האם ישראל חסינה ממלחמת הסחר – ולמה ההשפעה עלינו כנראה תהיה קטנה?

השווקים ברחבי העולם מגיבים בירידות על רקע מלחמת הסחר שמתחממת בעקבות הטלת המכסים של טראמפ על סין, קנדה ומקסיקו. בתגובה, קנדה ומקסיקו השיבו בצעדי נגד והטילו מכסים משלהן על ארה"ב, וטראמפ כבר הודיע שהוא לא מתכוון לעצור כאן – האיחוד האירופי נמצא גם הוא על הכוונת. המטרה של טראמפ ברורה: לחזק את הכלכלה האמריקאית ולבסס את מעמדה של ארה"ב כמעצמה הכלכלית הגדולה בעולם. אבל בטווח הקצר, הצעדים האלה עלולים דווקא לפגוע בארה"ב עצמה, להגביר את האינפלציה וליצור תגובות שרשרת שישפיעו על מדינות וחברות רבות ברחבי העולם. 

בעיני רבים טראמפ רק מנהל משא ומתן. זו יריית הפתיחה. הוא איש עסקים שרוצה להשיג יותר לארה"ב שלטענתו ולדעת רבים אחרים, מסבסדת את העולם. הוא רוצה מכסים בדומה למה שמוטל על הסחורה האמריקאית והוא בסוף יתפשר, יהיה תהליך של העברת תמורה דרך המכסים לארה"ב אבל זה יהיה תהליך מתון. בדרך אפשר שיהיו תקלות, אפילו חמורות, מדינות שיתנגדו לחלוטין, אבל כשמבינים את המטרה של טראמפ, מבינים שהוא לא באמת רוצה לשבור את כללי המשחק לחלוטין, הוא רוצה "להחזיר עטרה ליושנה", אבל בתהליך, לא בבת אחת. 

האם ישראל חסינה?

ישראל וארה"ב הן בעלות ברית קרובות, והקשר ביניהן חזק לא רק כלכלי אלא גם ביטחוני. זה בלט במיוחד במלחמה האחרונה, כשמזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, הגיע כמה פעמים לישראל כדי לדון עם בכירי הממשל בניהול הלחימה, בסיוע ההומניטרי ובשחרור החטופים וגם בסיוע בפריסת הכוחות של הצבא האמריקאי, וזה אחרי שהנשיא הקודם ג'ו ביידן הגיע לכאן ותמך בצורה יוצאת דופן בישראל עם פתיחת המלחמה.

הידידות הזו שמתבטאת גם בטיסה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו לארה"ב, לא בהכרח תעזור באם הממשל יחליט שישראל "מנצלת" את ארה"ב מבחינת שיעורי מכס נמוכים. אבל האם אנחנו בכלל נמצאים על הכוונת ואיך המלחמה בין המדינות תשפיע עלינו?

• הירידות נחלשות - האם החששות מוגזמים?
• הפגישה בין טראמפ לג'נסן הואנג: הקרב על שליטה בטכנולוגיית השבבים והבינה המלאכותית

במשרדי האוצר והכלכלה בישראל עוקבים בדריכות אחר ההחלטות של טראמפ, שעלולות להשפיע גם עלינו. לישראל יש עודף מסחרי מול ארה"ב, כלומר היא מייצאת לארה"ב יותר משהיא מייבאת ממנה. נתון זה, לצד העובדה שארה"ב מנסה לצמצם את הגירעון המסחרי שלה, עשוי להציב את ישראל במוקד הדיון הכלכלי, גם אם לא באותה רמה כמו מדינות אחרות. עם זאת, ישראל נמצאת בעמדה מיוחדת. גורמים במשרד הכלכלה מציינים שישראל לא נתפסת כמי שמנצלת את הכלכלה האמריקאית כמו מקסיקו או סין, ושלא כמו מדינות אלו, ישראל אינה קשורה לבעיות הגירה, תעסוקה או סחר בלתי הוגן. בנוסף, ישנה חקיקה אמריקאית המגדירה את ישראל כשותפה אסטרטגית, מה שעשוי להקטין את הסיכוי להטלת מכסים גורפים על מוצרים מישראל. מצד שני, מדיניות הסחר של טראמפ לא פועלת רק על פי קשרים דיפלומטיים, אלא גם לפי שיקולים כלכליים טהורים. בדיוק כמו שהוא לחץ על שותפות מסורתיות של ארה"ב כמו קנדה ומקסיקו, גם ישראל עלולה למצוא את עצמה תחת בחינה מחודשת של היחסים המסחריים עם וושינגטון.

חשוב לזכור שישראל לא כלכלה מוטת תעשייה כמו גרמניה, יפן או סין. אצלנו הכלכלה מבוססת על חדשנות וטכנולוגיה, לא על ייצור מסיבי. תחומים כמו הייטק, סייבר, ביוטכנולוגיה, תוכנה ושירותים פיננסיים תופסים חלק משמעותי מהתמ"ג הישראלי, ואלה תחומים שפחות מושפעים ישירות ממכסים או מהאטה במסחר הגלובלי. היתרון של ישראל טמון גם בכך שהייצוא שלנו הוא בעיקר שירותים ולא מוצרים פיזיים. השווקים המרכזיים שלנו – ארה"ב, אירופה וסין – אמנם חשובים, אבל ישראל מציעה פתרונות טכנולוגיים שאין להם תחליף מיידי. בניגוד לתעשיות ייצור שבהן ניתן למצוא ספקים חלופיים, טכנולוגיות מתקדמות כמו סייבר ישראלי הן מוצרים מבוקשים שהעולם עדיין צריך, בלי קשר למכסים או מגבלות סחר.

ההשפעה העיקרית תהיה דרך היבוא. ישראל מייבאת מסין מגוון מוצרים – ממכשירי חשמל ורכיבים אלקטרוניים ועד חומרי גלם לתעשייה. אם ארה"ב תטיל עוד מגבלות על סין, זה יכול לגרום להתייקרות עולמית של מוצרים מסוימים, וגם אצלנו נראה עליית מחירים. מצד שני, ישראל כבר פועלת להקטין את התלות בסין בתחומים מסוימים, כך שהשפעת ההתייקרות הזו תהיה מתונה. עוד השפעה אפשרית היא דרך שוק ההון. אם וול סטריט תיכנס למגמה שלילית בעקבות מלחמת הסחר, זה יכול לגרור תגובה גם בבורסה הישראלית, בעיקר בקרב חברות שמגייסות הון ממשקיעים אמריקאים. אבל גם כאן, מדובר בהשפעה עקיפה ולא פגיעה ישירה.

עם זאת, נכון לעכשיו, נראה שההשפעה הישירה של מלחמת הסחר ניכרת בעיקר בתעשיית הרכב, שם עלויות חומרי הגלם והחלקים צפויות להתייקר בעקבות המכסים החדשים. בישראל, שבה אין תעשיית רכב רחבה כמו באירופה או ארה"ב, ההשלכות עשויות להיות מתונות יחסית, אך עדיין עשויות להשפיע על יבואני רכבים וחלקים לתעשיית התחבורה המקומית. לעומת זאת, תחום האנרגיה, שמופיע כגורם משמעותי במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, אינו משפיע באופן מיידי על ישראל, שכן לישראל אין תלות ישירה בייבוא או יצוא משמעותי של משאבי אנרגיה מול ארה"ב או סין. עם זאת, אם המלחמה תחריף ותגרום לזעזועים במחירי הנפט, הגז ומשאבים אחרים, ההשפעה עשויה לחלחל גם למשק הישראלי, במיוחד בתחום התחבורה והחשמל.

האם זו ההזדמנות של ישראל להחזיר את הייצור הביתה?

בעוד שמלחמת הסחר מאלצת מדינות רבות לחשב מסלול מחדש, ישראל יכולה לראות בכך הזדמנות להפחית תלות ביבוא ולהחזיר חלק מהייצור המקומי שאבד בעשורים האחרונים. נכון, ישראל אינה מתחרה טבעית של סין בכל מה שקשור לייצור זול, אבל יש לה יתרון משמעותי בתחומי החדשנות, הייצור החכם והאוטומציה. שילוב של טכנולוגיות כמו רובוטיקה מתקדמת, הדפסות תלת-ממד ו-AI יכול להפוך את ישראל למוקד ייצור חדשני, שלא רק יספק תחליפים למוצרים מיובאים, אלא גם ייצר יתרון תחרותי בשווקים בינלאומיים. אבל בשביל שזה יקרה, המדינה תצטרך לספק תמריצים לחברות יצרניות, להשקיע בהכשרות מקצועיות ולהוריד חסמים רגולטוריים, אחרת הייבוא יישאר הפתרון הקל והזול יותר. השאלה היא האם ישראל תנצל את השינוי הגלובלי כדי לחזק את הכלכלה המקומית, או שתמשיך להסתמך על יבוא ולשלם את המחיר בטווח הארוך.

מלחמות סחר היא אירוע גלובלי שמשפיע על שווקים, אבל במקרה של ישראל, ההשפעה תהיה מתונה יחסית. מבנה הכלכלה המקומית, שמבוסס על חדשנות ושירותים במקום על ייצור תעשייתי, מעניק לנו סוג של "חסינות חלקית". כן, ייתכנו השפעות דרך מחירי היבוא ושוקי ההון, אבל הן צפויות להיות מינוריות בהשוואה למדינות אחרות שתלויות יותר בסחר בינלאומי. בעוד שהעולם נלחם במכסים ובמגבלות, ישראל תמשיך ליהנות מהיתרון שלה כמעצמת חדשנות – וזה מה שיציב אותה בעמדה יציבה יחסית.