"גם אחרי הפשרה על הרווחים הכלואים מדובר במיליארדים לא מבוטלים"

בצל הדיונים הערים סביב הרפורמה ברווחים הכלואים, התיישבנו לשיחה עם טארק דיביני שותף מיסוי תאגידים בפירמת ראיית החשבון BDO, על המשמעות של החוק, הפשרה המסתמנת והתשובות לביקורת שנמתחת עליה.

"כבר כמה שנים שלא היו רפורמות משמעותיות במס הכנסה, אבל השנה צפויים שינויים משמעותיים. אפשר להגיד ששיעורי המס, ריאלית הולכים לעלות, כי החליטו שמפסיקים את ההתאמה למדד של מדרגות המס והתקרות השונות למשך שלוש שנים. הולכים גם להגדיל את שיעור מס היסף על הכנסות פאסיביות והוניות, במקום 3% זה יהיה 5%. הולכים גם להגדיל את הבסיס החייב במס יסף. לדוגמה, אם בעבר דירות מגורים עד סכום של בערך 5 מיליון היו פטורות, כעת הן יחויבו במס יסף. הולכים לעשות עוד שינויים בתחום המבנה, וכמובן הנושא של חברות ארנק ורווחים בלתי מחולקים, שהם לב ליבם של השינויים הצפויים", מסבר דיבני.

אם נתמקד בנושא של הרווחים הבלתי מחולקים, מה הבעיה שרוצים להתמודד איתה? "הבעיה נוצרה כתוצאה משיטת המיסוי בישראל, שהיא דו שלבית בכל הנוגע לחברות. אם יחיד משלם מס שהוא חד שלבי, שיעור מס לפי שיעורי המס שלו שמגיעים עד 50%, חברות משלמות מס בשלבים - המס במסגרת החברה והדיבידנד. במסגרת חוקי המס בישראל נכון להיום, שיעור המס שחל על החברה הוא 23%. בעבר הלא רחוק שיעורי מס החברות היו הרבה יותר משמעותיים. רק בתחילת שנות האלפיים שיעור מס החברות היה 36% ושיעור המס על הדיבידנד היה יותר נמוך ממה שהוא היום.

• SMCI מזנקת 40% במסחר המאוחר - תחליף רו"ח ותמשיך להיסחר בנאסד"ק
• בדיקה: כמה כסף חוסך ישראלי ממוצע בשל שימוש בגז טבעי?

היום המצב התהפך שיעור המס על החברות הוא 23%, שיעור נמוך גם בהשוואה בינלאומית, ולעומת זאת המס על הדיבידנד הוא גבוה - היום 38%. ככה שאנחנו נמצאים במצב שבו כדאי לחברות לשמור את הרווח בתוך החברה ולא לחלק אותו כדיבידנד. זה גרם ללא מעט עסקים, כולל בעלי מקצועות חופשיים, שהתאגדו בחברות כדי לדחות את המס למועד מאוחר, וזה מה שמפריע לרשות המיסים. נוצר מצב שהרווחים הללו מושקעים בנירות ערך, פיקדונות, נדל"ן מניב ובעסק עצמו, ככה שלא כל הרווח מחכה לחלוקת הדיבידנד".

מה ההצעות שעומדות כיום על הפרק? משרד האוצר, כתוצאה מהלחמה והצורך בתקציבים גבוהים יותר החליט לנסות לגבות מהחברות שמעכבות חלוקת דיבידנד מס נוסף. יש שלושה רבדים שמדרים עליהם: הראשון, שמדברים עליו הכי פחות, הוא הסמכות של מנהל רשות המיסים לחייב חברות לחלק דיבידנד אם הרווח לא נדרש, זה קיים מ-2017 אבל הולכים להרחיב את הסמכות ולאפשר לו יותר מרחב פעולה. הרובד השני, הוא חברות הארנק, ב-2017 עשו תיקוני חקיקה שקבעו שבעלי מקצועות חופשים ונושאי משרה שמתחפשים לחברות ימוסו כאילו מדובר בהכנסה אישית. היום, החליטו לזהות את החברות הללו לפי שיעור הרווחיות (כל חברה שמרוויחה יותר מ-25%), במקום לזהות את החברות של בעלי משרות חופשיים. הרובד השלישי נוגע לחברות הרגילות שצברו רווחים ולא חילקו אותם, שיומסו בשיעור שנתי של 2% על הרווחים שלא חולקו".

הפשרה המסתמנת היא שהחברות יחלקו 8% דיבידנד בתמורה לפטור מהמיסוי, מי שמרוויחים הם בעלי מקוצועות חופשיים שמשלמים מס נמוך יותר?  "אני חושב שזה יביא למיסוי נמוך יותר ממה שתוכנן, אך עדיין מדובר במיליארדים לא מבוטלים. יש את הרובד של בעלי המקצועות החופשיים, שבמקרים מסוימים ההתאגדות כחברה נעשית כדי לחסוך במיסים. אבל החוק שאנחנו מדברים עליו מדבר גם על חברות יצרניות ונותני שירותים, בין אם הם מעסיקים 10 או 100 עובדים. זה חל באופן רוחבי על כולם. לכן גם אם ניתן למצוא הצדקה מסוימת להטיל מס כבד על מי שיכלו לעבוד כיחידים, יש לא מעט חברות שזה לא מוצדק. גם אם יגרמו לחברות לחלק דיבידנד גבוה, מה עשינו בזה? הרי הכסף הזה מושקע בפעילות עסקית טובה ותורם לצמיחה של המשק".

לראיון המלא:

• רשות המיסים ערכה בדיקת ניהול ספרים ב-200 עסקים: כמה התגלו כלקויים?
• ארץ נהדרת שומרת על הפסגה בפריים טיים, הישרדות אחריה
• תוכן שיווקי כמה מצבים בהם עו"ד ירושות וצוואות הוא הכתובת עבורכם