בית קברות לשטרות: אל תתרגשו מנבואות הזעם לשקל

בימים האחרונים חוזר שוק המטבעות המקומי להתעורר. אבל טרם שהקיץ משינה ארוכה במיוחד, קופצים כל מיני כלכלנים ובעלי פוזיציות, ומנסים לעזור ולעורר בהלה להם זה כדאי - אז מתי הסוף
חזי שטרנליכט |

בימים האחרונים החלו לתופף כמה עסקני מט"ח בתופי המלחמה. מסחר במטבעות הוא בין תחומי ההשקעות היחידים שאין עליהם פיקוח של רשות ניירות ערך של מדינה כלשהי. מותר לסחור בהם בחופשיות ולהמר נגדם, הם נזילים וזזים בתנודות עצומות לאורך כל שעות היממה. לכן, אפשר לדבר על הדולר ועל השקל "חופשי חופשי" מבלי הרבה חשש שאנשיו של טרי (משה - מרשות ניירות ערך) יתדפקו על דלת המשרד למחרת. יש סיבות טובות להרבה אנשים "להמר באוזני הציבור" - שהדולר יעלה בסוף ביחס לשקל. השאלה היא כמובן מתי הוא "הסוף" ומי יפסיד יותר כסף בדרך.

הריבית. קליין החליט להוריד את הריבית בעוד 0.2%. יש לנו 3.7% ופריים של 5.2%. איזה כיף. נכון, אותם תנאים היו לנגד עיני הנגיד בכל השנה שעברה, ורק כשהתקרבו רגעי ההכרעה על בחירת הנגיד החדש, הוא מוריד בשני חודשים רצופים את הריבית ב-0.2%, אל הרמה ההיסטורית הנמוכה ביותר אי פעם. נכון, צירוף מקרים מוזר. אבל זה לא העניין, כשאנו עוסקים בדולר. סוחרי המט"ח ותקועי הפוזיציות לדורותיהם, רצים בימים האחרונים ומספרים לכם שצמצום פערי הריבית מעלה את אותותיו. הנגיד הבא יצטרך להזדרז ולהעלאות אותה, ובכלל, זוכרים מה היה כשקליין קיצץ ב-2%, תוך פחות מחצי שנה היינו ב-5 שקל.

האמת היא שחדרי העסקאות במט"ח לקו בשבץ לפני חצי שנה. התחום כמעט מת מוות קליני, אין עסקאות, אין פרנסה, אין עבודה. קשה, קשה. סוחרי המטבעות ראו את הדולר נחלש מולם בדיוק כמו שנחלש ביחס למטבעות העיקריים, והטלפונים נדמו. הציבור בישראל, אם לא מדברים על ציבור היצואנים שסובל, נהנה מלראות את הדולר יורד.

שכר דירה, מוצרי צריכה שמיובאים בדולר, ועוד כל מיני הטבות צדדיות. אבל לביזנס של חדרי העסקאות היה קשה.

זאת הסיבה, שכשצצה סיבה (הורדת הריבית האחרונה בבנק ישראל), והדולר חזר לתקן בעולם, אחרי שהתדרדר במשך יותר משנה ביחס לאירו ולעיקריים האחרים כגון היין, צצים פתאום כל מיני כלכלנים, ומנבאי נבואות שחורות על עתידו של השקל. מה הם רוצים? התשובה ברורה: קצת בהלה. אם הם ישיגו אותה, אולי יצליחו לגלגל כדורון שלג במדרון, ומי יודע? אולי הנבואות תגשמנה את עצמן.

מה הבעיה? קודם כל, יש הרבה אנשים שמייחלים לפיחות הגון בשקל ביחס לדולר. חלקם גם יושבים בקריית הממשלה. פיחות בדולר פירושו ביזנס טוב, ואין זה אומר שאם הדולר יתחיל להתחזק ביחס לשקל, ירוץ הנגיד הנוכחי/הבא ויעלה את הריבית. כל עוד זה לא התדרדרות במדרון, אין כאן חשש. להזכירכם, בימים שבהם היתה בארץ 'רצועת אלכסון' היא לא היתה רצועה מקבילה, אלא אלכסון. כלומר, המדיניות הרשמית היתה, שהשקל ימשיך ויחלש ביחס לדולר בהדרגה ועל פני זמן. אם היתה מדיניות מוניטרית ארוכת שנים בתחום המט"ח - היא היתה למען פיחות מדורג ומתמיד בשקל.

אז למה קופצים כל מיני סוחרים עלומי שם לכותרות ומנבאים פיחותים וזוועות שונות. צריך לפתוח את חוברת הסיכום של שנת 2004, שנערכה על ידי הבורסה בכדי להבין. שם בעמוד 13, יש טבלה על היקפי המסחר באופציות בשנה החולפת ובשנים עברו. בבורסה שלנו יש מספר סוגי חוזים עתידיים ואופציות על נכסי בסיס שונים. האחד והראשון בהיקפיו הוא המעו"ף, על מדד ת"א 25. השני הוא הדולר-שקל, השלישי האירו-שקל (החדש יחסית) ויש עוד.

הנתונים על המסחר באופציות הדולר-שקל, חושפות את הצד הגלוי במסחר במט"ח. מעבר לסיכומים השנתיים של בנק ישראל, שכולנו מחכים להם בקוצר רוח, העניקה הבורסה את הצד הגלוי על טיב העסקאות שנערכו אצלה. זהו נתון נהדר למי שרוצה לראות את 'ההאטה' בעסקי חדרי המטבעות. שם אנו מגלים כי חלה ירידה דרמטית בהיקפי האופציות הנסחרות מדי יום ל-24 אלף ב-2004 (אומדן), מול 34 אלף ב-2003, ו-46.3 אלף ב-2002 שהיתה השנה שבה קרס השקל לרמת 5 שקל לדולר (באמצע השנה). ואל תשכחו דבר נוסף, מהשנה יש עושי שוק בשוק האופציות על השקל-דולר, כך שיכול להיות, שאם בפועל היה נערך המסחר בלי עזרתם, המחזור הממוצע היומי היה אף נמוך יותר.

אבל העדות הגדולה למפלת ההיקפים במסחר במט"ח ב-2004, כפי שזה עולה מנתוני המסחר באופציות השקל-דולר שנערכו בבורסה, באה מהמחזור השנתי. מ-276 מיליארד שקל ב-2001, ל-554 מיליארד שקל ב-2002 (שנת המשבר), דרך 380 מיליארד שקל ב-2003 ל-265 מיליארד שקל ב-2004. הסכום הנמוך ביותר זה ארבע שנים.

לעת עתה, נראה כי הדולר, שנפל במפתיע לרמה של 4.308 שקל (בשער היציג ביום ו'), התאושש וחזר להסחר ברמות באזור בו הוא נסחר בחודשים האחרונים. אם התהפכה המגמה או לא, ימים יגידו. יש לזכור שכשהבורסה נופלת, הדולר הופך באותו יום מקום מבטחים לחלק מהכספים שיוצאים. והבורסה נפלה אתמול בשיעור חד. כמו כן, הזרים יכולים לחזור לשחק, לאחר תום תקופת החגים, דבר שעשוי להגביר את היקפי העסקאות במטבעות שהם מבצעים, ולא כל העסקאות האלה הן שורטיסטיות ביחס לשקל. חלקן הן גם לרכישת מניות בבורסה.

מאת: חזי שטרנליכט

*הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולה כלשהי, המבצע השקעה או פעולת מסחר, עושה אותה על אחריותו הבלעדית והמלאה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה