האם דוחות הבנקים ישנו את הסנטימנט בשוק?

שני אירועים מרכזיים עיצבו את שבוע המסחר החולף בארצות הברית. אחד כללי ומסתובב איתנו כבר כמה שבועות – חוסר הוודאות סביב המדיניות הצפויה של הממשל הנכנס, בעיקר סביב נושא המכסים. השני התווסף בסוף השבוע – דו"ח תעסוקה חזק בהרבה מהצפוי, עם ירידה באחוז האבטלה, ותוספת של 256 אלף משרות, הרבה יותר מהצפי לתוספת של 150 אלף, וגם הרבה מעל הממוצע של 186 אלף משרות בחודש בשנת 2024 כולה. הנקודה החלשה היחידה בדו"ח הייתה העלייה במשכורת השעתית שהייתה מעט מתחת לצפי - 3.9% לעומת 4%. 

ביום שישי השוק הגיב בהמשך המגמות הנוכחיות – עליית תשואות, ירידה בשוק המניות והתחזקות הדולר שנובעים מהירידה בציפיות להורדות ריבית בשנת 2025. לאור הנתונים הללו מתחזק הרושם שלא תהיה יותר מהורדת ריבית אחת בכל 2025, ולא מעט צופים שלא תהיינה בכלל הורדות ריבית במהלך השנה. בבנק אוף אמריקה כבר מיהרו לפרסם ניתוח שתומך באפשרות הזו. בקצה המחנה ניתן לשמוע כבר קולות שלוחשים על העלאת ריבית אפשרית.

מה שמתדלק את ההערכות הללו הם שלושה גורמים: נתונים כלכליים חזקים, עלייה בציפיות האינפלציה והתבטאויות בכירי הפד. כפי שראינו, הנתונים הכלכליים החזקים מגיעים בעיקר משוק העבודה אך לא רק. גם הצריכה הפרטית, צמיחת התוצר ונתוני סקטור השירותים מגיעים מעל הצפי (אם כי סקטור הייצור עדיין חלש יחסית). 

בסקר של אוניברסיטית מישיגן הציפיות לאינפלציה השנתית זינקו מ-2.8% ל-3.3% והציפיות לאינפלציית טווח ארוך התקבעו על 3.3% - הגבוה ביותר מאז שנת 2008). השוק פועל כעת תחת ההנחה שחדשות טובות הן חדשות רעות, בגלל שהריבית תישאר גבוהה ולכן הוא הולך ומתרחק מהשיא שנרשם בתחלת דצמבר.

מכה נוספת לתקווה להורדות ריבית נוספות עלולה להגיע ממדדי המחירים שיפורסמו השבוע (רביעי) וצפויים להיות שוב גבוהים מדי, עם צפי לאינפלציה שנתית של 2.9% במדד הכללי, 3.3% במדד הליבה (לעומת 2.7% ו-3.3% בחודש הקודם) ואינפלציה חודשית של 0.3% ו-0.2% בהתאמה (לעומת 0.3% בשני המדדים בחודש הקודם). כל זה במרחק גבוה מדי מהיעד של 2%. מדד המחירים ליצרן יפורסם יום קודם לכן וצפוי להראות עליה של 3.7% במדד הרגיל ו-3.7% במדד הליבה, בשני המקרים עליה מהחודש הקודם. 

מה יכול לשנות את המגמה? 

האופטימיים יאמרו שדווקא הוודאות שהשוק משדר כעת ביחס לנושא הריבית היא כר פורה לשבירת ציפיות ושינוי מגמה (כפי שקרה לא פעם בשנתיים האחרונות, רק בכיוון ההפוך). כעת כשהציפיות בשפל, ניתן להפתיע בעיקר כלפי מעלה. במקביל, השוק שוב מתעלם ממה שאומרים בכירי הפד' בפועל. הם אמנם נשמעים הרבה יותר ניציים, אבל כולם מדברים על הורדות ריבית נוספות במהלך השנה. הורדות, ברבים. על כך גם מצביעה "טבלת הנקודות" שפורסמה לאחר הפגישה האחרונה. אז האם השוק עבר ממניה מופרזת לדיפרסיה מוגזמת? לדעתי עוד נראה הפתעות לטובה במהלך השנה בגזרת הריבית עם לפחות שתי הורדות ריבית. 

בסופו של דבר, חשוב לא לשכוח שחדשות טובות הן כן חדשות טובות. צמיחה כלכלית בריאה זה טוב. שוק עבודה חזק זה טוב. זה אומר שאנשים יכולים למצוא עבודה, לשדרג עבודה, לקבל העלאות שכר, לצרוך יותר ולהעלות את רמת החיים. זה אמנם עלול לגרום לאינפלציה, אבל מעט אינפלציה היא חיובית (גם אם היא מעט מעל הרף ה"קדוש" של 2%) וכל עוד היא בשליטה זה פשוט אומר שהכלכלה נמצאת במקום טוב. השוק ממשיך להתנהג בסגנון של "רע זה טוב וטוב זה רע", אבל נראה שמר שוק ממשיך לסבול מהמניה דיפרסיה המופרסמת שלו, ומשקיעים לטווח ארוך לא צריכים להיות מודאגים מזה. 

זה לא אומר שאין ממה לדאוג, אלא רק שלא צריך לדאוג מכך שהכלכלה במצב טוב. ממה בכל זאת צריך לדאוג? מהשאלה האם הממשל החדש יצליח להאט את קצב צמיחת החוב הלא הגיונית, ממתחים גיאופוליטיים, מחולשה גלובלית (בעיקר בסין ואירופה) ומהתפרצות אינפלציונית עקב סיבות "לא נכונות" (התעריפים כדוגמה, אם אכן יגרמו לכך) ומתמחור גבוה והאלטרנטיבה שמתפתחת בשוק האג"ח להשקעה במניות (התשואה הגלומה ב-SP500 – ההופכי של מכפיל הרווח – שווה כעת לתשואה ל-5 שנים). שוק עבודה חזק או כלכלה צומחת, לעומת זאת, צריכים להיות די בתחתית של רשימת הדאגות של משקיעים בשוק המניות.

אז, כאמור, נתונים שיצביעו על התמתנות האינפלציה או על היחלשות שוק העבודה יכולים לשנות את הסנטימנט בשוק. ייתכן שהישועה תבוא גם מעונת הדוחות, שמעלה הילוך השבוע עם דוחות הבנקים שיפורסמו בימי רביעי חמישי (במקביל למדד המחירים לצרכן). הדוחות הללו צפויים להיות טובים ובאופן כללי הכלכלנים צופים צמיחה דו ספרתית ברווחי חברות ה-SP500. עונת דוחות מוצלחת בתוספת ניהול מאקרו כלכלי לא משוגע מדי מצד ממשל טראמפ יכולים להחזיר את השוק למגמת עליות ולהרגיע קצת את עליית התשואות. 

מיקרו: מה צפוי בדוחות הבנקים?

במרכז שבוע הדוחות יעמדו ששת הבנקים הגדולים בארצות הברית: בנק אוף אמריקה, סיטיגרופ, גולדמן זאקס, ג'י פי מורגן, מורגן סטנלי וולס פרגו. מבין 11 הסקטורים של ה-SP500 הסקטור הפיננסי צפוי, לפי ציפיות ההאנליסטים, להציג את הצמיחה הגבוהה ביותר לעומת הרבעון המקביל, צמיחה של 39.5%. בחלוקה לתעשיות בתוך הסקטורים (להרחבה על סקטור הפיננסים) 4 מתוך 5 צפויות להצביע על צמיחה, בהובלת תעשיית הבנקים שמצפים לצמיחה של לא פחות מ-187%, כך לפי חברת Factset. חלק מהסיבות לצמיחה המרשימה היא שהרבעון המקביל היה חלש מאד עקב אירועים חד פעמיים (הפרשות לביטוח הפדרלי להפקדות בבנקים - ה-FDIC ועוד). ללא הבנקים הסקטור היה מציג צמיחה של 11%, עדיין צמיחה יפה, אך לא יוצאת דופן ברבעון הנוכחי. 

לא רק הבנקים הגדולים צפויים להציג תוצאות טובות. הבנקים האזוריים, הקטנים יותר, שסבלו מחוסר יציבות והפסדים צפויים להראות רווח מצרפי של 3.1 מיליארד דולר לעומת הפסד של 3.8 מיליארד לפני שנה. מבין הבנקים הגדולים אלו שצפויים לבלוט בצמיחת הרווחים הם סיטיגרופ (1.22 דולר למניה לעומת הפסד של 1.16 דולר ברבעון המקביל) ובנק אוף אמריקה (0.77 דולר למניה לעומת 0.35 דולר לפני שנה). 

ב-Factset מצביעים על הנקודות אליהם יש לשים לב בדוחות הבנקים. שיין ריאן, מנהל סקטור הפיננסים בחברה אומר כי בעוד הצמיחה בהפקדות והלוואות, הלחם והחמאה של המודל העסקי של הבנקים, צפויה להיות חיובית, ההכנסות מתחומים אחרים צפויות להיות חלשות: תחום המיזוגים והרכישות עוד לא התאושש. הכנסות מהמשכנתאות גם צפויות להיות תחת לחץ עקב שיעורי הריבית הגבוהים מאד שהובילו בירידה בביקוש למשכנתאות. בנוסף, הריבית הגבוהה המתמשכת גם תהיה בעלת אפקט שלילי על המאזן עם הפסדים שלא מוכרים בדו"ח הרווח והפסד (כיון שהבנקים מתעתדים להחזיק בהלוואות הללו עד סוף חייהם).

 החשוב ביותר, כרגיל, זה הצפי שיימסר ביחס לרבעונים הבאים, שלדעת ריאן יהיה חיובי, בין השאר על רקע התקווה לרגולציה מקלה יותר והעמקת עקום התשואה שהופך להיות נורמלי יותר (ריבית גבוהה יותר במח"מ הארוך), מה שמשפיע לטובה על ההכנסות נטו מריבית. מצד שני הפסדי אשראי ימשיכו להיות דאגה מרכזית. 

הדוחות, אם כן, צפויות להיות מעורבים, אבל הם מגיעים על רקע תמחור מאד נוח של הסקטור, הן בהשוואה לתמחור ההיסטורי שלו והן בהשוואה למדד ה-SP500, כך שהצמיחה היפה שהם צפוים להציג השורה התחתונה בהחלט יכולה להוות זריקת עידוד לסקטור הפיננסים בפרט, ולשוק בכלל.