הפועלים: השקל צפוי למגמה מעורבת בטווח הקצר
בשבוע החולף התחזק מעט הדולר האמריקני בשיעור של 0.4%, ונקבע ברמת 4.369 שקל. לקראת החלטת נגיד בנק ישראל הזמני, מאיר סוקולר, על גובה הריבית לחודש פברואר מציגים מספר גופים בשוק את הערכתם:
כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי בטווח הקצר, השקל ייסחר במגמה מעורבת, שכן המסחר מושפע מכוחות מנוגדים. התיקון בשער הדולר בעולם תומך בפיחות, אך האופטימיות הכלכלית, המדינית והפוליטית מספקת לשקל תמיכה, שכן בעקבותיה נרשמה עלייה בהיקף ההשקעות הזרות בישראל.
באשר לטווח הארוך מעריכים בבנק כי, ייתכן פיחות בשקל, אך בשל המגמה הנוכחית בשוק העולמי, קשה לחזות את נקודת המפנה. בין הגורמים התומכים בפיחות ניתן למנות את הצמצום המתמשך הצפוי בפער הריביות, השוואת המיסוי על ניירות ערך זרים, וההערכות כי בהמשך השנה תתכן התחזקות של הדולר בעולם. (צמצום אפשרי בפער הריביות הן בשל ההערכות כי תתכן ירידה נוספת בריבית השקלית, והן בשל המשך העלאות הריבית בארה"ב).
לדברי כלכלני בנק לאומי, השבוע חלה ירידה משמעותית ברמת התנודתיות בשער החליפין בהשוואה לשבועיים האחרונים. ירידה זו מחזירה את השקל-דולר להיסחר ברמת התנודתיות שאפיינה אותו בעת האחרונה ומעידה על רמת הסיכון הנמוכה הגלומה בו.
בבנק מזכירים כי, לאחרונה התגברו הגורמים אשר עלולים להגביר את מידת התנודתיות בשער החליפין במהלך השנה, ביניהם: תנועות ההון - השוואת המס על ני"ע ישראליים עלולה להביא לביקוש גובר למט"ח על ידי ישראלים. מנגד, השיפור בתנאים הגיאו-פוליטיים תוך מינוי הנגיד החדש עשוי להביא לעלייה בהיקף ההשקעות הזרים בארץ. בנוסף מציינים כי צמצום פער הריביות בין ישראל לארה"ב - עלול להקטין את מידת האטרקטיביות בהשקעה במשק הישראלי.
בלאומי סבורים כי בעת הנוכחית, שער החליפין יושפע במידה גוברת מתנועות ההון לארץ ולחו"ל. הגורמים המרכזיים הצפויים להשפיע על תנועות ההון הינם קצב כניסת הזרים לשוק המקומי אל מול יציאת הון מקומי לחו"ל כתוצאה מהשוואת שיעורי המס.
בבנק מעריכים כי בתקופה הקרובה צפוי השקל להיסחר בטווח של 4.4-4.3 שקל.
לדברי כלכלני בנק אגוד, השבוע התחזק קלות הדולר מול השקל ב-0.3% ונסחר כעת ברמת 4.365 שקל לדולר. התחזקות זו באה על רקע פרסום נתוני מקרו חיוביים בארה"ב ביניהם ירידה של 0.1% במדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר. מחירי האנרגיה הדלקים והגז הטבעי הובילו את הירידות במחירים לצרכן עם ירידה חדה יחסית של 1.8%, לאחר שבחודשים שקדמו הובילו את העליות. בכך נרגעים החששות בארה"ב מאינפלציה מהירה שתאיץ את העלאת הריבית הדולרית.
בבנק מעריכים כי הגורמים אשר יתמכו בהתחזקות הדולר בטווח הארוך הם: אי יציבות מדינית ופוליטית. הידרדרות משמעותית לאלימות עם יציאתה לפועל של תוכנית ההתנתקות. ציפיות להמשך עליית ריבית על הדולר וצמצום פער הריביות בין השקל לדולר. צמצום הגירעון הממשלתי ובמאזן המסחרי האמריקאי. הסלמה משמעותית במצב הביטחוני בארץ.
מנגד מציינים כי הגורמים התומכים בהיחלשותו של הדולר הם: יציבות ממשלתית. התקדמות בתהליך ההתנתקות המדינית. עליית תחזית הצמיחה לשנת 2005 בתמ"ג ל-5% מצד שר האוצר. יישום מוצלח של התוכנית הכלכלית המשותפת למשרד האוצר ובנק ישראל לייצוב המשק והשגת צמיחה בשנה הבאה יחד עם עמידה ביעד הגירעון של 4% בשנה הבאה. המשך זרם ההשקעות הזרות לישראל. בבית ההשקעות גיפט סבורים כי קיים סימן שאלה לגבי החלטת בנק ישראל בשבוע הבא על הריבית השקלית. המדדים הנמוכים והשקל החזק מצדיקים הורדה נוספת של 0.2% בריבית, אך העובדה שהנגיד החדש טרם נכנס לתפקידו עשויה למנוע הורדה נוספת זו, במיוחד כאשר העליות הצפויות בריבית הדולרית בחודשים הקרובים עלולות להביא להחלשות השקל בעתיד. בגיפט סבורים כי, גם אם בנק ישראל יוריד את הריבית מחר, זו עשויה להיות ההורדה האחרונה השנה.
