בתימ"ש/סמכות מקבילה של בית המשפט המחוזי ובג"ץ

עובדות וטענות: המבקשת, חברת בזק, הגישה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים אזרחיים (ולא בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים), כתב תביעה ובו השגות על החלטות שנתקבלו על ידי שרי התקשורת. הסעד שנתבקש היה הצהרה, כי ההחלטות ניתנו בחוסר סמכות וכן כי אין להן תוקף. המשיבה לא הגישה כתב הגנה, אלא עתרה בפני בית משפט קמא לדחיית התובענה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית ולחלופין כי ההליך יועבר לבית המשפט הגבוה לצדק. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה החלופית של המשיבה, עשה שימוש בסמכותו בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, והעביר את ההליך לבית המשפט הגבוה לצדק. כעת טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בתובענתה.

דיון משפטי: כב' הש' א' גרוניס: השאלה בדבר קיומה של סמכות מקבילה בידי בית המשפט המחוזי הוכרעה לאחרונה בהלכת בן גרא. שם מדובר היה אמנם בתקיפה של החלטה הנוגעת לענייני הפקעות, אך ההכרעה שנתקבלה ישימה אף לענייננו. המבקשת מדגישה, כי במקרה הנדון קיימות מחלוקות עובדתיות ממשיות שתצרכנה בירור ועל כן, יש להכיר בסמכות המקבילה. אכן, אין להתעלם מכך שככלל בית המשפט הגבוה לצדק אינו מקיים בירור עובדתי. ברם, גם אם יתברר שהשגותיה של המבקשת תדרושנה בירור עובדתי, ברי כי בית המשפט הגבוה לצדק ימצא את הדרך לטפל בעניין בדרך היעילה והמועילה ביותר. לסיום, יש להקדיש מילים ספורות לסעד שניתן על ידי בית המשפט המחוזי. כזכור, מצא בית המשפט כי אין לו סמכות לדון בהליך ועל כן הורה, מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, כי העניין יועבר לבית המשפט הגבוה לצדק. העברה כזו של תובענה עשויה ליצור בעיות מבעיות שונות. לדוגמא: כתב תביעה המוגש לבית משפט בהליך אזרחי רגיל אינו נתמך בתצהיר. לעומת זאת, עתירה לבג"ץ חייבת להיות מלווה בתצהיר. משכך, אם מועברת התובענה ממילא יהיה צורך בתיקונים ובהתאמות על מנת לקיים את הדרישות הדיוניות הנוגעות לעתירה. נראה על כן, כי שעה שבית משפט מחליט כי עניין שהובא בפניו אינו בסמכותו אלא בסמכות בית המשפט הגבוה לצדק, עדיף שיסלק את התובענה על הסף ולא יורה על העברתה.

הבקשה נדחית