מינהלי/סמכות דיונית בבימ"ש לעניינים מינהליים/עליון
עובדות וטענות: המשיב, משרד הפנים, דחה את בקשת המערערים למתן רישיון לישיבת קבע בישראל בקובעו, כי הם לא גרו בתחום המוניציפאלי של עיריית ירושלים במועד הקובע למתן אזרחות, הוא מועד עריכת מפקד האוכלוסין במזרח ירושלים בשנת 1967. המערערים יצאו כנגד קביעה זו וטענו, כי הם התגוררו בתחום המוניציפאלי של עיריית ירושלים מאז שנת 1964. לאור זאת, פנו המערערים בעתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים שהחליט לא להתערב בממצאי המשיב. מכאן הערעור. לטענת המערערים בית המשפט לעניינים מינהליים לא ערך בירור עובדתי-ראייתי אלא הסתמך על נתונים שהובאו ע"י המשיב. בירור עובדתי כזה היה ראוי, כך המערערים, משום שלמעשה מדובר בערכאה השיפוטית הראשונה הדנה בעניין, ולא בערכאת ערעור. פועל יוצא מכך הוא חובתה לקבוע ממצאים ועובדות, ולא להסתמך על קביעותיה של הרשות המינהלית מבלי שאלה ייבחנו באופן עצמאי על-ידי בית המשפט. לעניין זה, טוענים המערערים, אין משמעות לכך שמדובר בסכסוך בין הפרט לבין הרשות, אלא יש לתת את הדגש לכך שבית המשפט יושב כערכאה ראשונה, בעוד שהגוף שכנגד החלטתו הוגשה העתירה הנו גוף מינהלי, ולא גוף מעין-שיפוטי, ומכאן שאין להבחין בין סכסוך שכזה לבין סכסוך אזרחי רגיל.
דיון משפטי:
כב' הנ' א' ברק:
