פיזור, פיזור, פיזור

השיטה הקלאסית לפיזור מתחלקת לכמה רבדים:

רובד ראשון - החלטה מהי מידת החשיפה למניות/ אגרות חוב/ השקעות אחרות (סחורות, קרנות גידור וכו').

רובד שני- החלטה מהי החשיפה המטבעית הרצוי (דולר/ יורו/ פאונד/ יין/ שווקים מתעוררים וכו').

רובד שלישי- החלטה מהי החשיפה הגיאוגרפית – ארה"ב, אירופה, יפן, שווקים מתעוררים (החלטה זו נגזרת בעיקרה מהחלטה מספר 2).

הדרך הקלה והנוחה ביותר כיום לפזר את תיק ההשקעות הנה דרך תעודות הסל על מדדי מניות עולמיים הנסחרות בחו"ל (למשקיעים המחזיקים מט"ח) או אלו הנסחרות בבורסה בת"א הנקנות בשקלים, חוסכות עלויות המרה מיותרות, מקנות חשיפה מלאה למדד אליהם הן צמודות ולמטבע הרלוונטי, וזאת למרות שהן נקנות בשקלים.

בשנים האחרונות ניכר כי המתאם בין השווקים השונים עלה וזאת עקב הגלובליזציה ומהירות העברת המידע בעולם. (דוגמא חיה קיבלנו בחודש פברואר האחרון במיני המפולת שהתחוללה בסין והתפשטה כמו אש בשדה קוצים לכל שווקי המניות בעולם). תופעה זו אכן מתחילה לערער במידת מה את תאוריית הפיזור. לדעתי הדרך להתמודד עם בעיה זו בעתיד הקרוב הנה התמקדות בסקטורים ותתי סקטורים בעולם אשר "מתנהגים" באופן שונה בתקופות של צמיחה/מיתון. לדוגמא סקטור הפרמצבטיקה הנו סקטור מומלץ בתקופות של האטה מתוך ההנחה שתרופות כולם ימשיכו לצרוך (בייחוד תרופות נגד דיכאון....).

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל. מאת: רונן הלפרן - מנהל מחלקת השקעות בחברת SUPREME capital markets, ניהול וייעוץ השקעות בחו"ל.