"בניגוד לשנים האחרונות, לא בטוח שצריך להיות בשוק האמריקאי השנה"

בעוד וול סטריט מפגינה חולשה יחסית בחודשים האחרונים, המדדים בת"א דווקא עולים. ב-3 החודשים האחרונים ת"א 35 עלה בכ-6.2% בעוד ה-S&P 500 דווקא ירד בכ-5%. המשקיעים בארה"ב חוששים מהמכסים ומההסלמה במלחמת הסחר שמוביל טראמפ בעוד בישראל יש אופטימיות יחסית על רקע הסכם הפסקת האש. זה הביא לכאן עליות וגם חזרה של חלק מהכספים הזרים, אבל נועם מאירוביץ', מנהל השקעות בכיר במגדל שוקי הון, אומר שלא כדאי לתת לאופטימיות לסנוור אותנו. 

הוא אומר שהשוק כאן מתומחר במלואו, ושעדיין יש גורמי סיכו שלא נפתרו, כמו המשך הסכם הפסקת האש, אי הוודאות הפוליטית שהייתה כאן עוד לפני המלחמה, והוא מציין שבשלב מסוים החששות שמלווים את המשקיעים מחוץ לישראל יגיעו גם לכאן בשלב מסוים. הוא מדבר גם על תשואות האג"ח שירדו מרמות של מעל 5% באג"ח ממשלתי ל-10 שנים לכיוון של 4.1%-4.2% ואולי לא מתגמלות מספיק את הסיכון שנשאר, והוא מציין שדווקא האג"ח הקונצרני אולי מענייניות, למרות מרווחים נמוכים בסדרות הגבוהות שמגיעים אפילו ל-0.7%-0.8%.

דיברנו עם מאירוביץ' על השוק המקומי, התחומים המעניינים והמסוכנים, כמו גם על מה שקורה בוול סטריט ולמה לדעתו זו עשויה להיות השנה הראשונה מזה מספר שנים שבה לא צריך להיות מושקעים בארה"ב.

• "המומנטום בשוק האמריקאי יכול להמשיך גם אם לא יהיו הורדות ריבית"
• "התנודתיות תלווה אותנו, אך המגמה החיובית בשוק עוד תחזור"

התשואות באג"ח הממשלתי ל-10 שנים ירדו מאזור ה-5% לפני כחצי לאזור ה-4.1%-4.2% היום, זו עדיין נקודת כניסה מעניינת?

"בטח לא מעניין כמו שהיה לפני, וגם על סמך הנתןנים הקיימים היום אפשר להגיד שזו נקודה פחות מעניינת. אני לא אומר לא להחזיק, אבל צריך לקחת בחשבון שקרו כאן תהליכים של ירידת פרמיית הסיכון של ישראל באופן משמעותי בגלל הפסקת האש וגם הצפי קדימה להורדות ריבית שכנראה יגיעו במחצית השנייה. אלה החדשות הטובות, אבל עדיין יש הרבה נעלמים שקשה לדעת אם הם מתומחרים בתשואה כפי שהיא היום. בנקודה הזאת זה לא שבהכרח מפסידים כסף, פשוט קשה לראות את הרווחים חוזרים על עצמם שוב. יש עדיין איומים, לא סיימנו את המלחמה וקשה להעריך אם תהיה הסלמה מחודשת. בנוסף גם מהלכים פוליטיים שהיו לפני המלחמה לא ירדו מהשולחן. לכן אני אומר שזו מעין 'קנייה הוגנת', אבל אני לא רואה סיטואציה שהתשואות יורדות באותו הקצב כמו שראינו בחצי השנה האחרונה".

אתה מעדיף להיות כרגע בשקלי או בצמוד ובמחמים ארוכים או קצרים?

"הייתי נשאר במח"מ באזור של 4, זו לא הפוזיציה הכי סולידית אבל גם לא יותר מדי אגרסיבית. מבחינת שקלי או צמוד אין לי דעה קונקרטית, ראינו ירידה בציפיות האינפלציה קדימה בצורה די דרמטית. ראינו שהשוק די צדק בחודשים האחרונים בכל הנוגע לאינפלציה, אז כרגע אין לי יסוד סביר להניח שהשוק בהכרח טועה בנוגע לציפיות לירידה באינפלציה. לאור הדברים האלה נטיית הלב בגדול בגלל זה היא 50-50 שקלי וצמוד, עם הטייה קלה אולי לכיוון השקלי, וזה בגלל הצריכה - ראינו כאן גידול בצריכה בדצמבר וגם קצת לתוך ינואר, כמו גם גידול בהיקף גביית המסים, אבל צריך להבין אבל שחלק מזה זה הקדמת רכישות על רקע העלאת המע"מ. בנוסף יש גזירות כלכליות עקיפות שנרגיש לתוך השנה. הדעה הרווחת היא שתהיה התמתנות בצריכה הפרטית בגלל הגורמים האלה, והמשמעות היא שיש הסתברות מסוימת לאינפלציה נמוכה יותר מהצפי. אנחנו גם רואים יותר ויותר מבצעים בענף הרכב, בדיור ואפילו בסופרים, יש תחושה כללית שאחרי העלאות המחירים של 2024, 2025 תהיה מאופיינת בצריכה חלשה יותר".

המרווחים בין הממשלתי לקונצרני בדירוגים הגבוהים עומדים על פחות מ-1%, זה שווה את הסיכון?

"אני עדיין נוטה לקחת דירוגים גבוהים. ראינו עמידות די יפה לאורך כל המלחמה וביום שלאחריה בכל האפיק הקונצרני הזה. הוא נמצא בסיטואציה שהוא די חסין, אני חושב שצריך להיות בחלק הסולידי של הדירוגים, בטח במח"מ ארוך. במח"מ קצר אולי יש מעט בשר אבל אי אפשר לצפות לרווחי הון, ככל שמאריכים את המח"מ כדאי להיצמד לדירוגים גבוהים יותר. אני חושב שלא צריך לחפש הרפתקאות, לכאורה אדם מהיישוב היה אומר שמרווח של פחות מ-1% זה לא שווה והיה הולך לסיכון גבוה יותר, אבל אני חושב שזו סיטואציה שהיא פחות מומלצת כרגע".

• לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים
• המרוויחים הגדולים ממלחמת הסחר של טראמפ: סוחרי התנודתיות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ומהכיוון השני, אולי עדיף להישאר בממשלתי?

"אותם מקומות שהם יציבים וחזקים ימשיכו להיות יציבים וחזקים. אילולא סיטואציה קיצונית לא יהיו פה יותר מדי בעיות. למרות שהמרווח לא גדול עדיין יש פה מעט תשואה עודפת, למשל הבנקים - הם כנראה לא יפשטו רגל, אז גם אם תהיה סיטואציה של פתיחת מרווחים שאולי תהיה מעט לא נעימה, היא לא תביא למכירה של האג"ח. באג"חים קונצרנים גם ככה אין הרבה מה להרוויח, אז כל רווח הוא רווח, גם אם המרווח הוא 0.6% זה שווה את זה".

"השוק המקומי מתומחר במלואו, הייתי נזהר בהשקעה כאן"

איך אתה רואה את שוק המניות?

"לדעתי כרגע השוק בישראל מתומחר די במלואו למעט במקומות ספציפיים. קצת התנתקנו מארה"ב וזה טוב, ראינו פה עוצמה בחודשים האחרונים לעומת בארה"ב. אני לא יודע אם השוק הישראלי יהיה טוב יותר מהאמרקיאי אבל אני מאמין שבטווח של 2-3 שנים הסיכונים בארה"ב רלוונטים גם לישראל, אבל לא להפך - דהיינו, חוסר הוודאות והיציבות שנובעים מהמכסים, ממלחמות הסחר, מסכסוכים האחרים בעולם, השוק המקומי לא יהיה חסין מהם לנצח, ונוסף על כך יש לנו כמובן את הצרות שלנו.

הייתי נוקט משנה זהירות ופחות מסתנוור ממה שקרה בחודשים האחרונים. יש פה חברות שהמהלך העסקי שלהן נראה יותר טוב כמו הבנקים. איפה שיש יותר חשיפה לשונות הייתי מתרחק. הייתי מתרחק למשל ממניות הקמעונאות בגלל החולשה הצפויה בצריכה שדיברתי עליה, הייתי נזהר מחברות נדל"ן מקומיות. הייתי הולך לחברות שבעיניי יותר חסינות - בנקים, חברות ביטוח וכדומה".

"בנקים זה מנוע שעובד, אני לא רואה מה יעצור אותם בזמן הקרוב"

הבנקים כבר לא עשו את המהלך שלהם? יש שם עוד אפסייד?

"אין לזה סוף. כמובן שמחר הממשלה יכולה להנחית משהו על הבנקים אבל אף אחד לא יודע. עם זאת עם כל מה שראינו, הבנקים זה מנוע שעובד. אפשר לאהוב את זה או לא, אבל הביזנס עובד. ראינו שזה קטר שממשיך לעבוד ואין לי סיבה להניח שהם יספקו תוצאות רעות יותר. הייתי מסתכל על הנתונים העסקיים ולא על התנועה של המניות, עם תשואות כאלה על ההון זה מה שהמניות אמורות לעשות. אני לא רואה איזשהו איום עליהם".

ולגבי חברות הביטוח? צפויה גם ירידה מסוימת במחירי הפרמיות

"נכון שיש צפי לירידה במחירים, אבל אני סומך על חברות הביטוח שיש להן את הדרכים לפצות על זה. בתור צרכן הייתי רוצה להאמין שמחירי הביטוח ירדו אחרי ההתייקרויות, אבל בצורה מפוקחת אני מבין שזה תהליך הדרגתי יותר. אף אחד לא יוריד מחירים סתם, צריך לקרות פה משהו דרמטי כדי שתהיה ירידה גדולה בפרמיות".

"צפויה האטה בצריכה, הייתי מתרחק מסקטור קמעונאות המזון"

עד כמה אתה רואה חולשה בסקטור הצריכה?

"הוא נהנה מגאות, הייתה פה יכולת משמעותית מאוד ונוחה להעלות מחירים וכולנו הרגשנו את זה. זה בא מבחוץ גם על רקע של עליות מחירים בעולם, וגם על רקע עליית מחירי השילוח, אבל אני חושב של-2025 המקום שהכי פגיע באופן יחסי הוא רשתות המזון. אנשים יהיו פחות פזרנים. הגזירות הכלכליות יגיעו לכיס של כולם ואנשים יצטרכו לצמצם הוצאות וזה אחד המקומות הראשונים שמצמצמים בו".

איזה סקטורים נראים אטרקטיביים יותר?

"סקטור הביטחון למשל נראה טוב, כמו אלביט למשל, אם המגמה של הגדלת ההשקעות באירופה ממשיכה  אני חושב שזה יכול להיות מקום מעניין להיות בו. חברה כמו איי.סי.אל למשל - יצאנו מתקופה ארוכה של מחירי אשלג נמוכים והם לאט לאט מתאוששים. אנחנו נמצאים במקום אחר, ראינו את המניה מתאוששת, יכול להיות שאם המגמה הזו תימשך אז גם שם מעניין להיות. אנחנו גם כרגע מחזיקים באחזקות בסקטור הגז והנפט".

מה לגבי מניות התקשורת? יש צפי לעלייה במחירים בין היתר אחרי שהסתיימו ההשקעות בתשתיות הסיבים

"אני חושב שיהיה קשה להעלות מחירים שם בצורה דרסטית, זה דומה לסקטור הקמעונאות, יש התחלה של העלאת מחירים אבל אני חושב שמי שמצפה להגדלה משמעותית של הכנסות החברות בתחום - זה לא יהיה השנה. קשה באווירה הנוכחית לעשות העלאות מחירים גדולות".

"בניגוד לשנים האחרונות, לא בטוח שצריך להיות בשוק האמריקאי השנה"

מה אתה צופה שיהיה בוול סטריט השנה?

"אני נוטה להאמין שהשוק יסיים עם תשואה אפסית. השווקים לא אוהבים חוסר וודאות, וטראמפ הוא נשיא שרק מוסיף חוסר וודאות. אנחנו רואים את זה למשל עם ההטלה של המכסים וההחרגות, קשה לצפות אותו. זה מקשה על המשקיעים לקבל ביטחון. אנחנו רואים שאנשים הולכים למקומות אחרים כמו סין ואירופה כבריחה מארה"ב, זה אולי לא נכון לטווח הארוך אבל לטווח הקצר אני יכול להבין את זה.

מכסים ברמת המאקרו זה דבר ממש לא טוב, זה בסוף מס על הצרכן האמריקאי. הממשל אומנם כנראה יצמצם את החוב אבל הצד השני של המטבע הוא צמצום ההכנסה הפנויה של הצרכן האמריקאי, אני לא רואה איך הממשל החדש יטיב עם החברות במשק. אם יש חברה שעכשיו נאלצת לשלם מחירים גבוהים יותר בגלל המכסים, היא תעלה מחירים גם לצרכן הסופי, וזה בטח לא משפר את המצב הכללי במשק".

בניגוד לשנים האחרונות, אני לא בטוח שהשנה חייבים להיות בשוק האמריקאי, כדאי לפזר לשווקים אחרים. אם בשנה שעברה שאלו אותנו למה יש לנו MSCI בתיקים, השנה הדבר הזה מקבל יותר לגיטימציה. בטווח הארוך השוק האמריקאי הוא הצומח ביותר, ברמה של השנה הקרובה בהחלט יועיל לתיקים להתפזר יותר גאוגרפית".

איזה סקטורים מעניינים בוול סטריט למי שבכל זאת רוצה להישאר שם?

"אם כבר להיות בארה"ב אז סקטור הבריאות, שקיבל אומנם מכה עם הבחירה של טראמפ והחשש משר הבריאות החדש, אבל מראה התאוששות. גם תחום הצריכה בסיסית למשל יכול להיות מעניין. מהצד השני תחום האנרגיה נשמע לי יותר מדי מחזורי, וגם אם צופים האטה כלכלית אז בדרך כלל מחירי האנרגיה מגיבים לשלילה ורואים את זה גם במחירי הנפט. על כל זה יש את הרצון של הממשל להשאיר את מחירי האנרגיה נמוכים. לגבי הבנקים בארה"ב - היינו שם, ואנחנו כרגע מחפשים את הדרך החוצה, לדעתי הם מתומחרים בצורה די מלאה".

ומה לגבי סקטור הטכנולוגיה?

"זו שאלת השאלות, המכפילים הולכים ויורדים שזה דבר טוב. אני לא הייתי משנה כלום, לא מגדיל ולא מקטין, השוק בפרק הזמן האחרון עשה את ההתאמות. זה לא אומר שלא יכולות להיות ירידות שם, בטח במניות הגדולות, אבל התמחורים היום מעט יותר נוחים".

מה לגבי הדולר? כדאי להישאר חשופים אליו?

"אם הייתי צריך לקבל החלטה לגבי אחזקות בחו"ל הייתי מחזיק אותן לא מגודרות. קשה להגיד מה יהיה שער החליפן ולא הייתי מהמר על זה. עם זאת יכולה להיווצר סיטואציה של ירידת תשואות באגח לצד התחזקות של הדולר וזה יכול להיות מעניין, אבל לא הייתי תולה את כל התקוות שלי שם".

מה לגבי ביטקוין וזהב?

"לגבי הביטקוין - אני לא מחבב את הנכס הזה באופן אישי, התחושה האישית שלי היא שאם למישהו יש תחושה שלילית לגבי המשק, לא הייתי נכנס לקריפטו. לגבי הזהב - זה גם ספקולציה, אבל היא בינתיים עובדת. ככל שרמת חוסר הוודאות עולה זה נכס שרק נהנה. אם מישהו רוצה לגוון את התיק בצורה ספקולטיבית עם זהב אני רואה בזה שכל. אני לא אומר שאני יודע לאן הזהב ילך, אבל ראינו רכישות של בנקים מרכזיים, ועל רקע הבלאגן בעולם, יש בזה הגיון".