אתיקה: הכלכלנים מול אנשי האקדמיה
אתיקה בעסקים הינו נושא מרכזי וחשיבות המחקר בתחום זה גדולה יותר מאשר בתחומים המהווים כבר דיספלינה מוגדרת זאת משום שהצעדים הראשונים של חלוצי הכרה בתחום ויישומו באירגונים לא זכה להצלחה מסחררת.
התפשטות התפיסה של אתיקה בעסקים הצליחה בשני תחומים: מעורבות קהילתית של עסקים ובניית קוד אתי בחברות. אבל מעבר לכך, עיקרה היה להגיע ליישום של התנהגות אתית של העסקים ביחסי עובד- מעביד, ביחסי ספק-לקוח, ביחסים עם השלטון וביחסים עם הקהילה. בכך לא האירה ההצלחה פנים ללוחמי האתיקה בעסקים.
לטעמי, הסיבה העיקרית לחוסר ההצלחה של יישום שקוף וברור של התנהגות אתית בחיי היום יום של העסקים מקורה בפשטנות הרבה בה נתפס מושג האתיקה בעסקים. הדוגמאות שהוצגו להמחשת הנושא היו טריויאליות: האם מן הראוי לגנוב? לשקר? להערים? כתוצאה מכך, מנהלים רבים ואנשי מקצוע סברו ועדיין סבורים שאתיקה בעסקים אינו נושא רלבנטי. הבעיות האתיות שהם עומדים בפניהם מסובכות לאין שיעור. החלטות אתיות אינן בחירה בין נכון ללא נכון, אלא בין נכון לנכון. כדי להיות רלבנטי, השם שיש להעניק לנושא אינו אתיקה בעסקים אלא דילמות אתיות בעסקים.
נדגים: האם על איש המכירות לנסות ולהערים על הלקוח, שמתקשה לשלם על מוצר, לסבך אותו בקנייה שהוא אינו יכול לעמוד בה או האם עליו לומר ללקוח, כי למתחרהו יש את המוצר במחיר זול יותר?
מה צריכה חברת פיליפ מוריס לעשות האם להיענות להצעה, שהיא מבחינתה מוכנה לה, להפסיק את ייצור הסיגריות או להיענות לתחינתם של מגדלי הטבק ונציגי הצבור שלהם מרחבי ארה"ב לבל תעשה זאת משום שפעולה זו תנשל רבים רבים ממקורות הפרנסה שלהם.
האם יש תשובה כוללת לשאלות הללו?
אנשי אקדמייה ניסו להציע התמודדות עם הדילמות האתיות בדרך של יצירת מודל של פירמה בה בעלי עניין מחליפים את בעלי המניות. לאמור, הפירמה אינה משרתת רק אדון אחד- בעלי המניות שרצונם ברווח מקסימלי- אלא גם של בעלי עניין אחרים והם העובדים, הקהילה הרלבנטית ולפעמים החברה כולה. כך ישוקללו טובתם של כל בעלי העניין בהחלטות הקטנות והגדולות של העסקים ושיקול הרווח לא יהיה היחיד.
אולם לדעת כלכלנים גישה זו מסוכנת משום שהתנהגות העסק כעסק של בעלי עניין תגרום לו להקטין את רווחיו הפוטנציאליים והוא יהיה חשוף להשתלטות של פירמות המבקשות רווח מקסימאלי. כך עלולים להעלם מן העולם עסקים שטובת כל בעלי העניין לנגד עיניהם. ויש אפילו המביאים תקדימים לטיעון הזה.
האם צודקים הכלכלנים? האם ישנה תשובה אחרת לדילמות האתיות? האם ישנה אפשרות ליצור פרוגרמה להתנהגות אתית שתנוסח ותוגשם על ידי העסקים?
הוראת האתיקה בעסקים המקובלת כיום בכל בתי הספר למינהל עסקים בעולם המערבי לא הצליחה לתת תשובה הולמת ועינינו נשואות למחקר.
נדרשים מרכזים שישמשו נקודת מפגש ואינטראקציה בין אנשי עסקים, אנשי מקצוע ואנשי אקדמיה בכירים שיוכלו במשותף לתת תשובה לדילמות של מימוש האתיקה בעסקים. אני קורא לאמץ את נושא האתיקה בעסקים כתחום בולט בהוראה ובמחקר. סוף סוף המסורת היהודית, שהאתיקה בחיים בכלל היא מאושיותיה, מחייבת גם אותנו.
*הכותב הינו רקטור המסלול האקדמי במכללה למינהל
