בנק ישראל: למתקפות הח'ותים השפעה שולית על הייצוא והייבוא הישראלי
מתקפות הח'ותים על ספינות בים האדום כמעט ולא השפיעו על הייבוא והייצוא של סחורות מישראל, כך עולה ממחקר שמפרסמת היום חטיבת המחק בבנק ישראל. עם זאת, להתקפות הייתה השפעה ניכרת, לתקופה ממושכת, על היקף היבוא מאסיה, מאוקיאניה וממזרח אפריקה למדינות OECD אחרות בים התיכון דוגמת יוון, טורקייה, איטליה, צרפת וספרד.
החל משלהי חודש נובמבר 2023, החלו החות'ים לתקוף כלי שיט במפרץ עדן ובים האדום. התקפות אלו מאיימות על נתיב שיט בין-לאומי מרכזי בין דרום- ומזרח-אסיה ואוקיאניה (להלן אסיה-אוקיאניה) לבין הים התיכון ואירופה. בשנת 2023 עברו דרך תעלת סואץ שבצפון הים האדום כ-22% מהתעבורה הימית העולמית של מכולות (במונחי משקל). כתגובה להתקפות הסיטו חברות הספנות את מסלולן של אניות מטען מנתיב השיט הקצר יותר דרך הים האדום לנתיב השיט שמקיף את כף התקווה הטובה באפריקה. פוטנציאל הפגיעה מההסטה של נתיבי השיט מהים האדום לכף התקווה הטובה הוא משמעותי, במיוחד באזור הים התיכון עקב הארכת מרחקי השיט. כך למשל, מרחק השיט בין סין לישראל גדל בכ-114% בעקבות ההסטה של הנתיבים.
על פי ניתוח שנערך על ידי חגי אטקס מחטיבת המחקר של בנק ישראל וניצן פלדמן מאוניברסיטת חיפה, הרכב סחר החוץ של ישראל מצביע על כך שמלכתחילה הפגיעה ביצוא הישראלי עשויה להיות מוגבלת משום שרק כ-3.4 מיליארד דולר, שהם כ-5% מסך יצוא הסחורות הישראלי, משונעים דרך הים לאסיה ולאוקיאניה. לעומת זאת, היבוא הימי מאזורים אלו לישראל הסתכם בשנת 2023 בכ-20 מיליארד דולר, שהם כחמישית מסך היבוא האזרחי.
- כל הכותרות
אולם, הניתוח העלה שסך היבוא הישראלי מאסיה ומאוקיאניה לא ירד באופן חריג לאחר התקפות החות'ים - הן באופן מוחלט והן ביחס ליבוא משאר העולם. גם מחירי היבוא לישראל, שכוללים עלויות תובלה וביטוח, לא עלו בשיעור משמעותי במחצית הראשונה של שנת 2024. אם כן, ההשפעה של התקפות החות'ים ושל ההסטה של נתיבי השיט בעקבותיהן על סחר החוץ הישראלי היתה ככל הנראה מוגבלת.
מקור: בנק ישראל
בניגוד לישראל, היתה להתקפות החות'ים השפעה ניכרת, אך זמנית, על היקף היבוא מאסיה, מאוקיאניה וממזרח אפריקה למדינות OECD אחרות בים התיכון (יוון, טורקייה, איטליה, צרפת וספרד): יבוא זה ירד בדצמבר 2023 והתאושש ברוב מדינות אלו באביב 2024. התקפות החות'ים על כלי שיט בים האדום פגעו לא רק בסחר הימי של מדינות הים התיכון, אלא גם בתובלה הימית ברמה העולמית. בתחילה גרמה ההסטה של נתיב השיט מהים האדום לעליית מחירי התובלה מסין לאירופה ולים התיכון, ולירידה של כ-10% בערך הסחר בין צמדי מדינות שדרכן עובר נתיב השיט הקצר דרך הים האדום ואילו הסחר בין צמדים אחרים של מדינות לא ירד בשיעור משמעותי.
בשלב השני, בחודשים פברואר-מרץ 2024, נרשמה עלייה במחירי התובלה גם בנתיבי שיט שאינם עוברים בים האדום כגון מסין לחוץ המערבי של ארצות הברית, במקביל להתמתנות עליות המחירים בנתיבי השיט מסין לאירופה ולים התיכון. כמו כן התאושש הסחר בין מדינות שהסחר הימי שלהן משונע בדרך כלל דרך הים האדום. עלייה זו במחירי התובלה מסין לארצות הברית, התמתנות העלייה במחירי התובלה מסין לאירופה והתאוששות הסחר שמשונע בדרך כלל דרך הים האדום, עולים בקנה אחד עם הסטה של אמצעי תובלה ימיים, כגון אניות ומכולות, מנתיב השיט הטרנס-פסיפי, וככל הנראה גם נתיבי שיט אחרים, אל נתיבי שיט מאסיה-אוקיאניה לאירופה ולים התיכון.
מקור: בנק ישראל
כותבי המחק מציינים, כי ניכר שישראל – למרות היותה היעד המוצהר להתקפות החות'ים, בולטת כיוצאת דופן ולא סבלה בעקבות התקפות אלו מירידה חריגה ביבוא מאסיה-אוקיאניה. ניתן להצביע על כמה סיבות אפשריות למצב החריג של ישראל: ראשית, סך היבוא האזרחי לישראל ירד בעקבות פרוץ המלחמה, כך שייתכן שהירידה ביבוא מאסיה-אוקיאניה מוסכה על ידי הירידה הכללית בערך היבוא.
הסבר אפשרי נוסף הוא שחברת התובלה הימית "צים" הקדימה להסיט את כלי השיט שלה לנתיב שיט חלופי שעוקף את אפריקה מה שגרם לכך שהירידה ביבוא לישראל הייתה מוקדמת והדרגתית יותר בהשוואה לירידה שנרשמה במדינות אחרות. בנוסף, החשיפה של היבוא הישראלי לחסימת נתיב ים סוף מתונה באופן יחסי משום ששיעור היבוא הימי לישראל מסך היבוא מאסיה-אוקיאניה (65%) נמוך בהשוואה לשיעור המקביל בחלק ממדינות הים כתיכון כפורטוגל (78%) ויוון (89%). בחינה מקיפה יותר של הסיבות לחריגות של ישראל הנה מעבר למסגרת ניתוח זה.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
