2005 - לנעוץ את המפתח בדלת הנכונה

עד לשלב הנוכחי, אין די ראיות כדי לבסס היפוך מגמה. כל נסיגה עד לרמת 598 הנקודות תהיה לגיטימית - בתנאי שתתרחש תוך מחזורים נמוכים. הנטייה היא להמשך העליות לאורך זמן. השאלה היא - לכמה זמן
אייל גורביץ |

תזכורת: הבודהיסטים אומרים, כי כל אדם מחזיק בידו את המפתח לשערי גן העדן. אולם אותו מפתח, פותח גם את הדלת לגיהינום. בהקשר בורסאי, השנה הקרובה תהיה עבור כל אחד מאיתנו השנה שבה יחפוץ. תוצאה של בחירה. מרבית המשקיעים, למרבה הצער, בוחרים לנעוץ את המפתח בדלת הלא נכונה.

בחירות גרועות שראשיתן התמקדות במניה לא נכונה, עיתוי גרוע, יחס סיכוי/סיכון גבוה וכישלון בניהול הפוזיציה, מוביל רבים לתהליך רצוף של הפסדים שנמנע רק בתנאים של שוק חיובי.

העיסוק האובססיבי במדדים הוא, לעניות דעתי, עיסוק לא נכון. התמקדות בטפל ולא בעיקר. כיוונו של המדד אינו בראש מעייניו של המשקיע הנבון. המגוון הרחב של המניות המקפלות בתוכן הזדמנויות שונות, הן לטווחים ארוכים והן לטווחים בינוניים, אמור להיות בבחינת העיסוק המרכזי. אלא שהנטייה הטבעית, היא לבחור בפיתרון הקל שבמרבית המקרים - הוא הפתרון הלא נכון. החשיבה, כי שוק מניות עולה אינו מחייב בחירה דקדקנית של המניה, שכן כאשר השוק עולה כל המניות עולות - הוא דוגמה לחשיבה לא נכונה.

ההתמקדות בשוק בודד, דוגמת השוק המקומי, גם היא בעוכרי המשקיע. בעיתות בהן שוקי המניות אינם מספקים הזדמנויות השקעה נאותות, יהיה נבון מצידו של המשקיע לפנות לשוק אחר, דוגמת שוק המט"ח או שוק הסחורות. די בהצגת גרף יורו-דולר כדי לסייע הבנת הפוטנציאל הטמון בשוק זה.

הנחת עבודה: מאז נשברה רמת 544 הנקודות, ועד לכתיבת שורות אלו, מאוחדות מלוא המגמות בכיוון אחיד וזהה. עד לשלב הנוכחי, אין די ראיות כדי לבסס היפוך מגמה. גם הפריצה לשיא כל הזמנים, אשר הביאה איתה גידול בולט במחזורי המסחר - היטיבה עם השוק. הנחת העבודה גורסת כי אנו צפויים לרמות מחירים גבוהות יותר כאשר כל נסיגה אמורה להיות רק בגדר תיקון טכני בר חלוף.

הפרמטרים המרכזיים: שיטת הניתח הטכני מבוססת על תקדימים שעמדו במבחן הזמן. מובן שהם אינם עובדים במלוא מאת האחוזים אם כי הנטייה היא לספק את הסחורה במרבית המקרים. אחד התקדימים הידועים יותר הוא פריצה לשיא כל הזמנים. מבט באתרים המתבססים על ניתוח טכני, יוביל לרשימת מניות המקיימות תקדים זה. וכל זאת למה? ממספר סיבות פשוטות:

פריצה לרמת שיא של כל הזמנים מובילה במרבית המקרים להמשך ניכר של העליות. אפשר לראות זאת בבירור במניות ובמדדים. תהליך זה מתרחש לאור העובדה שכל המגמות המרכזיות, היינו הראשית המשנית והמינורית - מאוחדות בכיוון זהה. מצב זה מהווה תוספת כוח משמעותית עבור השוק, וכפי שכתבתי קודם, במרבית המקרים הנטייה היא להמשך העליות לאורך זמן. תשאלו - לכמה זמן? לא ממש ברור. זה עניין של זרזים. הנטייה היא להניח, כי ככל שמחזור המסחר גבוה יותר בנקודת הפריצה, כך קיים סיכוי גבוה יותר להמשך העליות, ולאורך זמן רב יותר. בסיס או טכניקה להערכת משך העליות אינו קיים.

פריצה לרמת שיא של כל הזמנים מגלמת עוד מרכיב מעניין. היא מציבה את השוק במצב בו אין התנגדויות הסטוריות התלויות מעל לשוק, ומאיימות לבלום אותו.

הסייגים: 1. בלתי אפשרי לקבוע דיעה לגבי כיוונו של שוק מניות, מבלי לפזר מתחתיו מצופי הגנה. היות ומדובר בשוק של אי וודאות, המחייב שימוש מתמיד בהוראות מסוג סטופ, יש להציב סייגים לגבי כיוונו, גם אם הוא נראה כחד משמעי. אתייחס רק למגמה המינורית.

2. מאז רמת השפל 516 הנקודות, נע מדד המעו"ף בתוך שרוול סימטרי להפליא. נגיעה בקו המגמה הבסיסי מזניקה אותו מעלה, בעוד שקירבה לקו הערוץ יוצרת נסיגה. קו המגמה הבסיסי נע בשיפוע של 2 נקודות ליום. נכון ליום ראשון - מספק קו זה תמיכה ברמת 598 הנקודות. לכן, כל נסיגה עד לרמות של 598 הנקודות במהלך השבוע תחשב כנסיגה מינורית ולגיטימית, בתנאי שתתרחש תוך מחזורים נמוכים. שבירתה מטה תחייב לבחון שנית את כיוונו של מדד המעו"ף בטווח הזמן הקצר בלבד.

לסיכום: כל אחד יקבע עבור עצמו איזו שנה הוא מעדיף. על פניו קיימת בחירה חופשית, וכולנו נעדיף שנה מוצלחת ומשגשגת, עתירת אחוזים ומנפחת אגו. אלא שבחירה חופשית זו כובלת אותנו לתהליך קבלת החלטות מובנה וקשיח למדי. משמעת עצמית תמיד היתה ותמיד תהיה הדרך אל החופש.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

מאת: אייל גורביץ'

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה