מי יקבל פטור ממס על רווחים כלואים ומי יגדיל רווחים בזכות המס?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים, סיכם את הדיון על המס על רווחים כלואים בוועדת הכספים רגע לפני ההצבעה:  "יש פה שינוי מסוים לעניין המיסוי הדו שלבי".

- "למה אתה אומר מסוים, תגיד שינוי משמעותי"

ואהרונוביץ המשיך - "שינוי משמעותי במיסוי התאגידי, זה תהליך של מעל עשור. אני סבור שזה תהליך נכון, ואני גם מקווה שזה יביא את התוצאות המיוחלות. אני רוצה לומר תודה לחברי הכנסת מהאופוזיציה והקואליציה, ליועמ"ש הוועדה שלומית, אני רוצה להתנצל אם הייתה מדי פעם סערת רגשות, בשמי ובשם הצוות. כל מה שעשינו עשינו למען המדינה ומערכת המס..."

כדאי לקרוא את זה שוב. אהרונוביץ' סקפטי. הוא יודע שהדגים השמנים ברחו מהרשת, הוא יודע שהחוק החדש מלא פרצות. זאת לא סתם פליטת פה - אהרונוביץ שהוא כנראה היחיד שנלחם למען הציבור יודע שזה רק "שינוי מסוים" ולא שינוי "משמעותי". הוא גם רק "מקווה" ולא "יודע" או "בטוח" שהחוק ישיג את מטרתו. 

 

הצעת חוק מלאה פרצות

הצעת החוק שעלתה לקריאה שנייה ושלישית וצפויה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, היא מלאת פרצות שנובעות מאי בהירות, תכנונים צפויים והקלות לחזקים. הבסיס הראשוני שלה היה לגרום לכך שאנשים שבאופן לגיטימי מתכננים מס דרך מבנה של חברה או שותפות, לא ייהנו מדחיית מס. מס היא בעצם הלוואה שמקבל הנישום בלי ריבית ממס הכנסה והוא מייצר עליה תשואה. דחיית מס היא גם בעצם פטור ממס, כי מס שלא משולם בשנה אחת, יכול גם להידחות לשנה הבאה, לעוד שנתיים, האמת עד אינסוף.

בדרך לאינסוף יש גם תכנוני מס ובפועל שיעור המס האפקטיבי הוא מאוד נמוך. וכך נוצר מצב שאנשים משלמים מס של עד 50% משכר, אבל אלו שמרוויחים הרבה, מקימים חברה ומשלמים 23% מס. בדרך הזו ההון שלהם גדל משמעותית והפערים החברתיים רק גדלים.

המלחמה הביאה את אהרונוביץ' להסתכל על הרווחים הכלואים ולנסות שיחולקו דרך הטלת מס. כדי להתחמק מהמס הזה, הגופים האלו ישלמו דיבידנדים חלקיים שימוסו (ועדיין זה ברוב המקרים עדיף על מס על רווחים כלואים). בדרך הזו המיסוי מתקרב ל-50%.

זה נראה הוגן, אבל יש בלי סוף מקרים שנופלים בחלק האפור. זאת הצעת חוק מסובכת שהציבור ובעלי הפירמות לא מבינים אותה, ונראה שגם רוב רואי החשבון ויועצי המס לא באמת מכירים אותה לעומק. גם מי שישב בישבות של וועדת הכספים והיה חלק ממגבשי ההצעה אומר שלא הכל ברור. אם לא הכל ברור יש פרצות. פרצות שקשורות לחישוב הרווחים הכלואים, פרצות שקושרות לתקפת המעבר, פרצות שקשורות לשינוי-הוספת פעילות ועובדים כדי לצאת מתחולת החוק, פרצות שקשורות למגני המס שמקטינים את הרווחים הראויים לחלוקה. 

קריאה נוספת:
> המס על הרווחים הכלואים התמסמס - הנה המתווה הסופי
> ככה סידרו רואי החשבון ועורכי הדין את משרד האוצר - לא ישלמו מס משמעותי על רווחים כלואים



תכנוני המס יפחיתו את המס, אבל גם ככה - האוצר ורשות המסים הסכימו להצעת פשרה מאוד מקלה. ההצעה שעלתה לקריאה שנייה ושלישית מספקת אפשרות מילוט מהמס על רווחים כלואים. תשלמו 6% ממהרווחים הכלואים כדיבידנד ותקבלו פטור לשנה.בשנה הראשונה מספיק שתשלמו 5%. זו הבשורה הגדולה לרוב חברות הארנק, חברות המעטים, חברות ההחזקה שנופלות לחוק החדש.
 

ההצעה הסופית ומה יעשו רוב הנישומים

5%-6% חלוקת דיבידנד זה לא ביג דיל, במיוחד שיש מגינים שונים - לדוגמה: אם חברה מפסידה, זה יפחית או ידחה את תשלום המס או שיעור חלוקת הדיבידנד; אם חברה משקיעה בנכסים ריאליים-עסקיים (לא נדל"I) זה יתקזז מהרווחים לחלוקה ועוד.

החוק הזה יהיה מלא בפרשנויות ובהתאמה בתכנוני מס. הוא יספק עבודה רבה ליועצי המס, רואי החשבון ועורכי הדין. מדובר על רבבות חברות שיצטרכו ייעוץ - האם לשלם מס, האם לחלק דיבידנד או האם בכלל לפרק את הפעילות שזו הטבה ענקית - במחצית הראשונה של 2025 אפשר יהיה לפרק את החברה ולהעביר את הנכסים לבעלי המניות לפי מחירי עלות ובלי מסים (גם על נדל"ן ודירות - בלי מס רכישה). המס יידחה למימוש בפועל. רבים יבחרו באופציה הזו. כשחושבים על זה לעומק זה ניצחון גדול של רואי החשבון ועורכי הדין - הם מלכתחילה דחפו להטבה בעת חלוקת דיבידנדים עד לכניסת החוק, והם בעצם מקבלים זאת בדרך האחורית - פירוק חברה זה סוג של חלוקת דיבידנד ותהיה להם הטבה.
 

הדגים השמנים ברחו מהרשת

ובזמן שרואי החשבון, עורכי הדין ויועצי המס צפויים להגדיל את הפעילות שלהם בתחום תכנוני המס, הם גם מקבלים מתנה - "לעניין מיסוי שותפויות, קרי חברות המוחזקות ע"י מספר שותפים, בהצעת החוק מוצע לבטל את ההחרגה שנקבעה בחוק הקיים לגבי שותפות, ולהחיל הוראות מיסוי לפיהן 55 אחוז מההכנסה החייבת של השותפות שמיוחסת לחברת המעטים תחשב כהכנסה חייבת של בעל השליטה..."

להמחשה - חלקו של שותף ברווחי השותפות בחודש - 200 אלף שקל, יראו ב-110 אלף שקל (55%) כחייבים במס מלא. מצד אחד אפשר לבוא ולהגיד - מה עם ה-45% הנוספים - 90 אלף שקל שלא ימוסו, מצד שני, עד היום ההכנסה לצורך מס היתה נמוכה יותר משמעותית. 


עניין אחר מתייחס למיסוי על חברות ארנק. מנכ"לים של חברות מקימים חברה ומקבלים דרך חשבונית את השכר שלהם - 100, 150, 200 אלף שקל, אם זו חברה גדולה זה יותר. הם משלמים מס חברות של 23% בעוד שאם היו שכירים המס היה 50%.

הצעת החוק מכניסה את כל המנכ"לים, סמנכ"לים ואנשים שעובדים בשיטה הזו לתחולת החוק, למעט הסתייגות אחת לא ברורה - "הסעיף נוגע לחברות קטנות יחסית, אשר ההכנסה מפעילותן הממשית הינה עד 30 מיליון ₪ בשנה, כאשר בדברי ההסבר לחוק מצוין כי בחברות גדולות יותר המרכיב ההוני והמאפיינים המייצגים פעילות תאגידית קלאסית יכולים להיות יותר דומיננטיים ברווחיות החריגה של החברה, אשר מצדיק במידה רבה יותר את התאגדותן כחברה".

רגע, אין בעלי שליטה, מנכ"לים שמרוויחים 30 מיליון שקל בשנה? בטח שיש. תפתחו את הדוחות הכספיים של החברות הישראליות בוול סטריט וגם את הגדולות בבורסה המקומית, תמצאו רשימה מרשימה. דווקא אותם פתרתם לגמרי? הכי עשירים מקבלים את ההטבה הגדולה ביותר? 

בשורה התחתונה - המס יזרום לקופה, אבל פחות בזכות המס על הרווחים הכלואים, יותר בזכות ההטבה בפירוק חברות (מיסוי נמוך בפירוק). המס יגיע מכולם, אבל דווקא המגה עשירים יצליחו להתחמק. אהרונוביץ' מסוייג, בצדק.