קניין/הצורך בגיבוש שיעבוד צף לשם אכיפת תניה מגבילה

עובדות וטענות: המשיבה 2, יונית חברה לניהול בתי אבות, הפעילה בית אבות פרטי. המשיב 1, משרד הבריאות, השתמש בשירותיה ובתמורה העביר אליה תשלומים חודשיים. המערער, בנק לאומי לישראל, העמיד לרשות יונית אשראי, אשר הובטח בשעבוד צף שכלל הגבלה על ביצוע עסקאות ברכוש המשועבד. השעבוד נכתב בצורה של איגרת חוב ונרשם כדין אצל רשם החברות. זמן מה לאחר מכן, התברר לבנק כי הזכויות להפעלת בית האבות הועברו ע"י יונית למשיבה 3 (יונית 2000) ויחד איתם הכספים ממשרד הבריאות. הבנק הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בדרישה כי הכספים ממשרד הבריאות יועברו אליו. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה. מכאן הערעור נשוא הדיון.

דיון משפטי כב' הש' א' חיות: ייחודו של השעבוד הצף הוא בכך שהתהוותו נעשית בשני שלבים, ולא במהלך אחד: השלב הראשון הוא שלב עריכת השעבוד בו נוצרת בטוחה "המרחפת" על הנכסים ששועבדו, אך היא אינה מגבילה את כוחה של החברה לסחור בהם כרצונה. השלב השני הוא שלב גיבוש השעבוד. בשלב זה, יורד השעבוד ולוכד ברשתו את אותם נכסים מבין הנכסים ששועבדו, המצויים באותה שעה בידי החברה. על מנת להגביר את האפקטיביות של השעבוד הצף, נוהגים בעלי שיעבוד מסוג זה לכלול בה תנייה מגבילה, האוסרת על החברה להתקשר ללא הסכמתם בעסקאות הנוגעות לרכוש המשועבד, שאינן עסקאות במהלך העסקים הרגיל. בהמשך לכך יצויין כי צד שלישי המתקשר עם חברה שנכסיה משועבדים בשעבוד צף הכולל הגבלה שנרשמה כדין - מוחזק כמי שידע על ההגבלה, והזכויות שקיבל מן החברה כפופות לשעבוד ואינן גוברות עליו. יוצאים מכלל זה המקרים שבהם בוצעה הרכישה בתנאי תקנת השוק. במקרה דנן, למרות קיומה של התניה המגבילה כאמור, העבירה יונית אל יונית 2000 את כל זכויותיה בהפעלתו ובניהולו של בית האבות וכן את הבעלות והחזקה בכל המלאי, הרכוש והציוד שבו. בית-משפט קמא סבר, כי משלא התגבש השעבוד הצף, אין להעברה זו משמעות במישור היחסים שבין הבנק ובין יונית 2000. בכך שגה בית-משפט קמא. איגרת החוב וכן התניה המגבילה נרשמו כדין אצל רשם החברות. לפיכך, העברת כלל הנכסים והזכויות של יונית אל יונית 2000 מהווה פעולה בניגוד לתניה המגבילה שבאיגרת החוב. משכך, זכותו של הבנק בנכסיה של יונית גוברת על זכותה של יונית 2000 בנכסים אלה וזאת ללא צורך בגיבוש השעבוד. דא עקא, לצורך הסעד שאליו חותר הבנק, קרי: קבלת הכספים המגיעים ממשרד הבריאות, אין די בהצהרה גרידא על דבר זכותו העדיפה של הבנק בנכסי יונית ויש צורך בגיבושו של השעבוד הצף (למשל ע"י מינוי כונס נכסים). העובדה שיונית הפרה את התניה המגבילה בהעבירה את נכסיה ליונית 2000 ללא הסכמת הבנק, יכולה להוות עילה לגיבוש השעבוד, אך היא כלשעצמה אינה מגבשת אותו. אולם, משהוברר כי יונית העבירה באופן גורף את כלל נכסיה ואת פעילותה העסקית ליונית 2000 ולמעשה חדלה בעצמה מכל פעילות לאחר אותה העברה, נשאלת השאלה האם במצב דברים מיוחד וחריג זה, אין מקום לקבוע כי השעבוד הצף נתגבש? בית-משפט קמא לא נתן דעתו לשאלה זו. לפיכך יש להעביר את הדיון בחזרה לבית המשפט המחוזי שידון ויכריע בשאלה. הערעור התקבל בחלקו המשיבה 3 תשלם למערער הוצאות בסך 25,000 ש"ח