמעותי שאנו נוקטים כדי להעמיק את התחרות – פתיחת המערכת הבנקאית לשחקנים נוספים באמצעות מתווה חדשני למתן רישיונות בנקאיים".

נושא נוסף אותו הלעה ירון, נוגע לרמת התחרותיות במערכת הבנקאית בדגש על מבנה הבעלות במערכת הפיננסית. עד תחילת שנות האלפיים, המערכת הפיננסית התאפיינה בדומיננטיות כמעט מוחלטת של הבנקים, שנהנו משליטה הן בפעילות הבנקאית המסורתית והן בניהול חסכונות הציבור. מצב זה יצר ריכוזיות גבוהה וניגודי עניינים מובנים.

ועדת בכר, שהוקמה ב-2004, הובילה לשינוי מבני משמעותי - היא הפרידה את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, ואסרה על גופים מוסדיים לשלוט במקביל בבנקים. מאז, מבנה המערכת הפיננסית עבר שינוי ניכר. הגופים המוסדיים התפתחו והפכו לשחקנים משמעותיים, במיוחד בתחום האשראי העסקי. עם זאת, מאפיינים מבניים ורגולטוריים עדיין מקשים עליהם לחדור לתחומי הבנקאות, הכוללים מתן אשראי צרכני וגיוס פיקדונות.

"כחלק ממאמצינו להתמודד עם אתגר זה ולהרחיב את התחרות בשוק, אישרנו לאחרונה בבנק ישראל לחברות החזקה המחזיקות בגופים מוסדיים לשלוט בחברות כרטיסי האשראי. הניסיון של שני העשורים האחרונים מאז רפורמת בכר מעורר שאלות לגבי אפקטיביות השינויים המבניים במערכת הפיננסית. אמנם הפרדת הבעלויות אפשרה כניסת שחקנים חדשים לשוק ההון, אך מידת התחרות לא עלתה במידה הצפויה, והיעילות התפעולית נפגעה.

לקחים אלה מחייבים אותנו לבחון מחדש את מידת ההפרדה הרצויה במערכת. לכן, אנו בוחנים בימים אלו את האפשרות להעניק לחברות החזקה השולטות בגופים מוסדיים להרחיב את פעילותן גם לשליטה בבנקים קטנים. זאת, בכפוף למגבלות שיבטיחו תחרות הוגנת וימנעו ריכוזיות יתר. מהלך זה טומן בחובו פוטנציאל משמעותי לצד אתגרים מורכבים: מחד, הגופים המוסדיים, כשחקנים מנוסים ובעלי איתנות פיננסית, יכולים לתרום להתפתחות בנקים קטנים באמצעות תמיכה הונית, מומחיות בניהול סיכונים וניסיון בפיתוח מוצרים פיננסיים חדשניים. שילוב זה עשוי לחזק את כושר התחרות של הבנקים הקטנים ולהרחיב את היצע השירותים לציבור, במיוחד בתחומי האשראי לעסקים קטנים, האשראי הצרכני והפיקדונות.

מאידך, המהלך מעלה חששות לניגודי עניינים מבניים בין פעילות הבנק לפעילות הגוף המוסדי, במיוחד בתחומי ייעוץ השקעות ומתן אשראי. בנוסף, יצירת קונגלומרטים פיננסיים גדולים עלולה להציב אתגרים חדשים בפני הפיקוח הרגולטורי. חשוב להדגיש כי מדובר בנושא הנמצא בשלבי בחינה מעמיקים, במטרה לגבש מדיניות מאוזנת שתשרת את טובת הציבור בכללותו", סיכם ירון.