90% מבקשות המיזוגים הוכרעו ב-2004 תוך 30 ימים
מדו"ח סטטיסטי שנערך עם סיום שנת העבודה עולה, כי 90% מבקשות המיזוגים המוגשות להכרעת הממונה על הגבלים עסקיים הוכרעו בשנת 2004 בתוך 30 ימים. מדובר בגידול של משמעותי בטיפול במיזוגים במסגרת סד הזמנים שקוצב החוק, לעומת הטיפול בשנת 2003 שעמד על 79%.
פילוח מדוייק יותר של הנתונים מראה כי 50% מהמיזוגים מוכרעים עד 20 יום. מן הדו"ח עולה כי בשנה שחלפה טופלו כ-116 בקשות מיזוג, מתוכן אושרו 102 מיזוגים ו-11 מיזוגים אושרו בתנאים, זאת לעומת 82 אישורים שניתנו בשנת 2003 ו-19 אישורים בכפוף לתנאים. לראשונה מזה שנים רבות, לא התנגד הממונה למתן אישור מיזוג באף לא אחד מהמקרים שהוגשו להכרעתו. (בשנים שחלפו היקף ההתנגדויות היה יציב ועמד על 1.5% מהמיזוגים לשנה וכאמור שיעור ההתנגדויות ב- 2004 עמד על 0%). נתונים אלה הם תוצאת רפורמה משולבת שיזמה רשות ההגבלים העסקיים, שכללה שלושה נדבכים מרכזיים: האחד, שינוי הנהלים הפנימיים ברשות לזירוז הטיפול בבקשות מיזוג. השני, השקת טפסי הודעת מיזוג חדשים. והשלישי, פרסום נוהל לבקשות פרה רולינג. היוזמות נעשו ברוח המלצות ארגון התחרות הבינלאומי המוביל בעולם ה- International Competition Network, אשר הגדיר עקרונות מנחים ופרקטיקות מומלצות לטיפול במיזוגים אשר אומצו על ידי רשויות התחרות המתקדמות בעולם ובכללן גם הרשות הישראלית. המרכזיים שבעקרונות הם: שקיפות פעילותה של הרשות, הגינותה כלפי הצדדים וטיפולה המהיר והיעיל של הרשות בבקשות מיזוג.
במסגרת הנוהל הפנימי ברשות, המיזוגים מסווגים עם הגעתם למיזוגים שעל פניו אינם מעוררים חששות תחרותיים ("מיזוגים ירוקים") ולכאלה שדורשים עיון מעמיק יותר. המיזוגים הירוקים עוברים למסלול בדיקה מזורז על ידי כלכלני הרשות בהנחייתו של הכלכלן הראשי, פרופ' אבי וייס, ולאחר מכן עוברים לדיון מזורז בוועדה לפטורים ולמיזוגים בראשות רן קרול. המסלול ה"ירוק" מאפשר לממונה להכריע במהירות בבקשת המיזוג באופן שמאפשר העברת ההחלטה לצדדים ללא עיכוב.
תקנות המיזוגים החדשות שפורסמו ביום 20 ביולי 2004 שינו את היקף ואופן הדיווח על עסקאות מיזוג. השינוי המרכזי שחוללו היה השקתם של שני טפסי דיווח - ארוך וקצר – כמקובל, למשל, באיחוד האירופאי ובקנדה. במסגרת הטופס הארוך מתבקשים הצדדים לדווח באופן יחסי על פרטים רבים, שוקי פעילותם, נתחי השוק שלהם וחסמי הכניסה לשווקים אלה. בבסיס הדרישה לפירוט כבר בשלב הדיווח הראשוני, המחשבה כי נתונים אלה ייתרו ולכל הפחות יצמצמו את היקף דרישות הנתונים המוצאות על ידי הרשות במהלך הבדיקה. עם זאת, הרשות הכירה בכך שנתונים אלה לא נדרשים בכל המיזוגים ועל כן ניסחה טופס מקוצר, הדורש דיווח מינימלי בלבד מהצדדים.
