קניין רוחני/סמכות רשם הפטנטים להורות על תיקון פטנט

עובדות וטענות: בשנת 1989 נרשם על שם המשיבים פטנט בנושא "שיטה לבניית תקרות המכילות בלוקי מילוי, ובלוקי מילוי לתקרות האמורות". בשנת 1996 הגישה המבקשת בקשה לביטול הפטנט, בטענת העדר חידוש לפי סעיף 4 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, והעדר התקדמות המצאתית לפי סעיף 5 לחוק. עיקר טענות המבקשת התבססו על שני פטנטים שנרשמו בארה"ב ועל פרסום של חברה גרמנית. הרשם קבע, כי אכן יש לבטל את הפטנט "בהיקפו ובניסוחו הנוכחי", ברם, סבר הרשם, כי בפטנט "אלמנטים חדשניים ובעלי התקדמות המצאתית", קרי מרכיבי יסוד בהקשר דיני הפטנטים, ולפיכך איפשר למשיבים להגיש בתוך חודשיים בקשה מיידית לתיקון הפטנט. המבקשת ערערה לבית המשפט המחוזי וטענה כי לרשם אין סמכות ליזום תיקון פטנט שכן סעיף 73ב לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, מאפשר לרשם רק לבטל פטנט ולא להורות על תיקונו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי לרשם סמכות טבועה להורות על תיקון פטנט, וכך נלמד גם מתקנה 72(א)(2) לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה סדרי דין מסמכים ואגרות) תשכ"ח-1968, בה נקבע כי "רשאי הרשם אם ראה לנכון לעשות כן להוציא החלטת ביניים שבה יכריע בשאלות שבמחלוקת, או יתן אפשרות לתקן את הבקשה והפירוט או לנהוג בהם בכל דרך אחרת". סמכות טבועה זו הסיק ביהמ"ש המחוזי גם בהיקש מסמכותו הטבועה של ביהמ"ש. מכאן בקשת רשות הערעור נשוא הדיון.

דיון משפטי: כב' הש' א' רובינשטיין: מטרת הפרשנות היא להגשים את המטרה אשר הטקסט המשפטי נועד להגשים, ומרכיביה שלושה הם: הלשון, התכלית ושיקול הדעת. כאשר באים לפרש את חוק הפטנטים, כל השלושה מחייבים את הקביעה כי לרשם הפטנטים קיימת סמכות להורות על ביטול חלקי, או בצורה אחרת - על תיקון הרישום. הלשון: הלשון בסעיף 73ב' מדברת על סמכות הרשם "לבטל פטנט". דומה שאין כל מחלוקת כי יש לפרש "ביטול" ככוללת גם "ביטול חלקי" שכן הסמכות ה"שלמה" כוללת את חלקה. התכלית: התכלית הסובייקטיבית והאובייקטיבית של חוק הפטנטים היא למנוע ממי שמתיימר לבעלות על פטנט ליהנות מזכויות שמקנה פטנט כשאינן מגיעות לו; אך מנגד גם אין מקום לפגוע במי שרשם את הפטנט, אם נמצא על ידי הרשם כי באופן חלקי ישנם במה שפיתח מרכיבים העשויים להצדיק פטנט. מדוע יהא על הרשם להפעיל גרזן, אם יכול הוא לנהוג בדרך של עיפרון כחול? שיקול הדעת: פרשנות לחוק צריכה שתיתן ביטוי לעקרונות של הגינות ותום לב, יסוד מוסד בשיטת המשפט הישראלית, ועם זאת תיתן בידי הרשם כלים סבירים וראויים למתן פתרון לסיטואציות שאינן ברורות, שאינן שחור ולבן. בבואו לדון בתיק ביטול ובראותו כי לא התקיימו המרכיבים המתנים אישורו של פטנט ולכן עליו לבטלו, אולם סבור הוא כי בתיקונים מסוימים ניתן ליתן לפטנט תוקף, אך הגון וראוי הוא כי החלטת הרשם לא תיעצר בביטול גרידא, אלא תפתח את פתח התיקון. סוף דבר: אין איפוא פסול ביצירתיות פרשנית שנהגו הרשם ובית המשפט המחוזי לצורך השגת תוצאה הוגנת.

הבקשה נדחית