חווה התקף לב אחרי שיחה קשה בעבודה - ביטוח לאומי סירב להכיר בו

בית הדין האזורי לענייני עבודה בתל אביב פסק באחרונה כי התקף לב שעבר מנהל פרויקטים בחברה, בעקבות שיחה מלחיצה עם המנהל הישיר שלו - יוכר כתאונת עבודה. מדובר בפסיקה שמדגישה את החשיבות של הכרה בהשפעות של לחץ נפשי בעבודה על בריאות העובדים, ומשמעותה עשויה לחולל שינוי בגישת המעסיקים לניהול סביבת העבודה.

התובע, בן 61, עבד כמנהל פרויקטים בחברה, ובמסגרת תפקידו נשא באחריות רבה. ב-1 במרץ 2022 נערכה שיחה מקצועית בינו לבין המנהל הישיר שלו שבה התעוררו מתחים בין השניים. במהלך אותה שיחה הושמעה ביקורת חריפה על אופן תפקודו, שהיתה גם מלווה בלחץ ובמתח רב. התובע טען בתביעתו כי חווה תחושת עלבון והשפלה מהאופן שבו הוצגה הביקורת. לדבריו, השיחה לוותה באווירה מלחיצה, שלא איפיינה את העבודה היומיומית.

בערב לאחר השיחה פונה העובד לבית חולים עם כאבים בחזה צילום: לילך צור

בהמשך אותו יום, חש התובע ברע. באותו ערב הוא פנה לבית החולים בעקבות תחושת כאבים בחזה, ואז הוא אובחן עם התקף לב. לאחר האירוע החליט העובד להגיש בקשה למוסד לביטוח לאומי כדי שזה יכיר בו כנפגע מתאונת עבודה, אך בקשתו נדחתה.

לטענת הביטוח הלאומי התובע נסבל ממחלות רקע

בעקבות דחיית תביעתו על ידי הביטוח הלאומי, פנה התובע לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. הוא טען כי התקף הלב נגרם ישירות מהלחץ שנוצר בעקבות השיחה עם המנהל, שלדבריו היתה אירוע חריג בעבודתו.

מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען כי אין ראיות לכך שהאירוע היה חריג, וכי לא ניתן לקשור בין העבודה לבין הפגיעה הבריאותית. לטענת המוסד, התובע סבל ממחלות רקע, שהן הגורם העיקרי להתקף הלב שהוא חווה.

במהלך הדיון נשמעו עדויות של התובע ושל המנהל הישיר. מצד אחד התובע תיאר את השיחה כמתוחה ויוצאת דופן, ואילו מנגד המנהל שלו טען כי השיחה היתה מקצועית ועניינית, וכי לא היתה בה שום חריגה מהתנהלות שגרתית. כדי להכריע במחלוקת, מינה בית הדין מומחה רפואי בלתי תלוי.

העד המומחה שמונה על ידי בית הדין קבע בחוות דעתו כי התובע סבל ממחלת לב טרשתית עוד לפני האירוע, אך הסביר כי שיחה מתוחה עם ביקורת קשה עשויה להיות אירוע חריג המפעיל עומס נפשי משמעותי. הוא ציין כי יש קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין התקף הלב, וכי הלחץ הנפשי שנגרם מהשיחה היה גורם משמעותי בהתרחשות התקף הלב.

בית הדין: השיחה היתה אירוע חריג

בית הדין האזורי אימץ את חוות הדעת הרפואית של המומחה וקבע כי יש להכיר באירוע כתאונת עבודה. בפסק הדין צוין כי השיחה המדוברת לא היתה חלק משגרת העבודה, אלא היתה אירוע יוצא דופן שבו נוצר לחץ נפשי משמעותי. בהתאם לכך, נקבע כי יש קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין הפגיעה הבריאותית.

הפסיקה של בית הדין לעבודה מדגישה את האחריות של מעסיקים לנהל את סביבת העבודה כך שתהיה תומכת ורגועה, תוך התחשבות בהשפעות האפשריות של מצבים מלחיצים על בריאות העובדים. המקרה פותח פתח להכרה רחבה יותר במצבים שבהם לחץ נפשי גורם לנזק פיזי - מה שמספק לעובדים כלים משפטיים להתמודד עם פגיעות שכאלה.

עובדים שחווים לחץ נפשי בעבודתם צריכים להיות מודעים לזכויותיהם, ולדעת שגם פגיעות שנגרמות כתוצאה מלחץ נפשי עשויות להיות מוכרות כתאונות עבודה. פסק הדין יוכל לסייע רבות לעובדים במימוש זכויותיהם, ולחזק את מעמדם מול מעסיקים שלא מתחשבים בתנאי העבודה הנפשיים.

במקרה אחר, בית הדין לעבודה בבאר שבע הכריע בחודש שעבר במקרה שבו עובדת עירייה נפצעה במהלך השתלמות מקצועית בירושלים, ותבעה להכיר במקרה כתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי, שטען כי ההשתלמות אינה בעלת זיקה ישירה לעבודה, התנגד לדרישה. המקרה אירע ביולי 2019, כשעובדת בכירה בעיריית באר שבע, ששימשה סגנית גזבר העירייה, השתתפה בהשתלמות מקצועית שנמשכה ארבעה ימים. ההשתלמות, שנערכה בבית מלון בירושלים, עסקה באתגרי העבודה בעולם הדיגיטלי וכללה הרצאות מקצועיות לצד סיור לימודי בעיר העתיקה. במהלך היום האחרון להשתלמות, נתקלה העובדת במפגע שהיה בלובי של המלון, נפלה ונחבלה בכף רגלה השמאלית. שלושה חודשים לאחר האירוע פנתה העובדת למוסד לביטוח לאומי וביקשה להכיר בפציעתה כתאונת עבודה. הביטוח הלאומי דחה כאמור את הבקשה בטענה שההשתלמות נחשבת פעילות כללית ולא פעילות נלווית לעבודה. העובדת, שלא השלימה עם הדחייה, הגישה תביעה לבית הדין לעבודה.