משרד האוצר - סנקציות כלכליות על החרדים יובילו להגדלת הגיוס לצבא

משרד האוצר פרסם חוות דעת שלילית על מתווה הגיוס של חרדים לצה"ל. חוות הדעת שהוגשה בהמשך לבקשת משרד הביטחון, מצביעה על עלויות מאוד כבדות למשק שלהערכת אנשי אגף התקציבים יביאו לפגיעה נמשכת ומצטברת בכלכלה המקומית. ולכן, על פי האוצר אין אפשרות לקבל את המתווה הנוכחי.

על פי הדוח שפרסם האוצר - המתווה הנוכחי אינו מטיל חובת גיוס אישית ומביא לעלויות כבדות לכלכלה ולמערכת הביטחון. המסמך מציע להנהיג חובת גיוס כללית לכל הצעירים החרדים בגילאי 18–26, ולהגביל את הפטור רק למכסת עילויים מצומצמת.

חובת גיוס אישית וסנקציות כבדות למשתמטים

בדוח של אגף התקציבים נקבע כי כל צעיר חרדי שלא יתגייס יאבד את הזכות לקבלת שורת הטבות מהמדינה. מדובר בשלילת זכויות בשתי רמות: הטבות הקשורות לדחיית שירות: קצבת תלמיד ישיבה, הנחה במעונות יום, הנחה בתשלומי ביטוח לאומי. לצד הטבות כלכליות רחבות - סבסוד דיור בתוכניות כמו "מחיר למשתכן" ו"מחיר מטרה", הנחה בארנונה, סבסוד צהרונים וקצבאות ילדים.

על פי האוצר יש להשתמש במקל - ביטול הטבות כלכליות מאוד משמעותיות בכדי להגדיל את הקופה הציבורית או לחילופין לגרום לחרדים להתגייס. אי הגיוס מסתכם בנטל של 30 מיליארד שקל.   

עלויות כלכליות כבדות למדינה

על פי הדוח, העלות המוערכת ב-30 מיליארד בשנה מבטאת את הסכום שמכסה את עומס המילואים הנדרש למילוי החסר בכוחות הביטחון. משרד האוצר מציין כי גיוס אנשי מילואים עולה למשק כ-50 אלף שקל לאיש מילואים בחודש, בעוד שעלות גיוס סדיר נמוכה בהרבה.  

חוות הדעת המקצועית: שינוי מודל הגיוס

משרד האוצר מציע לעבור ממודל יעדי גיוס כלליים, כמו במתווה המוצע על ידי משרד הביטחון, למודל של חובת גיוס אישית. לפי ההצעה:

• כל צעיר חרדי יחויב בגיוס, למעט מכסה קטנה של תלמידי ישיבה מצטיינים שיקבלו פטור.
• האחריות לגיוס תהיה אישית ולא קולקטיבית.
• סנקציות שליליות יופעלו מידית על כל משתמט.

המסמך מזהיר שהמתווה הנוכחי, שמבוסס על יעדים כלליים וסנקציות מוסדיות בלבד, צפוי להיכשל. בנוסף, המתווה מאפשר שלוש שנים של אי-עמידה ביעדים ללא הפעלת סנקציות משמעותיות, דבר שמחבל ביעילותו.

לקחים מגזירות 2003

חוות הדעת מציינת את ההשפעה של גזירות 2003, בהן נקט שר האוצר דאז בנימין נתניהו. גזירות אלו כללו הפחתות קצבאות ונועדו לעודד יציאת חרדים לשוק העבודה. באוצר מציינים כי צעדים אלו הוכיחו ששלילת הטבות אפקטיבית יותר מתמריצים חיוביים. לדוגמה, ביטול ההנחות במעונות יום, הנחשבות לאחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בסל ההטבות, צפוי להשפיע רבות על קבלת ההחלטות של משפחות חרדיות.  

חוסר היעילות של מתווה משרד הביטחון

על פי המסמך, המתווה שמציע משרד הביטחון קובע יעדים של 4,800 מתגייסים חרדים לשנה בלבד בשנתיים הראשונות, עם גידול הדרגתי ל-50% ממחזור הגיוס החרדי תוך שבע שנים. אך היעדים אינם מחייבים בפועל, ולסנקציות המוצעות אין השפעה אישית או מיידית.  

פוטנציאל הגיוס והיעדים הדרושים

משרד האוצר מעריך כי קיימים כ-60 אלף צעירים חרדים בגילאי 18–26 ללא מעמד דחיית שירות, בנוסף ל-14 אלף בני 18 שמצטרפים למחזור הגיוס מדי שנה. אם תונהג חובת גיוס אישית, ניתן יהיה למלא את החסר בכוחות הביטחון ולצמצם את עלויות המילואים.  

שאלות ותשובות בנושא גיוס חרדים

מהי המשמעות של חובת גיוס אישית? חובת גיוס אישית תחייב כל צעיר חרדי להתגייס לצה"ל או לשירות לאומי, פרט למספר מצומצם של עילויים שיקבלו פטור.

מדוע סנקציות כלכליות חשובות? סנקציות כלכליות, כמו שלילת הטבות ומענקים, הן כלי מוכח לשינוי התנהגותי בקרב אוכלוסיות. במקרה של החרדים, הן נועדו להפעיל לחץ ישיר להגדלת מספר המתגייסים.

• הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
• חוק הגיוס - האם החרדים יתחמקו שוב משירות והאם הסנקציות הכלכליות מספקות?

מה ההבדל בין המתווה הנוכחי להצעת האוצר? המתווה הנוכחי מתמקד ביעדים כלליים וסנקציות מוסדיות בלבד, בעוד שהאוצר מציע חובת גיוס אישית וסנקציות מיידיות ואפקטיביות. כיצד הגיוס של צעירים חרדים יתרום לכלכלה? גיוס חרדים יפחית את עלות המילואים, יקטין את הנטל הביטחוני על שאר הציבור ויתרום לשילובם בשוק העבודה.

מה הסיכוי שהמתווה יאושר? למרות ההתנגדויות הצפויות מצד גורמים חרדיים, באוצר סבורים שהצורך במתווה חדש הוא בלתי נמנע לשמירה על יציבות כלכלית וביטחונית. עם זאת, מבחינה פוליטית הסיכוי שהרעיון של האוצר יעבור הוא נמוך מאוד. 

עוד תכניות