מתניהו אנגלמן לראש הממשלה : "אין הצדקה להתעוררות המאוחרת של ממשלת ישראל בטיפול בעורף – המכנה המשותף של הליקויים הוא העדר היערכות לשעת חירום. כאשר נתחיל את הביקורת נהפוך כל אבן על מנת להגיע לחקר האמת ולהצביע על האחראים"

החברה פרסמה תחזית (שאינה פעולת דירוג) וצופה גירעון ממוצע של 5.3% מהתמ"ג ב-2023 וב-2024, לעומת 2.3% מהתמ"ג בתחזית טרום המלחמה. היא חוזה כי התוצר יתכווץ ב-5% ברבעון האחרון של השנה. תחזית הצמיחה נותרת על כנה: 1.5% השנה ו-0.5% בשנה הבאה

לצד מחסור בעובדים, חלק גדול מהמשק מושבת - מחסור של 79% בעובדים לא ישראלים, כ-183 אלף הורים מושבתים ו-128 אלף עובדים פלסטינים יצאו ממעגל העבודה וגרמו לפער גדול שמקשה על ענף הנדל"ן. מספר דורשי העבודה מתחילת המלחמה קפץ פי 4

העלויות הגדולות של המלחמה יקשו מאוד על המשק ברבעון האחרון ובשנה הבאה, אחרי הכל הציבור יממן אותן. אבל מה שלא פחות מטריד, זה מה יהיה ביום שאחרי - תקציבי הביטחון יעלו ויחנקו את הכלכלה הישראלית; וגם - על תקציב הביטחון הבזבזני 

החשב ביקש להבהיר כי "חטיבת המימון שלנו תמשיך לפעול בכלל הערוצים במטרה לממן את פעילות הממשלה". מאז תחילת המלחמה גייסה מדינת ישראל כ-30 מיליארד שקל, מתוכם כ-16 מיליארד שקל במטבעות זרים

על מחירי העגבנייה, על התמתנות בעליית מחירי השכירות, על הריבית עוד שנה ועל שער הדולר שלא באמת משפיע דרמטית על האינפלציה

היקף המשכנתאות בחודש אוקטובר עמד על 4.5 מיליארד שקל כשרובו נובע מעסקאות  שהושלמו בחודשים הקודמים; היקף העסקאות בנובמבר על פי ההערכות עלול להיות נמוך יותר; הקבלנים בלחץ וחלקם מורידים מחירים

הקשר בין מדיניות הבנק הפדרלי, שערי הריבית וחברות הדירוג. וגם: איך ישראל קשורה לעניין?

מלחמת חרבות ברזל השאירה את רוב האזרחים בבתים, וחלק גדול מהם מנסה להתעדכן עד כמה שאפשר דרך כל ערוצי התקשורת - מה שהביא לשיאים חדשים בצריכת תקשורת; דוח התקשורת של בזק מראה עד כמה הישראלים דבוקים למסכים ואיזה פלטפורמות פופולאריות יותר מאחרות