סוגיות בהיערכות לקראת סוף שנת המס 2004

שיעורי דמי ביטוח בכל שנת 2004 היתה "תקרה", ולכן לא משלמים מבוטחים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: דמי ביטוח) מעל תקרה זו.

בתקופה מיום 1 ביולי 2002 ועד ליום 30 ביוני 2003 בוטלה התקרה החייבת בדמי ביטוח. בשנת 2003 הועלו שיעורי דמי הביטוח הלאומי לעובדים. החל מיום 1 בפברואר 2004 הועלו שיעורי דמי הביטוח לגמלאים בפנסיה מוקדמת לרבות בפנסיה, המשולמת בשל נכות או אובדן כושר עבודה מלא או חלקי. לבעלי שליטה, לעומת זאת, הופחתו שיעורי דמי הביטוח יחד עם שלילת זכויות לגמלאות, החל מיום 1 בינואר 2004.

טבלאות שיעורי דמי ביטוח באחוזים למבוטחים בגיל 18 עד גיל פרישה, בשיעורים הרגילים פנסיהמוקדמת (1) מעסיק שכיר(חלק העובד) עובד עצמאי הכנסות שאינן מעבודה מיום 1/1/03 עד ליום 30/6/03 7.75 5.93 4.50 9.82 9.41 עד חצי שכר ממוצע 7.75 5.93 10.32 15.42 15.20 ללא תקרה

פנסיהמוקדמת (1) מעסיק (2) שכיר(חלק העובד) (2) עובד עצמאי הכנסות שאינן מעבודה מיום 1/7/03עד ליום 31/1/04 7.75 5.93 4.50 9.82 9.41 עד חצי שכר ממוצע 7.75 5.93 10.38 15.42 15.20 עד 5 פעמים שכר ממוצע

פנסיהמוקדמת (1) מעסיק (2) שכיר(חלק העובד) (2) עובד עצמאי הכנסות שאינן מעבודה מיום 1/2/04 4.46 5.93 4.50 9.82 9.41 עד חצי שכר ממוצע 10.21 5.93 10.38 15.42 15.20 עד 5 פעמים שכר ממוצע

(1) פנסיה מוקדמת - ממחצית הפנסיה עד ליום 31 בינואר 2004. החל מיום 1 בפברואר 2004 ממלוא הפנסיה.

(2) החל מיום 1 בינואר 2004 בעלי שליטה בחברת מעטים אינם משלמים דמי ביטוח בעבור דמי אבטלה ובעבור זכויות בפירוק חברה. להלן פירוט שיעורי דמי הביטוח בעבור בעלי שליטה בחברת מעטים, המדווחים כשכירים בחברה שבבעלותם, החל מיום 1 בינואר 2004 (מבוטחים בגיל 18 עד גיל פרישה בשיעורים הרגילים):

סה"כ מעסיק שכיר(חלק עובד) 10.33 5.87 4.46 עד חצי שכר ממוצע 16.08 5.87 10.21 עד 5 פעמים שכר ממוצע

הכנסות פסיביות כדי לדעת מהי ההכנסה הפסיבית החייבת בדמי ביטוח, בהתאם לתקנות, יש לבחון את כלל הכנסתו של המבוטח לאורך כל השנה. יש לזכור, שהכנסות המחולקות כדיבידנד לבעלי שליטה בחברה על פי סעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה הן הכנסות פסיביות, המחוייבות בדמי ביטוח על פי התקנות. הן אינן "בונוס", שנפרס על פי תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח) וחבותן בדמי ביטוח נבחנת במסגרת השומה. חשוב לזכור, שהכנסה ממשכורת נבחנת על בסיס חודשי והכנסתו של מבוטח אחר (שאינו עובד שכיר) נבחנת על בסיס שנתי (או תקופתי, בתנאים מסויימים). הכנסתו של מבוטח מחולקת באופן יחסי על פני תקופת עיסוקו כעובד עצמאי, ובהכנסות פסיביות - על פני כל השנה, וזאת על פי פרשנות המוסד לביטוח לאומי בעניין זה. בעקבות הרפורמה במס נוסף לחוק הביטוח הלאומי סעיף 350א(6). נקבע בסעיף, שהכנסות כגון: ריבית, דמי ניכיון ודיבידנדים, בשוק ההון, בתנאים שנקבעו בחוק (בארץ או בחו"ל), למי שאינם בעלי שליטה, פטורים מתשלום דמי ביטוח. ההכנסות האמורות של בעלי השליטה מחוייבות בדמי ביטוח בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי. החל מיום 1 בינואר 2004 הכנסות אלה פטורות מדמי ביטוח באופן קבוע. סעיף 350(א)(7) הוסף החל מיום 1 בינואר 2004. על פי סעיף זה הכנסות משכר דירה למגורים בישראל, הפטורות ממס על פי הוראת השעה או החייבות במס מוגבל של 10% לפי סעיף 122 לפקודה, פטורות אף הן מתשלום דמי ביטוח.

התייחסות ל"הכנסה הכוללת" בתקנות 14 ו-15 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח גמלה, תגמול או הכנסה, שלפי הוראות סעיף 350 לא רואים אותם כהכנסה לעניין תשלום דמי ביטוח, לא נכללו בעבר כחלק מהכנסת המבוטח לעניין חישוב דמי הביטוח לפי הוראות תקנה 14 ותקנה 15 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח. טרם פורסמה החלטה בכתב על ידי המוסד לביטוח לאומי בדבר הזיקה בין סעיף 350(א) לחוק, לבין התקנות האמורות (הנושא תלוי ועומד בבית הדין הארצי לעבודה). ככל הנראה, ימשיך המוסד לנהוג כפי שנהג בעבר.

בעלי שליטה בחברת מעטים בהמשך להקמת החברות ולחיסכון בדמי הביטוח, חשוב לזכור, שבעלי שליטה נחשבים "עובדים שכירים" במוסד לביטוח לאומי בתנאי שמתקיימים יחסי עובד ומעביד בינם לבין החברה שבשליטתם. בפועל, המוסד לביטוח לאומי בוחן את מעמד העובד השכיר בדיעבד. זאת, בדרך כלל כשמגיע מידע למוסד לביטוח לאומי (לדוגמה: בעת תביעה לדמי אבטלה, דמי לידה וכו').

קיום יחסי עובד ומעביד, על פי הפסיקה, מותנה בשלושת התנאים כדלקמן:

3.1 האם הסדר העבודה בין בעל השליטה לבין החברה הוא אמיתי? 3.2 האם ניתן להבחין בין תפקידו ופעילותו של בעל השליטה כ"עובד" לבין פעילותו כדירקטור, בעל מניות או קרוב משפחה? 3.3 האם ניתן לקבוע מה היה שכרו של בעל השליטה כעובד? (האם היה לתשלומים אופי של "שכר"? האם היה עירוב נכסים?).

החל מיום 1 בינואר 2004, בעקבות תיקון לחוק הביטוח הלאומי, לא משלמים בעלי שליטה בחברת מעטים דמי ביטוח לאומי בעבור דמי אבטלה ובעבור זכויות בעת פירוק חברה, ולא זכאים לקבל גמלאות אלה. חקיקה זו הביאה להקלה גדולה באישור תביעות של דמי לידה ודמי פגיעה בעבודה למבוטחים אלה, שהרי לגמלאות האמורות זכאים גם עובדים שכירים וגם עובדים עצמאיים (ובלבד שהם עובדים בפועל). בהתאם לחוק, בעלי שליטה בחברת מעטים, שהגישו תביעה לדמי אבטלה, היו אמורים להתייצב בלשכת התעסוקה לראשונה לפני 1 בינואר 2004. אם הם מעוניינים לתבוע זכויות בפירוק חברה, הזכות לא תישלל מהם אם הוגש צו לפירוק החברה עד ליום 31 בדצמבר 2003, שנעשה בידי בית משפט או בהשגחתו. המוסד לביטוח לאומי בוחן קיום יחסי עובד ומעביד בין בעל השליטה לחברה שבבעלותו, כאמור לעיל, בכל מקרה בו מדובר בבעל שליטה בחברה.

סיווג הכנסות של חבר דירקטוריון על פי חוות דעת הלשכה המשפטית במוסד לביטוח לאומי, יש לראות בהכנסת "חבר דירקטוריון" כהכנסה שמקורה בסעיף 2(10) לפקודת מס הכנסה, היינו כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי בגין הכנסה זו, עם כל המשתמע מכך. אם למבוטח, העובד כעצמאי, נכללה בשומה הכנסה כחבר דירקטוריון, יש להפחית את ההכנסה כחבר דירקטוריון מסך הכנסתו כעצמאי בשומה. ש"ח לדוגמה: 300,000 הכנסה ממשלח יד 250,000 הכנסה כחבר דירקטוריון 550,000 סך ההכנסה בשומה כעצמאי

על פי אישור מרואה חשבון, מיועץ מס או מפקיד השומה, המבוטח יחוייב כעובד עצמאי על פי הכנסה בסך של 300,000 ש"ח בלבד. חוות הדעת של הלשכה המשפטית לא התייחסה למבוטחים, שלהם השתתפות בישיבות הדירקטוריון היא משלח ידם.

בירור מידע ותשלום דמי ביטוח ניתן לקבל מידע בכל נושא הקשור לביטוח הלאומי בטלפונים שמספרם: 9369696-08 או 6509999-08. מומלץ להצטייד בקוד הסודי שנשלח בדואר למבוטחים. מי שאין לו קוד סודי רשאי לבקש להנפיק לו קוד סודי, שישלח אליו בדואר. מייצג חייב לשלוח ייפוי כוח כדי לקבל סיוע (ייפוי כוח על גבי טופס שמספרו 70פ'). מבוטח שאין לו קוד סודי, יכול להשיב על שאלות מנחות שיזהו אותו. במספרי הטלפון האמורים ניתן להזמין גם טפסים ואישורים ולקבל מידע כללי. מבוטחים החייבים בדמי ביטוח בעד עצמם וערכו בירור במוקד, יוכלו לבצע התשלום באמצעות כרטיס אשראי, בתום הבירור. ניתן לבצע תשלומים גם באופן טלפוני בכרטיס אשראי וגם בדואר או בבנק. נפתח מוקד טלפוני מיוחד (מענה קולי) שמספרו 6509911 - 08, ימים א' - ד' 23:30 – 7:00, ה' 18:30 - 7:00, ו' 14:30- 7:00 וזאת בנוסף לתשלום הטלפוני בסניפי הביטוח הלאומי בשעות המענה הטלפוני בכל סניף. ניתן לבצע תשלומים גם באמצעות הסדרי תשלומים בהמחאות או בהסדר מיוחד בהוראת הקבע הקיימת. כל זאת בתאום מראש עם הפקיד במוסד לביטוח לאומי.

בירור מידע וייצוג בנושאי גמלאות הטיפול בגמלאות המוסד לביטוח לאומי מחייב הצגת ייפויי כוח מתאימים לכל תחום גמלה בנפרד. יש לשלוח ייפוי כוח מקורי (או ייפוי כוח, החתום "נאמן למקור" על ידי עו"ד או רו"ח, שאחראים לאמינות המסמך שאשרו). קיימים מספר סוגים של ייפוי כוח: א. ייפוי כוח לתחום הביטוח והגבייה - מאפשר לקבל מידע על הכנסות מגמלאות, אך אינו מועבר באופן אוטומטי לתחומי הגמלאות השונים. ב. ייפוי כוח כללי והרשאה למסירת מידע - אינו כולל ייפוי כוח לויתור על סודיות רפואית. ג. כתב ויתור על סודיות רפואית והרשאה למסירת מידע - ייפוי כוח מלא, המתאים לכל תחומי הגמלאות ולכל סוגי הטיפול בלקוחות. ד. ייפוי כוח למטרה מיוחדת - אישור לפעולה מיוחדת, שהמוסד לביטוח לאומי מאשר לקבל ולפעול לפיו.

סוגיות הקשורות לעצמאים ולבעלי הכנסות שאינן מעבודה 1. כדי שדמי הביטוח הלאומי ששולמו עד תום שנת המס יותרו בניכוי לצורכי מס הכנסה, חייבים לקבל הודעת חיוב, שאותה יש לשלם. דמי ביטוח, המשולמים ללא הודעת חיוב, נחשבים כתשלום ביתר, שיתכן שיוחזר למבוטח. תשלום דמי הביטוח באמצעות הסדר תשלומים, מותר בניכוי לצורכי מס רק בשל התשלומים שנפרעו עד תום שנת המס. 2. תשלומים עבור הפרשי שומות בדמי ביטוח המשולמים עד תום שנת המס , מזכים בהטבות במס. אי תשלום הפרשים במועד הנקוב בדרישה יוצר עומק פיגור בדמי ביטוח, שעלול לשלול גמלה. אם לא התקבלה הודעה על ההפרשים, ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי עם העתק השומה ממס הכנסה. חשוב לזכור, שהפרשי השומה משפיעים על גמלאות שהתקבלו מן המוסד לביטוח לאומי, למעט במקרה של "גמלה חוסמת". 3. מבוטחים שהם עובדים עצמאיים, חייבים לבחון את ההכנסה המדווחת למוסד לביטוח לאומי. ניתן לראות את ההכנסה הזו בפנקס המקדמות. החשיבות של הגדלת המקדמות היא לאור חסימת השומה כשמבוטח נפגע בעבודה או נפטר כתוצאה מפגיעה בעבודה ("גמלה חוסמת"), כמפורט בתקנות. 4. ניתן להגדיל את המקדמות באמצעות טופס מיוחד ויש לדאוג שההגדלה תיקלט במחשב כדי שניתן יהיה לשלם התוספת עד תום שנת המס (יש חשיבות רבה לתשלום לפני מועד לידה או שמירת הריון או אימוץ ילד). 5. הגדלת המקדמות תאפשר למוסד לביטוח לאומי ליצור חיוב מקדמות מעודכן בשנת המס 2005. כזכור, ניתן להגדיל מקדמות רק פעם אחת בשנה. 6. יש לזכור שנשים בהריון, החייבות דמי ביטוח או מגדילות מקדמות, חייבות לשלם את הפרשי דמי הביטוח ואת המקדמות עוד לפני הלידה או שמירת ההריון או האימוץ, כדי שהגמלה לא תישלל בחלקה או במלואה עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח. 7. הוראת הקבע לתשלומים שוטפים אינה חלה על הפרשי שומות ו/או תשלומים אחרים, שאינם מקדמות שוטפות, אלא אם ביקש זאת המבוטח במפורש לצורך הסדר תשלומים במקום הסדר בהמחאות. מומלץ לשלם התשלומים עד סוף שנת המס כדי להנות מהטבות המס בגינם. התשלום, שמשולם בהוראת הקבע בחודש ינואר 2005 עבור חודש דצמבר 2004, מוכר כניכוי לצורכי מס כאילו שולם במהלך חודש דצמבר 2004. 8. מעמד מבוטח שאינו שכיר במוסד לביטוח לאומי נקבע על פי הצהרת המבוטח, בהתאם לחוק ולתקנות. מומלץ לבחון התאמה בין המעמד האמיתי למעמד המוצהר כדי למנוע שלילת גמלאות בעת הצורך או לחילופין תשלום מיותר. 9. מבוטחים שהם גם שכירים, יעבירו למוסד לביטוח לאומי תלוש משכורת כדי שהמידע הקיים במחשב המוסד לביטוח לאומי יהיה מעודכן (גם לשנת 2004 וגם לשנת 2005). 10. רצוי לא לדחות את הפעולות שפורטו לעיל לימים האחרונים של שנת המס. 11. את התשלומים למוסד לביטוח לאומי מומלץ לבצע עד ליום 31 בדצמבר 2004 בבוקר, על מנת להבטיח רישום הזיכוי במוסד לביטוח לאומי על פי יום ערך זה.

סוגיות הקשורות למעסיקים 1. מעסיקים משלמים תשלומים נוספים ובונוסים לעובדים בנוסף לשכר הרגיל. על תשלומים אלו יש לדווח בנפרד בהתאם לכללים הקבועים בתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), המפרטים, בין היתר, את כללי פריסת השכר. על פי כללי הפריסה, שבתוקף מיום 1 בינואר 2003, תשלומים נוספים, בשיעור 25% מהשכר הרגיל או יותר, נפרסים לחודש בו שולם התשלום הנוסף ובמשך 11 החודשים הקלנדריים שקדמו לו, בהם עבד העובד אצל אותו המעסיק. כזכור, בשל ביטול התקרה עד ליום 30 ביוני 2003, פריסה שהתבצעה עד חודש מאי 2004 כוללת חודשים בהם לא הייתה קיימת תקרה. 2. מעסיקים משלמים לעובדים הפרשי שכר. יש לפרוס את הפרשי השכר הללו לתקופה בגינה הם שולמו. אם שולמו ההפרשים בגין תקופות קודמות, חישוב דמי הביטוח מבוצע על פי התקרה ועל פי שיעורי דמי הביטוח, שהיו קיימים באותו מועד. 3. מעסיק, ששילם בונוס ונערכה פריסת שכר כדין או ששילם הפרשים בגין תקופות קודמות, זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי ולקבל השלמה לגמלאות שקיבל (לדוגמה: תגמולי מילואים) או להפנות העובד כדי לקבל השלמה לגמלאות מחליפות שכר שקיבל העובד, כגון: דמי לידה. יש לשים לב למגבלת השיהוי. 4. מי שמשלם תשלומים בעבור הרצאות, הדרכות, שמירה, תשלומים למורי דרך ולאחרים, יבחן האם תנאי העבודה מחייבים אותו לנכות דמי ביטוח מנותני השירות ולדווח עליהם למוסד לביטוח לאומי כשכירים, כמחוייב בצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב – 1972. 5. מעסיק, שדיווח על עובד כמבוטח בשיעורי דמי ביטוח מופחתים, חייב לוודא שבידיו הצהרת העובד או אישור מהמוסד לביטוח לאומי, לפי העניין. לדוגמה: אישור ממבוטח המקבל קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי בישראל. 6. המשכורת, המדווחת למוסד לביטוח לאומי, מהווה בסיס לגמלאות ולכן על השכר הרגיל יש לדווח מדי חודש, גם אם שולם באיחור (בשונה מתשלום מס הכנסה, המבוצע לפי מועד התשלום בפועל). 7. המוסד לביטוח לאומי פרסם הנחיה בעניין הדיווח המרוכז של מעסיקים על הטבות שכר. ההנחייה אוסרת לדווח על גילום קיבוצי ברשימה מרוכזת ללא פירוט שמי. יש לפרט את התשלום באופן פרטני ולהכניסו בחלק ב' של טופס 126 כרשומה נוספת לעובד, על כל המשתמע מכך.

פנסיה מוקדמת (פרישה לגמלאות לפני גיל הפרישה)

החל מיום 1 בפברואר 2004 חל שינוי בכללי ניכוי דמי ביטוח ממבוטח המקבל פנסיה מוקדמת.

הכללים עד ליום 31 בינואר 2004: פנסיה הוגדרה כקצבה, המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת, או חלקית. גיל הפרישה לפנסיה, שאינה פנסיה מוקדמת, היה גיל 65 לגבר ו-60 לאישה. משלם הפנסיה ניכה דמי ביטוח ממחצית הפנסיה המוקדמת (למעט מנשים ומבוטחים אחרים, בתנאים מסויימים). במצבים בהם משלם הפנסיה לא ניכה דמי ביטוח על פי התקנות, הפנסיה המוקדמת חוייבה בדמי ביטוח, בפועל, כהכנסה שאינה מעבודה.

הכללים לפנסיה, המשתלמת בעד חודש פברואר 2004, ואילך: בחוק המדיניות הכלכלית לשנת 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד 2004, הוסף סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי. בעקבות חקיקת הסעיף בוטלה תקנה 12א' לתקנות הביטוח לאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח). החל בחודש פברואר 2004 חלה חובה על כל משלמי הפנסיה, לרבות חברות הביטוח, לנכות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלוא הקצבה (או הפנסיה) המשולמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לגמלאים בפרישה מוקדמת, לרבות "פנסיה" המשולמת בשל נכות או אובדן כושר עבודה מלא או חלקי. הכללים לתשלום הם:

1. דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות משולמים מכל הפנסיה, בגבולות ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח, בשיעורים, שמשלם עובד שכיר, למעט התשלום בעד ענף אבטלה. 2. נקבעו שתי מדרגות של שיעורי דמי ביטוח: עד מחצית השכר הממוצע במשק, מנוכים מהמבוטח דמי ביטוח בשיעורים מופחתים, ועל כל שקל נוסף מעל מחצית השכר הממוצע במשק ועד להכנסה המירבית (תקרה), מנוכים מהמבוטח דמי ביטוח בשיעורים המלאים. החל מיום 1 ביולי 2004, מנוכים דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת על פי סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי עד גיל פרישה, על פי חוק גיל פרישה (ולא עד גיל 65 בגבר ו-60 באישה). 3. גמלאים, שהיו פטורים בעבר מניכוי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מהפנסיה המוקדמת, ימשיכו להיות פטורים גם להבא, בכפוף לכך, שבעבר לא הקפידו לנכות דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ששולמה בשל נכות או אובדן כושר עבודה.

פירוק חברות שהוקמו במהלך 2002 ו-2003 חוקי החירום ביטלו את הזיקה בין ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לבין הגמלאות, בהכנסות העולות על חמש פעמים השכר הממוצע במשק, בתקופה מיולי 2002 ועד יוני 2003, ולכן מבוטחים ביצעו פעולות שונות כדי לחסוך בדמי ביטוח. למרות זאת, חשוב לזכור, שבלהט הרצון לחסוך דמי ביטוח, קיימת אפשרות לפגיעה בזכויות לגמלאות. הפגיעה עלולה להיות גם בזכויות בביטוחי אובדן כושר עבודה בחברות הביטוח, אלא אם המבוטחים נערכו בהתאם, ומראש. הפגיעה עלולה להיות גם במי שמעסיקים דרך חברות ניהול את אותם העובדים, שקודם לכן הועסקו על ידם והתקיימו יחסי עובד ומעביד כהלכתם. חשוב לשים לב גם להיבטים של חוזי עבודה, החלטות דירקטוריון וכד'. בעלי שליטה, שהקימו חברות בשליטתם בעקבות ביטול תקרת הביטוח הלאומי, רשאים לפרק את החברה גם בשנת 2004 עם הקלות בדרישות התשלום וללא קנסות על פי סעיף 104 לפקודת מס הכנסה (יש לשים לב לתקנות מס הכנסה בעניין זה) ובלבד שהחלו בפירוק עד ליום 31 בדצמבר 2003 (החלטת דירקטוריון) וחלקו את כל העודפים עוד בשנת 2003. החיוב בדמי ביטוח של העודפים, שחולקו, לקח בחשבון תקרה אחת של דמי ביטוח בחודשים עד יוני 2003 (מבלי להתחשב בהכנסות שחוייבו במהלך השוטף בתקופה הזו). החל מחודש יולי 2003 חוייבו סכומים אלה רק כהשלמה עד לתקרה אחת, הכוללת את ההכנסות השוטפות.

חישוב נפרד של המס – בין בני זוג בעסק משותף הפעלת תיקון סעיף 66 לפקודת מס הכנסה, בדבר חישוב נפרד לבני זוג בעסק משותף, נדחה עד ליום 1 בינואר 2004. בנוסף, פסק דין חדש מאפשר, לאחרונה, חישוב מס נפרד לבני זוג בעסק משותף, בתנאים מסויימים. שיטת חישוב המס בין בני הזוג לא אמורה להשפיע על הדיווח למוסד לביטוח לאומי, כיוון שתקנות הביטוח הלאומי מחייבות יחס חלוקה בין בני זוג, כשלא מתקיימים יחסי עובד ומעביד (תקנה 24 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח). בני זוג המדווחים על פי תקנה 24 וההכנסה מחולקת ביניהם, רשאים להצהיר על יחס החלוקה (לפי התקנה) עד ליום 30 באפריל בכל שנה. באותם המקרים בהם מתקיימים יחסי עובד ומעביד, בת הזוג שכירה. באותם המקרים בהם שני בני הזוג הם עובדים עצמאיים ללא תלות במקור הכנסתם, תקנה 24 האמורה אינה חלה עליהם. חשוב לזכור, שהמוסד לביטוח לאומי קובע מעמד מבוטחים על פי דיני עבודה ולא על פי אופן תשלום דמי הביטוח או אופן תשלום המס.

מיסוי הכנסות מחוץ לישראל - בעקבות חוזר הביטוח הלאומי עד לרפורמה במס הכנסה, הכנסות פירותיות שלא הופקו, נצמחו או נתקבלו (לראשונה) בישראל לא היו בבסיס המיסוי של מס הכנסה (למעט חריגים הקבועים בסעיף 5 לפקודה). בעקבות הרפורמה, נקבע בסעיף 2 רישא לפקודה, כי הכנסות של תושבי ישראל, שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל יהיו חייבים במס. בנושא זה, בסיס המס לעניין מס הכנסה חופף לבסיס החיוב בדמי ביטוח לאומי. כלומר, לאחר הרפורמה במס והמעבר למיסוי על בסיס פרסונלי, כל ההכנסות מהמקורות המנויים בסעיף 2 לפקודה, המופקות בחו"ל בידי תושבי ישראל, נכנסות לבסיס החיוב בדמי ביטוח. לדוגמה: ריבית על פיקדון או אג"ח בחו"ל, דמי שכירות על מקרקעין בחו"ל, תמלוגים בשל זכות יוצרים בחו"ל, קצבאות מחו"ל ועוד. כאמור, לעניין ריבית, דיבידנדים וכו' בשוק ההון, נקבעו תנאים בהם הכנסות אלה פטורות מדמי ביטוח.

עובד שכיר אצל מעסיק ישראלי כשמעסיק, שהוא תושב ישראל, שולח עובד תושב ישראל לחו"ל מטעמו, וההסכם נקשר בישראל, דינו של העובד כדין עובד שכיר במדינת ישראל, המשלם דמי ביטוח על פי שיעורי דמי הביטוח הנהוגים בישראל. הוא ובני משפחתו זכאים, בדרך כלל, לגמלאות שהיו זכאים להן לו שהו בישראל, לרבות טיפול רפואי מלא שניתן בישראל מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. התקופה המקסימלית למצב זה היא חמש שנים ויש לקבל אישור מראש מן המוסד לביטוח לאומי להאריך את התקופה. בתנאים מסויימים ניתן לראות גם בעובדים, שנשלחים לעבוד בחברות בנות בחו"ל, כשכירים של המעסיק ששלח אותם.

תשלום דמי ביטוח של תושב ישראל, השוהה בחו"ל באופן ארעי מבוטח, שהוא תושב ישראל השוהה בחו"ל באופן ארעי, חייב לשלם דמי ביטוח בארץ. בתנאים מסויימים, ישלם דמי ביטוח על פי תקנה 20 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח. על פי התקנה האמורה, מבוטח, ששוהה מעל 6 חודשים רצופים בחו"ל, יחוייב בתשלום דמי ביטוח בתקופת שהותו בחו"ל בשיעורי דמי הביטוח החלים על מבוטח, שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי, ויחושבו על הכנסתו החייבת בתשלום דמי ביטוח. אם אין לאותו אדם הכנסה, ישלם על פי המינימום. מובן, שהתשלום חל רק על מי שנחשב ל"תושב ישראל" על פי החלטת הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי. להלן חוזר ביטוח לאומי 153/2004 מיום 5/7/04, שהוכן על ידי אגף הביטוח במוסד לביטוח לאומי, בעניין ההכנסות בחו"ל.

התייחסות להכנסה בחו"ל בעקבות הרפורמה במס - חוזר הביטוח הלאומי בעקבות הרפורמה במס, בחן המוסד לביטוח לאומי את ההשלכות של ההכנסות בחו"ל שיש למבוטחי המוסד לביטוח לאומי. לחוזר זה מצורפת טבלה המפרטת את ההתייחסות להכנסות אלה. יש לפעול על פי כללים אלה כאשר מתקבלת הכנסה שמקורה בחו"ל.

התייחסות להכנסה בחו"ל בעקבות הרפורמה במס מעמד המבוטח (1) שינוי חקיקה הערות גמלאות גבייה בארץ בחו"ל אין עפ"י סעיף רגיל רגיל שכיר שכיר - א. 76 לחוק רגיל רגיל עצמאי מעביד רגיל רגיל לעל"ע(2) ישראלי אין לעל"ע הכנסה שלא מעבודה שכיר שכיר - ב. לעל"ע הכנסה שלא מעבודה עצמאי מעביד זר לעל"ע הכנסה שלא מעבודה לעל"ע אין לעל"ע הכנסה שלא מעבודה שכיר עצמאי ג. עפ"י תקנה - ביטוח מפגיעה בעבודה-עובדים עצמאיים (תקנה 2)(3) זכאות מוגבלת רגיל עצמאי לעל"ע הכנסה שלא מעבודה לעל"ע אין לעל"ע הכנסה שלא מעבודה שכיר הכנסה ד. לעל"ע הכנסה שלא מעבודה עצמאי שלא מעבודה לעל"ע הכנסה שלא מעבודה לעל"ע

הערות לחוזר שהוצג לעיל (1) הכוונה למעמד המבוטח במוסד לביטוח לאומי בו זמנית: בחו"ל ובארץ, כל עוד המבוטח תושב ישראל על פי קביעת הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי. (2) לעל"ע = לא עובד שכיר ולא עובד עצמאי = מבוטח, שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי, שאין לו הכנסות או שיש לו הכנסות שאינן מעבודה. (3) הכוונה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), התשי"ז-1957. תקנה מס' 2 מפרטת את תנאי הזכאות לגמלה לעובד עצמאי כשהפגיעה ארעה בחו"ל.

דוגמה למצב ב' בטבלה תושב ישראל, שהוא בו זמנית עובד בחו"ל אצל מעסיק זר ובארץ יש לו רק הכנסות מדמי שכירות (הוא במעמד של מי שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי): ההכנסה בחו"ל היא הכנסה שאינה מעבודה ובהתאם הזכויות לענפי הביטוח. אין זכאות לגמלאות מחליפות שכר. הזכאות לגמלאות היא כמבוטח שאינו עובד, השוהה בחו"ל.

זכאות לגמלאות בזמן השהות בחו"ל והחזרה לארץ הזכאות לגמלאות הביטוח הלאומי למבוטח ולמשפחתו השוהים עימו בחו"ל, אינה ודאית. מומלץ לבחון הזכויות לפני היציאה לחו"ל, בהתאם לכללים, שנקבעו במוסד לביטוח לאומי ובהתאם לאמנות לביטחון סוציאלי, שישראל חתומה עליהן. כשמבוטח אינו תושב ישראל, הוא אינו משלם דמי ביטוח, בדרך כלל אינו זכאי לגמלאות, אינו צובר ותק לקצבאות (כדוגמת קצבת זקנה) ואינו זכאי לביטוח בריאות בישראל. לאחרונה פורסמו פסקי דין שעסקו בזכאות לקצבת זקנה לתושבי ישראל השוהים בחו"ל, לדוגמה: סוגיית התושבים, שיוצאים לחו"ל בסמוך לגיל זקנה, נדונה בבג"צ 890/99 חלמיש נ. המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נד (4) 423 ובועדת מומחים מיוחדת, לאחר פסק דין מיכאל ומלכה חלמיש נ. המוסד לביטוח לאומי, שנדון בבית הדין הארצי לעבודה, דב"ע 0-97 / 391, פד"ע לג 88, מיום 25/11/98. על פי החלטת בג"צ, על המוסד לביטוח לאומי לקבוע בחקיקה כללים, שיאפשרו זכאות לקצבת זקנה (מלאה או חלקית) גם לאלה שעזבו את ישראל ועדיין אינם זכאים לקצבה. המוסד לביטוח לאומי קבע את הכללים, אך טרם נקבעו הכללים הללו בחקיקה, בשל שיקולי תקציב. העתירה של מר יוסף אייזן נ. המוסד לביטוח לאומי (בג"ץ 8313/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מיום 27 ביוני 2004) ביקשה לחייב את שר העבודה להתקין תקנות, שיזכו גם את מי שהפסיקו להיות תושבי המדינה בקצבת זקנה, בהתבסס על השנים שבהן היו תושבי ישראל ושילמו דמי ביטוח לאומי. העתירה נסמכה, בין השאר, על פסיקת בית המשפט העליון בפרשת חלמיש ועל המלצותיה של וועדת המומחים, שמונתה בעקבות פסק הדין. בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, דחה את העתירה. בפס"ד נעמי דוידי נ. המוסד לביטוח לאומי (עבל (ארצי) 273/03 בבית הדין הארצי לעבודה, מיום 28 ביוני 2004) ערערה הגב' דוידי כנגד החלטה, שלא לראות בה כמי שמרכז חייה בישראל לצורך קבלת קצבת זקנה, בשל נסיעות תכופות לחו"ל למשך תקופות של מספר חודשים. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את התביעה. בשונה מהעותרים בפסקי הדין: ה"ה חלמיש ואייזן, שלא היו תושבי ישראל, ערערה נעמי דוידי על עצם שלילת התושבות. בהיותה תושבת ישראל, תהיה נעמי זכאית לקצבת זקנה בהתאם לחוק ולתקנות.

זכאות לביטוח בריאות בזמן השהות בחו"ל והחזרה לארץ מבוטח, ששוהה בחו"ל במשך שנתיים, לפחות, אינו שומר על רצף זכויות במוסד לביטוח לאומי (אינו משלם דמי ביטוח) או שאינו נחשב תושב ישראל, בשובו לארץ ימתין "תקופת המתנה" בטרם תשוב זכאותו לביטוח בריאות בישראל (למעט אם פדה מראש את תקופת ההמתנה תמורת תשלום). בכל מקרה, תקופת ההמתנה מתחילה רק כאשר המבוטח חזר להיות תושב ישראל על פי קביעת הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי. בחוק ביטוח בריאות נקבעו המבוטחים, הפטורים מתקופת ההמתנה האמורה.

תושבות התאגיד קיימת חשיבות רבה להגדרת חברה כתושבת ישראל לצורך החיוב בדמי ביטוח של העובדים ובעלי השליטה. גם קביעת חברה כחברת "משלח יד זרה" או "חברה נשלטת זרה" עלולה ליצור חבות בדמי ביטוח, בתנאים מסויימים.

מבוטח בשנת שבתון המוסד לביטוח לאומי קבע כללים ברורים באשר למבוטח היוצא לשנת שבתון. השבתון בחו"ל נמשך בדרך כלל שנה, ונועד לעבודת מחקר או השתלמות מדעית, בכפוף לאישור ועדת החופשות של המוסד בו מועסק המבוטח. נקבע, שמעמדו בביטוח הלאומי של מי שיוצא לשבתון, יהיה כשל עובד שכיר, שמעסיקו חייב בתשלום דמי הביטוח בעבורו, לפחות לפי שכר המינימום במשק.

תביעה לגמלאות באיחור התקופה המירבית, שניתן לשלם בעדה גמלה שמוגשת באיחור המשתלמת בעד תקופה (למעט יוצאים מן הכלל), היא 12 חודשים ממועד הגשת התביעה. במהלך תקופה זו משולמת הגמלה כשהיא צמודה. לא קיימת זכות לשיקול דעת של פקיד התביעות. מומלץ לאור הנ"ל לדאוג למצות את הזכויות במוסד לביטוח לאומי בתכוף, ככל שניתן, למועד העילה לתביעה לגמלה ולא להמתין בהגשתה מעבר למועד שקבוע בחוק. עד ליום 30 ביוני 2003 שילם המוסד לביטוח לאומי גמלה רטרואקטיבית בדרך כלל עד תקופה של 48 חודשים, כשהיא צמודה.

קצבת נכות כללית החל מיום 1 ביולי 2003 התאריך הקובע לענין תחילת זכאות לקצבת נכות כללית, לפי חוק הביטוח הלאומי, יכול להיקבע עד 15 חודשים בטרם הגשת התביעה לגמלה למוסד לביטוח לאומי. התשלום הוא בעבור 12 חודשי גמלה רטרואקטיביים, בכפוף לתנאי הזכאות לגמלה.

קצבאות ילדים בנוסף להגבלה הכללית במספר חודשי הגמלה המשולמים באיחור, הוגבלה החל מיום 1 ביולי 2003 תביעה לקצבאות ילדים באיחור לאותם ילדים, שלא נרשמו במרשם האוכלוסין במועד לידתם. לדוגמה: ילדים שלא נולדו בישראל. על פי התיקון, נקבע כלל נפרד לענין תשלום קצבת ילדים בדיעבד, ולפיו במידה והילד נרשם במרשם האוכלוסין לאחר שחלפו למעלה מ- 30 ימים מיום לידתו, תשולם בעדו קצבת ילדים לתקופה רטרואקטיבית, שלא תעלה על שלושה חודשים.

מענקים גמלה, שאינה משתלמת בעד תקופה, כגון מענק לידה ומענק אשפוז, משולמת בתנאי שבחודש בו הוגשה התביעה טרם חלפו 18 חודשים מהחודש בו נוצרו התנאים המזכים, כלומר מחודש הלידה.

גמלת ילד נכה על פי התיקון בחוק לא משולם בגמלת ילד נכה תשלום למפרע לתקופה העולה על 12 חודשים ממועד הגשת התביעה או הבקשה לחידוש דיון. התיקון חל על תביעות ובקשות לחידוש דיון, שהוגשו ביום 1 באפריל 2004 ולאחריו. תשלום למפרע לתקופה העולה על 12 חודשים ימשיך להשתלם לגבי תביעות או חידושי דיון, שהוגשו לפני 1 באפריל 2004.

קצבאות המשולמות בהתאם למבחן הכנסות גמלאות שונות משולמות אם למבוטח הכנסות, שאינן עולות על סכום שנקבע. תשלום הקצבה לתקופה רטרואקטיבית מירבית של 12 חודשים, שקדמו להגשת התביעה, עלולה לשלול זכאות לגמלאות ממבוטחים, שהם עצמאיים או בעלי הכנסות שאינן מעבודה. לדוגמה: עובד עצמאי, שזכאותו לקצבת זקנה תלוייה בגובה הכנסתו. העובד העצמאי אינו יודע מהי הכנסתו השנתית החייבת במס אלא במועד שהוא מגיש את הדוח למס הכנסה בשלב הראשון וכאשר יוצאת שומה סופית בשלב האחרון. ההכנסה, שעל פיה משלם העובד העצמאי מקדמות דמי ביטוח, מוטה בדרך כלל כלפי מעלה בשל נקיטת זהירות כתוצאה מה"גמלה החוסמת".

יתכנו שני מצבים: - המבוטח יגיש תביעה לקצבת זקנה במועד והתביעה תידחה על ידי המוסד לביטוח לאומי בשל מבחן הכנסות. - המבוטח לא יגיש תביעה עד למועד הגשת הדוח למס הכנסה.

בשני המקרים האמורים לא יקבל המבוטח את הקצבה, מעבר ל-12 חודשים למפרע, למרות שיתברר בדיעבד שהוא זכאי לה. בנוסף, הוא ישלם דמי ביטוח שלא היה אמור לשלם, ולא יקבל תוספת דחיית פרישה של 5%. המוסד לביטוח לאומי נתן פיתרון למצב האמור: אם קיים ספק באשר לגובה ההכנסה בשנה פלונית, מומלץ להגיש התביעה במועד. אם התביעה תידחה בשל הכנסות, הזכאות תיבחן לפי הדוח השנתי בכל שנה ושנה בגיל המותנה, מבלי להפעיל את סנקציית השיהוי. מאידך, בתביעה שלא הוגשה במועד, תיבחן הזכאות בהתאם למועד הגשת התביעה.

הפרשי גמלה - עובדים שכירים מגבלת התביעה הרטרואקטיבית בחוק הביטוח הלאומי חלה גם על הפרשי גמלה לעובדים שכירים, המקבלים תשלומים נוספים מעבר לשכרם הרגיל. שכרם של עובדים משולם על בסיס חודשי. לעיתים, משתלמות תוספות שכר חד פעמיות, כגון: בונוס, הבראה, משכורת 13 וכד' (שכר נוסף). במקרים אחרים, בדרך כלל בעקבות הסכמי שכר, מקבלים עובדים הפרשי שכר עבור תקופות קודמות. כאמור, תקנות הביטוח הלאומי מחייבות לפרוס את השכר הנוסף ואת הפרשי השכר. כתוצאה מכך גדלה המשכורת של העובד באותם החודשים. המידע על המשכורת, שהוגדלה בדיעבד בשל ההפרשים, לא היה ידוע למוסד לביטוח לאומי ו/או למבוטח כשהוא הגיש את התביעה לגמלה. המוסד לביטוח לאומי שילם את הגמלה על פי המידע שהיה ברשותו. ולכן כדי לקבל את הפרשי הגמלה יש לתבוע הפרשי גמלה מן המוסד לביטוח לאומי. החל מיום 1 ביולי 2003 יש לספור את חודשי האיחור בהגשת תביעה להפרשי גמלה מן המועד בו שולמו התשלומים, שבגינם נדרשים ההפרשים. הפרשים ישולמו, בדרך כלל, עבור תביעה שמוגשת תוך 12 חודשים ממועד תשלום ההפרש.

הוראות חוק ייחודיות יש גמלאות, שבהן קיימות הוראות חוק יחודיות, המורות על תשלום לתקופה השונה מ- 12 חודשים. יש גמלאות שבהן אין תשלום רטרואקטיבי. התיקון בחוק ההסדרים אינו חל על גמלאות אלה. לדוגמה: דמי תאונה: יש להגיש את התביעה תוך 90 יום ממועד התאונה (בפסק דין חיים בן זאב נ. המוסד לביטוח לאומי עבל 001291/02 מיום 2 ביוני 2004, נבחנו הכללים בעניין מועד התאונה ואובדן הכושר הראשון). תגמולי מילואים: ניתן לתבוע על שירות מילואים, שהחל משנת 1992. הבטחת הכנסה: ניתן לתבוע מהחודש שבו הוגשה התביעה.

חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 מטרת חוק גיל פרישה, שתחולתו מיום 1 באפריל 2004, לקבוע כללים אחידים לעניין גיל פרישה מעבודה ולהעלות באופן מדורג את גיל הפרישה לגברים ולנשים. העלאת גיל הפרישה משפיעה באופן ישיר על גמלאות הביטוח הלאומי ועל החבות בדמי ביטוח, החל מיום 1 ביולי 2004. החקיקה הביאה לשינוי בגיל הזכאות לקצבת זקנה וכתוצאה מכך לשינוי בגיל בו מופחת התשלום לדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. הגיל מועלה בהדרגה בהתאם לטבלאות שיפורטו להלן. גיל הזכאות לקצבת זקנה הוא כדלקמן:

גיל מוחלט גיל מוחלט הוא הגיל בו זכאי מבוטח, שהוא תושב ישראל, לקבל קצבת זקנה. הגיל החדש יחול בסוף התהליך ההדרגתי על מבוטחים בני 70 גברים ונשים. לנשים הגיל המוחלט עד ליום 30 ביוני 2004 הוא גיל 65. השינוי בגיל המוחלט חל על נשים, שנולדו ביולי 1939 ואילך. אין שינוי בגיל המוחלט של הגברים.

גיל מותנה גיל מותנה הוא הגיל שבו זכאי מבוטח, שהוא תושב ישראל, לקבל קצבת זקנה באם הכנסותיו אינן עולות על סכום שנקבע. להלן גיל הזכאות בסוף התהליך ההדרגתי: לגברים: 67 שנים במקום גיל 65 עד ליום 30 ביוני 2004. לנשים: 64 שנים (עם אפשרות שהגיל יהיה 62) במקום גיל 60 עד ליום 30 ביוני 2004. השינוי בגיל המותנה חל על גברים, שנולדו ביולי 1939 ואילך ועל נשים, שנולדו ביולי 1944 ואילך.

התהליך ההדרגתי השינויים בגיל הפרישה חלים בהדרגה, במשך מספר שנים, החל מחודש יולי 2004. השינוי חל לראשונה על גברים ילידי החודשים יולי ואוגוסט 1939 ונשים ילידות יולי ואוגוסט 1944. לקבוצה זו גדל גיל הזקנה ב-4 חודשים והם זכאים לקצבת זקנה בגיל 65 ו-4 חודשים (הגברים) ו-60 ו-4 חודשים (הנשים) החל מחודש נובמבר 2004. לאחר מכן יגדל גיל הזקנה ב-4 חודשים נוספים, אחת ל-8 חודשים. ההדרגתיות בגיל הפרישה לנשים תיעצר לתקופה של שנתיים וחצי בגיל 62, זאת כדי לאפשר לועדה ציבורית לבדוק אם גיל הפרישה לנשים יהיה 62 או 64 ולהמליץ בפני שר האוצר. אם לא תתקבל חקיקה בעניין זה עד ליום 31 בדצמבר 2011 יישאר גיל הפרישה לנשים 64 והגיל המוחלט 70.

טבלאות גיל הפרישה על פי חוק גיל פרישה התשס"ד-2004

גיל מותנה לגברים, לפי תאריך לידתם תקופת יישום גיל הזכאות לקצבת זקנה חודש ושנת לידה עד מ חודשים שנים עד תאריך מתאריך 6/04 - - 65 6/39 - 12/04 11/04 4 65 8/39 7/39 12/05 5/05 8 65 4/40 9/39 12/06 5/06 - 66 12/40 5/40 12/07 5/07 4 66 8/41 1/41 12/08 5/08 8 66 4/42 9/41 ואילך 5/09 - 67 ואילך 5/42

תקופת המעבר לגברים תסתיים בחודש דצמבר 2008 ולכן החל מחודש מאי 2009 הזכאות לקצבת זקנה בגיל המותנה היא מגיל 67.

גיל מותנה לנשים, לפי תאריך לידתן תקופת יישום גיל הזכאות לקצבת זקנה חודש ושנת לידה עד מ חודשים שנים עד תאריך מתאריך 6/04 - - 60 6/44 - 12/04 11/04 4 60 8/44 7/44 12/05 5/05 8 60 4/45 9/44 12/06 5/06 - 61 12/45 5/45 12/07 5/07 4 61 8/46 1/46 12/08 5/08 8 61 4/47 9/46 12/11 5/09 - 62 12/49 5/47 12/12 5/12 4 62 8/50 1/50 12/13 5/13 8 62 4/51 9/50 12/14 5/14 - 63 12/51 5/51 12/15 5/15 4 63 8/52 1/52 12/16 5/16 8 63 4/53 9/52 ואילך 5/17 - 64 ואילך 5/53

תקופת המעבר הראשונה לנשים תסתיים בחודש דצמבר 2008 (בין הגילים 60 ו-62), ולכן מחודש מאי 2009 ועד דצמבר 2011 תשולם קצבת זקנה בגיל המותנה בגיל 62.

תקופת המעבר השניה תתחיל בחודש מאי 2012 ותסתיים בחודש דצמבר 2016 (בין הגילים 62 ו-64), ולכן החל מחודש מאי 2017 תשולם קצבת זקנה לנשים בגיל המותנה מגיל 64.

גיל מוחלט לנשים, לפי תאריך לידתן תקופת יישום גיל הזכאות לקצבת זקנה חודש ושנת לידה עד מ חודשים שנים עד תאריך מתאריך 6/04 - - 65 6/39 - 12/04 11/04 4 65 8/39 7/39 12/05 5/05 8 65 4/40 9/39 12/06 5/06 - 66 12/40 5/40 12/07 5/07 4 66 8/41 1/41 12/08 5/08 8 66 4/42 9/41 12/11 5/09 - 67 12/44 5/42 12/12 5/12 4 67 8/45 1/45 12/13 5/13 8 67 4/46 9/45 12/14 5/14 - 68 12/46 5/46 12/15 5/15 4 68 8/47 1/47 12/16 5/16 8 68 4/48 9/47 12/17 5/17 - 69 12/48 5/48 12/18 5/18 4 69 8/49 1/49 12/19 5/19 8 69 4/50 9/49 ואילך 5/20 - 70 ואילך 5/50

תקופת המעבר הראשונה תסתיים בחודש דצמבר 2008 (בין הגילים 65 ל-67) ולכן מחודש מאי 2009 ועד חודש דצמבר 2011 גיל הזקנה המוחלט לנשים הוא 67.

תקופת המעבר השנייה תתחיל בחודש מאי 2012 ותסתיים בחודש דצמבר 2019 (בין הגילים 67 ל-70) ולכן החל מחודש מאי 2020 הגיל המוחלט לנשים יהיה 70.

חוק גיל פרישה - השפעה על גיל זקנה

השינויים בזכאות לקצבת זקנה משפיעים כדלקמן:

הגדרת גיל פרישה הגיל הקבוע לגבר ולאישה בהתאם לחודש לידתם. בעבר הגיל היה קבוע.

מי מבוטח לקצבת זקנה מבוטח לעניין קצבת זקנה רק מי שביום שנעשה לראשונה תושב ישראל, עדיין לא מלאו לו 60, ולאחר התהליך ההדרגתי - גיל 62.

גיל קצבת זקנה גיל קצבת זקנה מוחלט לגברים נשאר ללא שינוי – 70 שנים. לנשים הגיל יועלה בהדרגה מגיל 65 לגיל 70. גיל קצבת זקנה, המותנה בהכנסות, יעלה לגברים ולנשים ויגיע בסוף התהליך ההדרגתי ל-70-67 לגברים ול-70-64 לנשים (עם אפשרות לשינוי בעתיד).

פטור מתקופת אכשרה חל שינוי בגיל הפוטר אישה, שאינה נשואה, מתקופת אכשרה לקצבת זקנה בהתאם למועד שבו נעשתה תושבת ישראל. הגיל הועלה בהדרגה מגיל 55 לגיל 59.

תוספת בעבור אישה חל שינוי בגיל הזכאות לתוספת בעד תלויים בעבור אישה, שהכנסותיה עולות על סכום שנקבע ועדיין לא מגיעה לה קצבת זקנה בזכות עצמה. הגיל הועלה מגיל 65 לגיל 67.

תוספת דחיית קצבה בוטלה ההגבלה של 25% על תוספת דחיית קצבה.

הוראת מעבר לעניין תקופת האכשרה

מי שצבר תקופת אכשרה לפי החוק הקודם, בתקופת המעבר יראה כמי שצבר תקופת אכשרה גם לפי החוק החדש.

הוראות מיוחדות לתשלום הסכם לגמלאות מיוחדות תיקון החוק מפרט את השינויים, שחלו בזכאות לגמלאות מיוחדות (כגון: גמלת זקנה מיוחדת וגמלת ניידות) על פי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי.

לקט תיקוני חקיקה בתחום הגמלאות

קצבאות ילדים החל ביום 1 באוגוסט 2003 הופחתו באופן הדרגתי קצבאות הילדים כך, שבשנת 2009 תשולם קצבה אחידה לכל ילד וילד.

מענק לנכה עבודה מענק לנכה עבודה, שנפגע החל ביום 1 ביולי 2003, ובמחלות מקצוע, שהזכאות למענק נוצרה ביום 1 ביולי 2003 ואילך, הוא בגובה 43 קצבאות במקום 70 קצבאות.

ניכוי דמי ביטוח מדמי פגיעה בעבודה מי שנפגע החל ביום 1 באוגוסט 2003 מנוכים מדמי הפגיעה המשתלמים לו, דמי ביטוח, בנוסף לניכוי דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה.

הסכם הנכים ההסכם עם הנכים עוגן בחוק. על פי התיקון משולמת תוספת קצבה לאוכלוסיות הנכים השונות. סכום הגמלה לשירותים מיוחדים הוגדל לפי רמת התלות. התיקון בתוקף החל ביום 1 במרץ 2003.

הסכם הנכים לעניין קצבת זקנה נקבעו הוראות מעבר למי שקיבל קצבת נכות בתכוף לקצבת הזקנה. במקרים אלה משולמת קצבת הזקנה באותו שיעור של קצבת הנכות. נקבע גם, שבנוסף לקצבת הנכות הרגילה, תשולם בתנאים מסויימים "קצבה חודשית נוספת" גם לאחר גיל הזקנה. התיקון בתוקף החל ביום 1 בינואר 2003.

דמי לידה לגבר הוראת השעה בעניין דמי לידה לגבר הוארכה בשלוש שנים נוספות החל מיום 1 במאי 2004. בשונה מהוראת השעה, שהסתיימה ביום 30 באפריל 2004, הגמלה המירבית תהיה בשיעורה הקודם: 5 פעמים השכר הממוצע במשק.

השכר הממוצע במשק השכר הממוצע במשק, כהגדרתו בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי, הוא בסך של 6,964 ש"ח כפי שהיה ביום 31 בדצמבר 2001. המשמעות: הקטנת קצבאות הנגזרות משכר זה והקפאתם. האמור אינו חל על קצבת נכות כללית ועל הגמלאות, המתעדכנות אחת לשנה. לגמלאות אלה השכר הממוצע הוא לפי השכר של חודש ינואר 2002.

עדכון קצבאות גמלאות הביטוח הלאומי יעודכנו רק במקרים בהם עלה המדד מעל 5%. העדכון יהיה בגובה ההפרש. האמור לא יחול על קצבאות זקנה, שאירים ותלויים, שיעודכנו במלוא עליית המדד. התיקון בתוקף החל ביום 1 בינואר 2004.

שינוי שיטת העדכון החל ביום 1 בינואר 2006 לא יוצמדו גמלאות המוסד לביטוח לאומי לשכר הממוצע, ויעודכנו בהתאם לעליית המדד בלבד.

הפחתה של 4% מגמלאות המוסד לביטוח לאומי נקבעו הגמלאות מהן יופחתו 4% מידי חודש. ההפחתה בתוקף מיום 1 ביולי 2002, והיא הוארכה עד ליום 31 בדצמבר 2006 (לדוגמה: קצבת זקנה).

מי שאינו תושב ישראל בחוק הביטוח הלאומי נקבעו האוכלוסיות שלא יוכלו להיחשב יותר כתושבי ישראל (הגדרת תושב נשארה, על פי הפסיקה, באחריות הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי).

שוהים בלתי חוקיים לא משולמת גמלת כסף עבור תקופה בה שוהה מבוטח בישראל, אם הוא שוהה בישראל שלא כדין וזכאי לגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי. התיקון בתוקף החל ביום 1 במרץ 2003.

תוספת עבור בן זוג או ילד תוספת עבור תלויים בגמלאות זקנה, שאירים ונכות כללית אינה משולמת בעד תלוי, השוהה בחו"ל יותר מ- 24 חודשים.

שינוי בשיעורי הנכות הרפואית בקביעת הזכאות לנכות כללית נקבע כי תנאי לקביעת אי כושר להשתכר לעניין הזכאות לקצבת נכות כללית יהיה קביעת נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות, ואולם לעניין מי שנקבעה לו נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות יוסיף לחול הכלל הקיים, לפיו די בנכות רפואית בשיעור של 40% כדי לבחון את אי כושרו להשתכר.

מענק פטירה תיקון בחוק הביטוח הלאומי מבטיח תשלום מענק לשאירי מבוטח, שנפטר בסמוך לבן זוגו, מבלי שהמבוטח הספיק לתבוע את המענק.

עדכונים בתגמולי מילואים

עובד שכיר החל מיום 1 ביוני 2004 שולח המוסד לביטוח לאומי לעובד השכיר הודעה, המפרטת את סכום התגמולים שהעביר עבורו למעסיק, כדי שיוכל להשוות סכום זה לתשלום תגמולי המילואים, שקיבל מן המעסיק. החל מיום 1 ביוני 2004 ההכנסה החודשית מעבודה, הנלקחת בחשבון לצורך חישוב תגמול המילואים המגיע, לא תפחת משכר המינימום לחודש (3,335 ₪) כלומר, גם אם ההכנסה החודשית מעבודה נמוכה משכר המינימום, או שאין הכנסה כלל באותו החודש, מכל סיבה שהיא, יחושבו תגמולי המילואים על פי שכר המינימום החודשי.

עובד עצמאי החל מיום 1 ביוני 2004 עובד עצמאי, שיעבוד פחות מ-60 ימים בשלושת החודשים, שקדמו לשירות המילואים, יוכל לבחור 3 חודשים מתוך 6 החודשים שקדמו לחודש השירות, שעל פיהם יחושב תגמול המילואים המגיע לו. עד כה היתה נתונה הזכות לשכירים בלבד. בכל מקרה, סכום ההכנסה החודשית מעבודה או ממשלח יד, שנלקחת בחשבון לצורך חישוב תגמול המילואים לא יפחת משכר המינימום החודשי.

תיקון באופן התביעה של תגמולי מילואים חד יומיים לאחר שתוקן חוק הביטוח הלאומי בתיקון מס' 43, וניתן לשלם את כל התגמולים בעד שירות חד יומי ככל תגמול אחר - סמוך לאחר תום השירות, הוסרה ההצדקה לעיכוב התשלומים עד לסוף הרבעון. ההגדרה "שירות חד יומי" בסעיף 270, נמחקה.

הזמנת אישורים מצה"ל ניתן להזמין אישור מצה"ל כדלקמן: 1) בכתובת האתר של צה"ל www.aka.idf.il/ishurim ניתן להזמין 4 סוגי אישורים, כדלקמן: אישור על תקופת שירות מילואים פעיל כולל חד יומי, אישור על שירות צבאי סדיר ואישור על הכרה בחייל בודד. 2) באופן טלפוני מקצין העיר.

הבהרות המוסד לביטוח לאומי בעניין הדיווח על עובד, שהשתכר ביום בו שירת במילואים 1. עובד, שעבד בתקופת השירות, אך עקב השירות נגרע משכרו גם בימים בהם עבד, יקבל את מלוא התגמול המגיע מהמעסיק, והמעסיק יהיה זכאי להחזר מלא בעד כל התקופה. 2. מי שבתקופת השירות, כולה או מקצתה, עבד באופן מלא ולא נגרע משכרו בימים בהם עבד, אינו זכאי לתגמול בעד ימי עבודה אלו, ומעסיקו אינו זכאי להחזר התגמול מהמוסד לביטוח לאומי. בנסיבות אלו, התביעות להחזר תהיינה רק בעד תקופות השירות בהן לא הועסק העובד. יש לפצל את התקופה הרצופה הרשומה בטופס צה"ל (3010). יש לצרף לתביעות אלו הסבר בכתב, ולפרט את הימים בהם לא השתכר העובד.

דוגמה: תקופת השירות על פי האישור הצבאי: 1/10/03 – 31/10/03 – סה"כ 31 ימים. תקופת עבודה ומילואים בה לא נגרע משכרו של העובד: 6/10/03 – 9/10/03 – 4 ימים. 29/10/03 – 31/10/03 – 3 ימים. על המעסיק לתבוע החזר לתקופות בהן לא עבד העובד, המשרת במילואים, דהיינו: 1/10/03 – 5/10/03 – 5 ימים. 10/10/03 – 28/10/03 – 19 ימים.

טופס בל/250 במתכונת חדשה עובד שכיר או עובד עצמאי, שנפגעו בעבודתם או בדרכם הישירה לעבודה וממנה, זכאים לטיפול רפואי על חשבון הביטוח הלאומי. כדי לקבל טיפול זה על המעסיק לצייד את העובד בטופס בל/250 (במתכונת החדשה). הטופס צריך להחתם על ידי המעסיק או בא כוחו המוסמך ונמסר רק לעובדי המפעל או העסק, שנפגעו בעבודה. מספרו של הטופס האמור לעובד העצמאי הוא בל/283. אין למסור טופס זה במקרים של מחלה רגילה.

(1) הכותבת רואת חשבון, העוסקת בתחום הביטוח הלאומי. בין תפקידיה הציבוריים משמשת גם כיו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי. (2) הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את הוראות החוק, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בו. (3) דמי ביטוח - הכוונה לדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, גם יחד. (4) המידע מעודכן לחודש נובמבר 2004. (5) כל הזכויות שמורות © ט.ל.ח.