סד"א/חריג לכלל ההשתק השיפוטי/עליון

יש לפרש את כלל ההשתק השיפוטי עפ"י תכליתו כך שכאשר לא עלולה להיווצר פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט, ניתן יהיה לעלות טענות מנוגדות במסגרת התדיינויות שונות
עודד ארבל |

עובדות וטענות: בית המשפט המחוזי סירב לבקשת המבקשת למנות מפרק זמני לחברה שהיא והמשיבה בעלות מניות בה, עד שתתברר בקשתה לפירוק החברה. בקשה זו הוגשה על יסוד המצב המשפטי שנוצר בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתובענה אחרת שבין המבקשת למשיבה, בו נקבע כי המבקשת עודנה בעלת מניות בחברה מאחר שהסכם שנכרת למכירת מניותיה בחברה למשיבה בוטל כדין על ידי האחרונה. במקביל, תלוי ועומד בבית המשפט העליון ערעורה של המבקשת על אותו פסק דין, בו גורסת היא כי יש ליתן תוקף להסכם מכירת המניות. הבקשה למינוי מפרק זמני נדחתה בשל הסתירה בטיעוניה של המבקשת בשני ההליכים שהיא מנהלת; בעוד שבערעור כופרת המבקשת בכך שהיא מחזיקה במניות בחברה, בגדר ההליך דנא עותרת היא לפירוק החברה מכוח מעמדה הנוכחי, שהוא פועל יוצא של פסק הדין, כבעלת מניות בה. מכאן בקשת רשות הערעור נשוא הדיון.

דיון משפטי: כב' הש' א' גרוניס: אין לקבל כי המבקשת מושתקת, באופן עקרוני, מלעתור למינוי מפרק לחברה. אכן, מקום בו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים ניתן להחיל לגביו את כלל ההשתק השיפוטי, המונע ממנו מלהתכחש למה שטען במועד מוקדם יותר. עם זאת, עלינו לפרש ולהפעיל כלל זה בהתאם לתכליתו. הכלל, אשר נגזר מעיקרון תום הלב, נועד לסכל פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט. כאשר לא מתקיימת אותה תכלית, ניתן להכיר בחריג לכלל ההשתק השיפוטי. אלו הם פני הדברים במקרה הנדון. העובדה שהמבקשת מעלה טענות מנוגדות במסגרת התדיינויות שונות ניתנת להבנה, בנסיבות העניין, ואינה עולה כדי חוסר תום לב. מחד גיסא, המבקשת, שהינה בדעה כי העסקה להעברת מניותיה אל המשיבה יצאה אל הפועל, מעוניינת לערער על מסקנתו ההפוכה של בית המשפט המחוזי. מאידך גיסא, היא אינה יכולה לדעת האם אמנם תתקבל גרסתה משיידון הערעור שהגישה. מאחר שהמבקשת ערה לאפשרות שערעורה יידחה, שואפת היא להגן על אינטרסיה למקרה כזה ולהבטיח כי זכויותיה דהיום כבעלת מניות בחברה לא ירוקנו מכל תוכן. כל עוד לא בוטל פסק הדין בערעור כבולה המבקשת לקביעות שבו, ועל כן היא רשאית לפעול בהסתמך עליהן. סוף דבר: מצינו, איפוא, כי הנימוק בגינו נדחתה בקשתה של המבקשת על הסף אינו יכול לעמוד. מן ההכרח לבחון לגופם של דברים האם זכאית היא לסעד בו חפצה, אלא שהשיקולים המהותיים אשר צריכים היו להוות בסיס להחלטה לא נשקלו, והבירורים העובדתיים והמשפטיים הדרושים לא נערכו. לאור כל זאת, הערעור מתקבל, החלטתו של בית המשפט המחוזי מבוטלת והתיק מוחזר אליו על מנת שידון בבקשת המבקשת לעיצומה.

הערעור מתקבל המשיבה תישא בהוצאות בסך 7,500 ש"ח

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה