עבודה/גילום מס בגין רכב וטלפון אינו חלק מהפנסי

עובדות וטענות: המשיב 2, עו"ד גרא קורן, היה עובד של העותרת, הקרן הקיימת לישראל. קורן פרש מעבודתו בשנת 1996, והחל מקבל גימלה. כשנתיים לאחר פרישתו הגיש קורן תביעה לבית הדין לעבודה, בה ביקש, בין היתר, להכיר בתוספות גילום המס ששולמו לו בגין שווי השימוש ברכב ובגין תשלום הוצאות הטלפון, שעה שעבד בשירות העותרת, כתוספות הנכללות במשכורת הקובעת, קרי, באותה משכורת שעל בסיסה משתלמת הגימלה לה הוא זכאי. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של קורן. קורן עירער לבית הדין הארצי לעבודה, שקיבל את ערעורו. בית הדין הארצי ייסד החלטתו על פסיקה קודמת שפסק (דב"ע נב/3-19 בן יפלח נ' פולגת תעשיות בע"מ), פסיקה שהפכה להלכה מבחינת בית הדין הארצי לעבודה, ואשר סיווגה גילום מס כחלק משכר היסוד של העובד לצורך פיצויי פיטורים. זאת שכן, כך בית הדין הארצי לעבודה, הגילום מגדיל את השכר הריאלי של העובד. מכאן העתירה נשוא הדיון.

דיון משפטי: כב' הש' מ' חשין: אין לקבל את ההלכה שקבע בית הדין הארצי לעבודה. אכן כן, גילום מס מגדיל את השכר הריאלי של העובד, ואולם לא ברור כיצד יש בעובדה זו, באשר היא, כדי להשליך במישרין על סיווגו של הגילום - בדיני עבודה - כרכיב בין רכיבים לגימלה. הרי לא כל רכיב המגדיל את השכר הריאלי מהווה שכר קובע לצורכי גימלה. יתרה מכך, הגילום במהותו נגזר מתשלום או מהטבה פלונים, על כן סיווג גילום המס ייקבע על-פי סיווג ההטבה שבעניינה נעשה. קרי, אם ההטבה מהווה חלק משכר היסוד אזי אף גילום המס בגין אותה הטבה יחשב כחלק משכר יסוד נושא גימלה. במקרה הנדון מדובר בתוספות שאינן בנות-גימלה עפ"י ההסכם הקיבוצי החל על קורן. משכך, גילום המס בגינם מהווה אף הוא תוספת (שאינה בת-גימלה) ולא שכר.

העתירה מתקבלת המשיב 2 ישא בהוצאות בסך 10,000 ש"ח