שאלו את עצמכם: האם האפקט יהיה אפקטיבי השנה?

זה אפקטיבי? ינואר כבר פה וכל הפעילים בשוק ההון הישראלי כבר מתוכננים ל'ימים הנוראים' של החודש המסוכן הזה בבורסה. הנה מגיע אפקט ינואר - וזה הולך ככה: כבר לא מעט שנים, שבכל דצמבר אנחנו רואים קפיצות נאות בבורסה - אגב, לא רק בשלנו, גם בעולם זה קורה הרבה.

ואז, אפשהו באמצע ינואר מתהפכת לה המגמה והמדדים המהותיים של השוק נחתכים כאילו אין מחר. טוב... לא תמיד עד כדי כך, אך בהחלט באה ירידה מורגשת מאוד בשוק. למה מורגשת - כי הרגש של כל אחד מאיתנו, היא הרי יועץ ההשקעות המרכזי בשוק. אנחנו רואים עליות נאות לאורך זמן כל כך ארוך - נגיד למשל, חודשיים-שלושה ברציפות כמעט מתמדת, ואז גם ירידה של 10% נראית לנו כמו טרגדיה יוונית עם סוף מדמם. אך האמת היא, שאת הסיבה לעליות היא זו שיש לבדוק לפני שמחליטים, מי היא באמת נפילה ומי הוא תיקון פשוט בשוק.

הנה, הביטו על השנה החולפת - זו היתה שנה נפלאה לבורסה, אבל גם במהלכה ראינו ימים קשים. מישהו בכלל זוכר פה את הירידות של אוגוסט-ספטמסר, את הקריסה של מניית טבע, את החיתוך העמוק במדד הטל-תק. תיקון שהיה כלא היה.

ראינו בשלושת החודשים האחרונים עלייה יפה, אפילו יפה מאוד במדדים המובילים של הבורסה בת"א. העליות הללו, פשוטן כמשמען - עליות טכניות. עניין ידוע הוא בבורסות, כי לקראת סוף השנה מנסים בעלי עסקים לנצל את יתרות המזומנים בקופה שלהם, ולעשות מהן קצת כסף - ולאור העובדה שכולם עושים את זה, עולה הבורסה ועולה. וכמו שאמרו כבר לפני - מה שעולה מוכרח לרדת - ובבורסה, נוסיף: לפחות לרדת קצת.

התיקון בפתח - זה תיקון טכני לעליות טכניות. רוב רובם של רוכשי המניות בגל העליות של סוף השנה, לא ממש מאמינים שהבורסה היא מקום בו צריך להשאיר לאורך זמן את הכסף. אנשים אלה באו לבורסה כדי "לעשות סיבוב" ורבים מהם יפרדו ממנה בשבועות הקרובים. הסיפור שמאחורי הסיפור, יהיה סיפורם של המשקיעים והמשקיעות הפרטיים הקטנים - אמא שלי ואבא שלכם. אנשים שהולכים לעבודה בבוקר ופותחים עיתון מאוחר בערב - וגילו שם בדצמבר שהבורסה היא מקום מצויין 'לשים בו כסף'.

שוב נשאלת השאלה - מי קובע מהי נפילה בבורסה. האם 4%-7% זו נפילה? אני מציע לכם לסמן את ה-10 בינואר בלוח השנה שעל המקרר. איפשהו סביב השבוע הבא או זה שאחריו - תגלו באתר האינטרנט, העיתון או מהדורת החדשות הכלכלית ברדיו או בטלוויזיה האהובים עליכם - כי הבורסה קורסת.

עכשיו רשמו לעצמכם מתי נכנסתם לבורסה - וזיכרו לבדוק את שני התאריכים יחד, כשאתם קוראים על הקריסה בעיתון. חשבו את שיעור הרווח שלכם מאז נכנסתם לבורסה, ותגלו שהפסדתם רק מעט מאוד מההשקעה שלכם, ורק בחלק מניירות הערך שאתם מחזיקים. וזיכרו: תיקון טכני מביא עימו עליה נאה בסופו. פשוט? טוב לא כל כך - אבל איכשהו תמיד עושים זאת בעלי ההון הגדולים בשוק - ומרוויחים - כשאתם בורחים מהבורסה עם בוא הכותרות המתלהמות בעיתונות. הם מרוויחים - כי אחרי הבריחה, רבים מכם מרגישים פיספוס אדיר ונמשכים תקופה קצרה לאחריה בחזרה אל השוק - אז תקנו מאותם בעלי הון וממון את ה"סחורה" - כלומר את אותן מניות שנתתם להם במחיר מציאה כשברחתם.

מתי זו באמת קריסה? אני מבטיח לכם - אם חס וחלילה היא תבוא - העיתונאים לא ידעו זאת לפניכם. כלומר הכותרות שלהם יבואו הרבה אחרי - שם כבר ראינו בעבר כל כך הרבה פעמים - כי כבר מסוכן יותר לצאת מלהכנס.

אלה שהחזיקו מניות מעו"ף כנכנסתם, נשארו כשיצאתם ומכרו לכם מניות כשבאתם בחזרה במהלך 2004 - רשמו לעצמם תיק השקעה עם רווח של 20%. מי יודע - אוליי השנה זה תורכם.

אפקט החממה. בכל תקופה בה נרשמת התחממות בשוק ההון - אני נדהם מחדש מרמת היצירתיות של הסוחרים בו. הנה דוגמא שממחישה זאת נפלא - בית ההשקעות טראסט של שי צוקר וניר כתבי משיק בימים אלה קרן נאמנות שמתמחה בלא פחות מ... חברות ברה-ארגון. כלומר חברות שבדרך כלל שקרסו, או היו קרובות לקריסה ומנסות להציל את עצמן. צוקר סיפר השבוע, כי הקרן תשקיע לפחות 50% מנכסיה במניות של חברות שעשויות לעבור מהפך עסקי - כך הוא מגדיר זאת, או שנמצאות כעת במהלכו של מהפך שכזה. ברשימת ההשקעות של הקרן צפויות להרשם גם חברות שעברו מהפך עסקי ורה ארגון בארבע השנים האחרונות.

רה ארגון - Turn around בלעז, משמעו: השתלטות, מיזוג, החלפת בעלות, הכנסת שותף חדש, פיצול הפעילות, מעבר לחטיבות, או מיזוגן וכו'...

רמת היצירתיות של צוקר ניכרה אפילו בדרך בה הציג את המושג כל כך הבסיסי הזה - כשהסביר, כי רה-ארגון כולל גם: ביצוע או זכייה בפרוייקט משמעותי וגיוסי הון מהותיים.

עושים אפקטים. כולם מדברים על משקיעים זרים. איך נראה משקיע זר? יש לו חליפה? (לא תמיד), יש לו תיק עם מחשב נישא? (אוליי). מה שבטוח זה - שהוא זר. ואנחנו לא ממש מקבלים פה זרים בסבר פנים יפות.

לפני כמה חודשים ארחתי כאן בארץ בכיר מאחד הבנקים הבנילאומיים הגדולים בעולם. האיש החביב בדרך כלל, מהכרותי רבת השנים עימו, נראה זועף למדי כשפגשתי אותו בלובי המלון בו התאכסן בת"א באחד הבקרים של נובמבר שעבר. לאחר כמה דקות של החלפת מידע לא רלוונטי בסמול טוק סטנדרטי - שאלתי אותו מדוע הוא נראה כל כך עצבני - ואז סיפר לי האיש, שעבר רק שעה קלה לפני כן, סיוט במפגש עם אנשי המכס בנמל התעופה בן גוריון.

עכשיו עיצמו את העיניים ודמיינו לעצמכם את רגע המעבר ליד אנשי המכס בנתב"ג. כן כן, הרגע ההוא שכולם משקשקים בו, אם הם אשמים או לא בהברחת מצלמות וידאו או מחשבים נישאים מחו"ל. אם כן, עיצמו עיניים ודמיינו לכם, כי המוכס העומד מולכם עוצר אתכם במסלול הירוק. הנה הנה, הוא כבר פותח לכם את התיק, ומייד ידרוש מכם כסף - הרבה כסף. אך במקום זאת, הוא מחייך... מגיש לכם פרח ומברך אתכם ב"ברוך שובכם לארץ". לא יכול להיות אהה?

השבוע התבשרנו, כי בקרוב יעברו כל עובדי המכס באולם הנוסעים בטרמינל החדש של נתב"ג, קורס מיוחד כדי לשפר את איכות השירות הניתן לתיירים ולנוסעים המגיעים ארצה. במשרד התיירות יזמו לאחרונה וגיבשו את התכנים של הקורס החדשני - שיפתח בקרוב תחת הכותרת: אסרטיביות ושפת גוף אפקטיבית. כבר מצחיק לא?

טוב מי יודע, אוליי אני סתם ציני ונגלה פתאום שהקורס הצליח. אוליי ידידי הבנקאי המכובד יוכל להנות בפגישתנו הבאה בישראל מכניסה נעימה באמת לארץ? בכל אופן - בפעם הבאה שהמוכס צורח עליכם, שימו לב איך הוא עושה זאת באפקטיביות ואסרטיביות ותזכרו - כי כולם מדברים פה על חשיבותן של השקעות זרות.

מאת: שי פאוזנר.

*הערה: אין לראות כתבה המלצה לפעולה כלשהי.