הפתעה - פיקדון בבנק עדיף על קרן כספית, אבל זה זמני

בשנתיים האחרונות הפכו הקרנות הכספיות לחביבות החוסכים, שהעבירו אליהן עשרות מיליארדי שקלים. אלא שכעת לנוכח האפשרות להורדת ריבית בצל ההסכם בצפון וההאטה באינפלציה, החוסכים מתחילים לשנות כיוון. בחודש שעבר נרשם גידול של 200 מיליון שקל בלבד בקרנות הכספיות, לעומת יצירות של מיליארדים בחודשים קודמים.

אחת הסיבות היא מהפך, כנראה זמני באטרקטיביות של המכשירים הסולידיים. הפיקדונות בבנקים בריבית קבועה עדיפים על פני הקרנות הכספיות, זאת כמובן בהנחה שאתם מתמקחים ולא מקבלים את ריבית התעריף. בפועל, בבנק תוכלו לקבל 4.4%-4.6% בעוד שהצפי לקרן כספית הוא באזור 4.3%. 

הסיבה לכך היא פשוטה: הריבית החזויה בקרנות כספיות ומק"מים נקבעת בשוק והשוק חוזה הפחתת ריבית מהירה יותר מאשר מעריך בנק ישראל שהערכתו האחרונה היא הורדת ריבית בספטמבר 2025.  הריבית בבנקים עם זיקה להערכות בנק ישראל וכך נוצר מצב נדיר שאי ההתאמה בין הציפיות בשוק להנחיות הבנק המרכזי, יוצרות פער בשטח לטובת הריבית הקבועה.    

זה פער זמני. בשלב מסוים וזה יכול להיות קרוב, בנק ישראל ישנה את תחזית הורדת הריבית - הוא יקדים אותה, ואז גם הבנקים יורידו את הריבית על הפיקדונות, כשבפועל הם עשויים לעשות זאת עוד קודם. 

• הריבית על המינוס עלתה ומה עם הריבית על הפיקדונות?
• ההשקעה הסולידית הטובה ביותר ב-2024; אל תגידו שלא אמרנו לכם

לקריאה נוספת: > הבנק המפתיע שמספק ריבית שנתית של 4.7% והאם זה עדיף על קרנות כספיות?

בחודשים האחרונים, בצל הפסקת האש בצפון והתקררות האינפלציה, השוק החל להעריך הורדת ריבית קרובה יותר וזה הנמיך את התשואות הצפויות בקרנות הכספיות. המצב שבו השוק כבר מתמחר הורדת ריבית קרובה, בעוד בנק ישראל טרם עדכן את תחזיותיו הביא לכך שהורדת הריבית "המוקדמת" הגיעה לקרנות הכספיות אך עוד לא באה לידי ביטוי בפיקדונות בריבית קבועה.

מצב זה, הפך את הפיקדונות לאטרקטיביים עבור החוסכים ביחס לקרנות שנהנו בשנתיים האחרונות משטף של כספי חיסכון שהופנו אליהם. עם זאת, חשוב להדגיש שמדובר במצב זמני, שכן גם הבנקים עשויים שלא לחכות לבנק ישראל ולהוריד כבר בקרוב את הריבית. כמו כן, הקרנות הכספיות טומנות בחובן יתרונות מבניים שקשורים למיסוי ולנזילות שצריך לקחת בחשבון.

מה עדיף קרנות כספיות או פיקדונות?

הקרנות הכספיות הן כלי חיסון לטווח הקצר בינוני, ומהוות תחליף לפיקדונות הבנקים, באמצעות השקעה באפיקים סולידיים עם מח"מ קצר. היתרון המרכזי של הקרנות הכספיות הוא שבניגוד לפיקדונות, הן נזילות. ניתן למכור אותן בכל רגע, בזמן שהפיקדון הוא שנתי ואפשר למשוך אותו רק בזמנים שנקבעו מראש. יתרון נוסף נוגע לסוגיית המיסוי, מכיוון שאת הרווח בקרנות כספיות ניתן לקזז מול הפסדים בשוק ההון וכן מדובר במיסוי שונה ביחס לפיקדונות (ראו הסבר למטה)

• מיליארדים למילואימניקים לפני החג: מענקי 2024 יוקדמו לפסח
• ה-OECD: "צופים צמיחה של 3.4% בישראל ב-2025"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

על רקע התגברות הצפי להורדת ריבית הקרנות הכספיות נותנות תשואה צפויה של 4.2%-4.3%, לאחר שבעבר התשואה בהן עמדה על 4.5%. מה שהביא לכך שבמהלך חודש נובמבר גייסו הקרנות סכום מאוד נמוך יחסית לעבר, של 220 מיליון שקל, לעומת 5-6 מיליארד שקל בחודשים קודמים. אז האם כדאי לחוסכים להעביר את כספי החיסכון לאלטרנטיבות?

התשובה רחוקה מלהיות חד משמעית. האלטרנטיבה הראשונה היא המק"מים, איגרות חוב ממשלתית קצרת טווח, המונפקת על ידי בנק ישראל לתקופה של עד שנה. בדומה לקרנות הכספיות השקעה במק"מ היא נזילה, וניתן למשוך את הכסף כל העת. גם המיסוי על המק"מ דומה לזה של הקרנות הכספיות (15% על הרווח הנומינלי). על כן, שלא במפתיע המק"מ מספק תשואה דומה לזו של הקרנות הכספיות - 4.2%.

אל מול המק"מים והקרנות הכספיות ניצבים הפיקדונות בבנקים. אלו, מתחלקים לפיקדון בריבית קבועה ופיקדון בריבית משתנה. פיקדונות בריבית משתנה, דומות לקרנות הכספיות בכך שהריבית בהן תלויה במצב הריבית במשק. אם הריבית במשק תעלה תקבלו יותר, אם הריבית תרד תקבלו פחות. לעומת זאת, ריבית קבועה נקבעת בעת ההשקעה ולא משתנה עד תום תקופת החיסכון, גם אם במהלכה ירדה הריבית במשק. מה שהופך בעת האחרונה את הריביות הללו ליותר אטרקטיביות לאור הצפי להורדת ריבית.

על פניו, הריבית הממוצעת בבנקים עבור פיקדונות בריבית קבועה עומדות על 4.05% (לתקופה של עד שנה) ו-4.1% (לתקופה של שנה עד שנתיים). עם זאת, כפי שהראנו לא פעם, הריבית התעריפית היא לא בהכרח הריבית בפועל. לקוחות יכולים לקבל לפחות 0.3%-0.2% מעל הממוצע בכל בנק (למעט בנק ירושלים שם הריבית אחידה לכולם). ואם אתם לקוחות גדולים אתם יכולים לקבל 0.4% ומעלה מהממוצע.

מה הריבית על פיקדונות לשנה?

הריבית על פיקדונות היא בממוצע 4.05%. בנק לאומי מוביל בריבית הקבועה לשנה עם 4.44% ואחריו בנק ירושלים עם ריבית של 4.42%. אבל צריך לזכור שבנק ירושלים הפך ל"קלף מיקוח" מול הבנקים ולא באמת מקבל כספים רבים מלקוחות כי אלו רוצים שהפיקדון ינוהל בחשבון הבנק שלהם. מי שעוד מספק ריביות גבוהות מהמוצא הוא בנק מזרחי טפחות, שהעלה את התערפים בצורה משמעותית בצל הביקורת שהופנתה כלפיו על ריבית נמוכה במיוחד בפיקדונות.

מנגד, בנק הפועלים בולט לרעה עם ריבית של פחות מ-3.7%, נמוך מאד מהממוצע בתחום. מי שעוד נמצאים מתחת לממוצע (אבל לא באופן משמעותי), הם דיסקונט (4.02%) ובנק יהב (3.98%).     הריבית הממוצעת מאפשרת לכם להבין איפה אתם כלקוחות הבנק ביחס לממוצע. אתם גם אמורים לדעת איך אתם כבעלי חשבון בנק ביחס לממוצע - האם אתם לקוחות גדולים, קטנים, בינוניים. מכאן שאתם יכולים לגזור איך אתם ביחס לממוצע ואם הבנק שלכם לכאורה הוגן אתכם או ההיפך. אבל גם אם אתם בטווח, זה לא אומר שאתם לא יכולים לקבל עוד - הממוצע כאמור מורכב מהרבה מאוד אנשים שלא מתמקחים. כלומר הוא מוטה כלפי מטה. לפי בדיקות שעשינו בעבר הלקוחות יכולים לקבל לפחות 0.3%-0.2% מעל הממוצע בכל בנק (למעט בנק ירושלים ששם הריבית אחידה לכולם). ואם אתם לקוחות גדולים אתם יכולים לקבל 0.4% ומעלה מהממוצע.

לעומת הממוצע, החציון הוא נתון סטטיסטי שמספק מידע רחב יותר. הוא מלמד על כך שחצי מהלקוחות מקבלים ריבית גבוה יותר ממנו וחצי מתחתיו. נתוני החציון מלמדים כמה דברים - קודם כל, באופן תמוה, אבל חוזר, הריבית של בנק ירושלים לא אחידה כפי שהם מדווחים. מעבר לכך, רואים חציונים נמוכים במיוחד בבנק דיסקונט שחצי מהלקוחות שלו מקבלים פחות מ-3% ובבנק יהב שחצי מהלקוחות מקבלים מתחת ל-3.35%. בנק מזרחי שיפר את הצעתו והחציון שלו הוא 4%, מתחת לבנק לאומי עם 4.2.5%, ומעל דיסקונט עם 3.5% בלבד.

עדכון מ-13 בדצמבר:  מעבר לתשואה, יש שני הבדלים נוספים בין קרנות כספיות לפיקדונות. קרנות כספיות נזילות. אתם יכולים בכל רגע למכור. את הפיקדון אתם לא יכולים לשבור, זה פיקדון שנתי. היתרון השני של הקרנות הכספיות הוא המיסוי. הרווח הנומינלי על פיקדון ממוסה ב-15%. בקרנות כספיות המס הוא 25% על הרווח הריאלי.

המס בפיקדונות מגיע ל-0.67%, המס בקרנות כספיות גם בהינתן שציפיות האינפלציה ירדו לאזור 2.7%-2.8% מגיע ל-0.45%. זה יתרון של הכספיות. מעבר לכך, הרווח בקרנות כספיות ניתן לקיזוז מול הפסדים בשוק ההון.