ארה"ב מגבירה את הלחץ על סין: שורת צעדים כלכליים חדשים מסמנים הסלמה

המתיחות הכלכלית בין ארה"ב לסין עולה שלב, בעקבות שורת צעדים שנקטה ממשלת טראמפ בימים האחרונים. הבית הלבן הודיע על שורת צעדים שכוללים הגבלות על השקעות סיניות בתחומי הטכנולוגיה והאנרגיה, הטלת מכסים חדשים על ספינות סיניות והידוק הפיקוח על השקעות אמריקאיות במגזרי הטכנולוגיה של סין. הצעדים החדשים עלולים להחריף את המתיחות בין שתי המעצמות ולהשפיע על היחסים הכלכליים הגלובליים.

הממשל האמריקאי פועל לצמצום המעורבות הסינית בתחומי טכנולוגיה, אנרגיה ותשתיות חיוניות בארה"ב. במסגרת זו, הנשיא טראמפ הורה לוועדת ההשקעות הזרות בארה"ב (CFIUS) להדק את הפיקוח על השקעות סיניות במגזרים אסטרטגיים. המהלך נועד למנוע מסין גישה לטכנולוגיות מתקדמות ולמשאבים חיוניים, בהם חוות שרתים, מחצבים נדירים, ונמלי ים.

בנוסף, הממשל האמריקאי מפעיל לחץ על מקסיקו להטיל מסים על יבוא סיני, בניסיון לבלום חברות שמעתיקות את פעילות הייצור שלהן למקסיקו כדי לעקוף את המכסים האמריקאיים. צעדים נוספים כוללים בחינה מחודשת של אמנת המס בין ארה"ב לסין, שיכולה להוביל להכבדת נטל המס על חברות סיניות שפועלות בארה"ב.

• נטפליקס מתגייסת לטובת מקסיקו נגד טראמפ? תשקיע מיליארד דולר בתעשיית הקולנוע במדינה
• טראמפ לוטש עיניים לנכסים של אוקראינה: "ארה"ב יכולה להרוויח 500 מיליארד דולר מהמינרלים של אוקראינה"

לצד המגבלות על השקעות, הממשל האמריקאי הציג תכנית להטיל מכסים נוספים על שימוש באוניות סיניות להובלת סחורות, מתוך כוונה לצמצם את שליטת סין בתעשיית הספנות העולמית. סין מחזיקה בכמחצית מיכולת הייצור העולמית של אוניות חדשות, מה שמבסס את מעמדה ככוח מוביל בתעשיית הספנות, עם צי ששוויו 255 מיליארד דולר – הגדול בעולם. המהלך צפוי לפגוע בחברות ספנות סיניות מובילות, כאשר מניותיהן כבר רשמו ירידות חדות בעקבות הדיווחים.

הגבלות אלו מצטרפות לצעדים נוספים שטראמפ כבר יישם, בהם מכס בגובה 10% על סחורות סיניות, שנכנס לתוקף לאחרונה. מהלכים אלו נועדו להקטין את העודף המסחרי של סין מול ארה"ב, שעומד על 295 מיליארד דולר, ולחזק את הייצור המקומי בארה"ב.

הסנקציות החדשות צפויות להקשות על חברות סיניות לפעול בארה"ב, וייתכן שיגררו צעדי תגובה מצד סין. בייג'ינג כבר הזהירה כי צעדים אלו יחריפו את המתיחות הכלכלית, וקראה לוושינגטון לחדול מניצול כלים כלכליים ככלי נשק. במקביל, ממשל טראמפ פועל לקידום מאמצים דיפלומטיים לסיום המלחמה באוקראינה, דבר שעשוי לאפשר לו להתמקד עוד יותר ביחסים עם סין. 

עוד תכניות

אם המתיחות תמשיך להסלים, ייתכן שהשלכותיה יורגשו בשוקי ההון, בסחר העולמי ובהשקעות הבין-לאומיות בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם.

טראמפ לוטש עיניים לנכסים של אוקראינה: "ארה"ב יכולה להרוויח 500 מיליארד דולר מהמינרלים של אוקראינה"

דונלד טראמפ מדבר בגלוי על האינטרס הכלכלי של ארצות הברית באוקראינה - במיוחד על מחצבי המתכות היקרות שיש למדינה להציע. בפגישה עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בשבוע שעבר, טראמפ אמר שהכלכלה האמריקאית יכולה להרוויח 500 מיליארד דולר משיתוף פעולה חצי-חצי עם אוקראינה על המינרלים שלה. "יש להם דברים שאנחנו צריכים - והם צריכים אותנו" הוא הדגיש. במקביל, טראמפ לא חסך מילים גם כלפי ולדימיר פוטין, כשהבהיר שהמינרלים האוקראיניים חייבים להישאר בשליטה מערבית, ולא להיכנס לשוק הרוסי.

• בלוק מאבדת גבוה - בוול-סטריט אופטימיים
• ממשיכה לרכוש: מיקרוסטרטג'י רכשה ביטקוין ב-2 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מה בעצם עומד מאחורי ההצהרות של טראמפ? מדובר במאבק רחב יותר - תחרות על שליטה במינרלים החיוניים לתעשייה המודרנית. סין מחזיקה כיום במונופול כמעט מוחלט על שוק ה'מתכות הנדירות' - חומרים חיוניים לייצור אלקטרוניקה, רכבים חשמליים, נשק מתקדם ועוד. אוקראינה, כך מסתבר, מחזיקה בלא פחות מ-23 מתוך 50 המינרלים שממשלת ארצות הברית מגדירה כקריטיים. יש שם פוטנציאל אדיר להפוך לשחקן עולמי, אבל הבעיה היא שרבים מהמשאבים נמצאים בשטחים הכבושים בידי רוסיה.

הבעיות בדרך למינרלים

אמנם יש לאוקראינה את חומרי הגלם, אבל זה לא אומר שקל להוציא אותם מהאדמה ולהכניס אותם לשוק. הפקת מתכות נדירות היא תהליך יקר ואיטי מאוד. מחקר של המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בארה"ב מצא כי כריית מתכות נדירות נמשכת בממוצע 15 שנה עד להפקת החומר הראשון, ורק לאחר 40 שנה מגיעים לרווחיות. בנוסף, כריית מתכות נדירות היא עסק מזהם מאוד - כל טון של מתכת כזו מייצר 20,000 טון פסולת רעילה.

כל זה מחייב השקעה עצומה באנרגיה, משאבים ולוגיסטיקה, ואין הרבה משקיעים שממהרים לשים כסף במדינה שנמצאת בעימות צבאי עם מעצמה עולמית. עם זאת, יש תחומים שבהם אוקראינה כבר מובילה. לפני המלחמה, אוקראינה הייתה אחת היצואניות הגדולות בעולם של טיטניום, חומר קל אבל חזק, שנחוץ מאוד לתעשיית התעופה והאנרגיה. היא גם הפיקה כמויות משמעותיות של אורניום – חומר קריטי לתחנות כוח גרעיניות. עם המגמה הגוברת של חזרה לאנרגיה גרעינית באירופה, יש סיכוי שאוקראינה תחזור להיות ספקית משמעותית.

במקביל, טראמפ מגביר את הביקורת על זלנסקי, וטוען כי אוקראינה ניהלה את המשבר מול רוסיה באופן כושל וכי פוטנציאל ההכנסות ממינרלים נדירים היה מוגזם. אמירותיו מעוררות חששות באירופה ומשפיעות על המאבק הגיאופוליטי בין המערב למוסקבה.