מדד המחירים בנובמבר- מה הצפי, ממה הוא יושפע ואיך הוא ישפיע על הריבית?

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.4% - מעל הציפיות - לכתבה המלאה.

היום יתפרסם מדדי המחירים לצרכן לחודש נובמבר. הכלכלנים צופים ירידה של בין 0.1% ל-0.3% במדד וזאת לאחר שבחודש אוקטובר המדד עלה ב-0.5% - בהתאם לציפיות הכלכלנים. הסקירות האחרונות של הכלכלנים הבולטים מדגישות את הירידה בשער הדולר לעומת השקל כגורם מרסן אינפלציה. במקביל, הפסקת האש בלבנון, צפויה להשפיע לטובה על הפרמטרים הכלכליים, והכלכלנים צופים כי בנק ישראל לא יוכל להחזיק בהערכתו להפחתת ריבית רק בסוף הרבעון השלישי של 2025. 
 

הקרקע להורדת ריבית במקביל להפחתה בסיכון ובאי הוודאות, תביא את הנגיד להפחתת ריבית מוקדם מהצפוי, וזאת גם בשל הירידה באינפלציה שצפויה להיות משמעותית בחודש ינואר, אך משם לרדת בחדות. הכלכלנים צופים אינפלציה של 2.6%-2.8% שנה קדימה, נמוך מהערכות של 3%-3.2% שהיו רק לפני כחודש-חודשיים.

מתחילת השנה עלה המדד ב-3.9% ובשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2024 לעומת אוקטובר 2023) עלה ב-3.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו במהלך חודש אוקטובר בסעיפי הלבשה והנעלה שעלה ב-3.5%, תחבורה שעלה ב-1.9% ומזון ובריאות שעלו ב-0.5%, כל אחד. 
 

מדד נובמבר - למה האינפלציה צפויה להיות שלילית?
 

מרבית הכלכלנים צופים ירידה של 0.2%-0.3% במדד המחירים לצרכן, במה שצפוי להיות המדד השלילי השני בלבד השנה. זאת בעיקר בשל הירידה החדה במחירי הטיסות שיקוזזו בחלקן בעלייה במחירי המזון (ללא פירות וירקות). נזכיר כי מדד מחירי הטיסות מתעתע בכלכלנים בשל שינו המתודה של הבדיקה בלמ"ס.  

על פי הכלכלנים האינפלציה תחזור להיות חיובית בדצמבר ותגיע לשיא בינואר בעקבות גל העלאות המחירים וגל העלאות המסים. עם זאת מפברואר המגמה תהיה ירידה באינפלציה בשל ירידה כאמור בשער הדולר והתמתנות קצב עליית השכר, בהמשך לדחיית תוספות שכר בסקטור הציבורי בשנת 2025 לצד חזרה מדורגת של חלק ממפוני הצפון לשוק התעסוקה שתוביל לגידול בכוח העבודה במשק, מה שצפוי להקל על מגבלות ההיצע בשוק העבודה בחלק מהענפים.

בחודשים האחרונים ניתן להבחין בהאטה בקצב עליית השכר, במגזר העסקי ובמגזר הציבורי כאחד. בחודשים אוגוסט-ספטמבר השכר הממוצע במשק של עובדים ישראלים עלה בקצב שנתי של כ-4% לעומת כ-6% בחודשיים שקדמו להם. ההתמתנות בשכר בולטת בעיקר במגזר העסקי, על אף שבמגזר זה עולה השכר בקצב מהיר בהשוואה לציבורי. אומדנים ראשונים לחודש אוקטובר, מצביעים, על פניו, על האצה מחודשת בעליית השכר במשק, אולם, לדעת הכלכלנים אין להסיק מכך מסקנות כלשהן, שכן מדובר על נתונים שאינם מנכים תנודות עונתיות.

מנגד, הצמצום בפעילות בענף הבינוי צפוי להימשך ותומך בהמשך לחץ לעליות מחירים, גם בדירות לרכישה וגם בדירות לשכירות. בענף הבנייה עדיין חסרים כ-35-40 אלף עובדים, כאשר צמצום של כ-70 אלף פלסטינים התקזז חלקית על ידי כניסה של כ-30 אלף עובדים ישראלים לענף הבנייה, בנוסף ל-5 אלפים זרים. עם זאת, הכלכלנים סבורים שבכול זאת עדיין חסרים עובדים בענף, בעיקר מקצוענים.

על פי חטיבת המחקר בבנק ישראל, שיעור האינפלציה במהלך שנת 2024 צפוי לעמוד על 3.8%, ובמהלך שנת 2025 הוא צפוי להתמתן ל-2.8%. תוואי הריבית הצפוי עודכן כלפי מעלה – ברבעון השלישי של 2025 הריבית צפויה לעמוד על 4.5%. בבנק ציינו, כי לנוכח האי-ודאות הגיאו-פוליטית הגבוהה ועליית ההסתברות שהם מייחסים לתרחישים ביטחוניים חמורים יותר, הסיכון לתחזית הצמיחה נוטה כלפי מטה והסיכון לתחזיות האינפלציה, הריבית וגירעון הממשלה נוטה כלפי מעלה.

ברקע, פרסמו כלכלני דויטשה בנק, הבנק הגדול ביותר בגרמניה, תחזית אופטימית עבור הכלכלה הישראלית. לפי התחזית שלהם, האינפלציה תגיע ל-2.7% ב-2025 ותוסיף לרדת ל-2.5% ב-2026. עם זאת, קיימים סיכונים לעלייה בתחזית, כמו הסרת מגבלות היצע בקצב איטי מהצפוי, תנודתיות במטבע ושחיקה במצב הפיסקלי עקב סיכונים גיאופוליטיים מתמשכים, שעלולים להאריך את משך לחצי האינפלציה.