סטאבהאב בדרך לוול סטריט

פלטפורמת מכירת הכרטיסים סטאבהאב (StubHub), ששמה הפך לשם נרדף לשוק המשני של כרטיסי הופעות ומשחקים, עומדת לקראת הנפקה ראשונית (IPO) בוול סטריט. החברה הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), וחשפה נתונים מרשימים לצד אתגרים – הכנסות של 1.77 מיליארד דולר ב-2024, עלייה של כ-30% לעומת השנה הקודמת, אך גם הפסד, אם כי קטן של 2.8 מיליון דולר. מאחורי המספרים מסתתר סיפור מרתק של יזמות, נקמה עסקית ומיזוג היסטורי עם ויאגוגו (Viagogo), שממשיכות לפעול יחד כשני מותגים מובילים בעולם.

ממחזה בברודווי למיליארדים: הסיפור של סטאבהאב

הכל התחיל ב-1999, כשאריק בייקר, אז סטודנט צעיר ב-Stanford, רצה לקחת את חברתו לראות את "מלך האריות" בברודווי, אבל גילה שאין דרך פשוטה לקנות כרטיסים בשוק המשני. הרעיון הזה, שנולד מתוך תסכול אישי, הפך לפרויקט כיתתי עם שותפו ג'ף פלוהר, וב-2000 הפך לסטאבהאב – פלטפורמה שחיברה בין מוכרי כרטיסים לקונים והמציאה מחדש את שוק הכרטיסים המשני. החברה צמחה במהירות, וב-2007 נמכרה לענקית המסחר המקוון איביי תמורת 310 מיליון דולר.  

אבל הסיפור לא נגמר שם. בייקר, שהודח מהחברה לפני המכירה לאיביי בשל חילוקי דעות עם פלוהר, לא ויתר על חלומו. הוא עבר לאירופה והקים את ויאגוגו ב-2006, מתחרה ישירה לסטאבהאב, גם כי לא היה הסכם אי-תחרות שיעצור אותו. במשך יותר מעשור, שתי החברות התחרו ראש בראש, עד שב-2019 בייקר השלים מהלך דרמטי: ויאגוגו רכשה את סטאבהאב מאיביי תמורת 4.05 מיליארד דולר – עסקה שהחזירה לו את השליטה ב"בייבי" שלו, והפכה את החברה המשולבת לשחקנית הדומיננטית בשוק הכרטיסים המשני העולמי. כיום, שתי הפלטפורמות פועלות תחת מטריית StubHub Holdings, עם נוכחות ביותר מ-200 מדינות.

המספרים מאחורי ההנפקה: צמיחה מרשימה, אבל לא בלי אתגרים

הדו"ח שהוגש ל-SEC מציג תמונה מורכבת של מצבה הפיננסי של סטאבהאב. ב-2024, החברה רשמה הכנסות של 1.77 מיליארד דולר – זינוק של 29.5% לעומת 1.37 מיליארד דולר ב-2023. המכירות הגולמיות שלה (ערך הכרטיסים שנמכרו בפלטפורמה) הסתכמו ב-8.7 מיליארד דולר, מה שמראה את העוצמה שלה בשוק האירועים החיים. עם זאת, ההפסד של 2.8 מיליון דולר מעיב מעט על ההישגים, במיוחד בהשוואה לרווח הנקי המרשים של 405 מיליון דולר ב-2023.  

• לקוסטקו יש מטילי זהב, לטארגט יש את טיילור סוויפט
• כמה טיילור סוויפט משפיעה על הכלכלה במדינות בהן היא מופיעה?

הרווח המתואם לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות (EBITDA) עמד על 299 מיליון דולר ב-2024 – ירידה לעומת השנה הקודמת, אבל שיפור משמעותי לעומת הפסד של 57 מיליון דולר ב-2022. הנתונים האלה משקפים חברה שצומחת במהירות, אך נאלצת להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות וחוב משמעותי של 2.33 מיליארד דולר, אותו היא מתכננת לפרוע בחלקו מהכסף שתגייס בהנפקה.  

החברה לא חשפה עדיין את היקף ההנפקה או את טווח המחירים של המניות, אך היא צפויה לרשום את המניה שלה בניו יורק תחת הסימול "STUB", בסיועם של בנקים מובילים כמו J.P. Morgan ו-Goldman Sachs, שמובילים את ההנפקה יחד עם יותר מעשרה בנקים נוספים.

שוק האירועים החיים: רוח גבית או סיכון גדול?

סטאבהאב מגיעה להנפקה בתקופה מרתקת עבור תעשיית האירועים החיים. לאחר הקריסה של 2020 בעקבות מגפת הקורונה – שפגעה קשות בעסקי הכרטיסים כשהעולם נסגר – השוק התאושש בצורה מרשימה. סיבובי הופעות ענקיים כמו The Eras Tour של טיילור סוויפט ו-Renaissance Tour של ביונסה הביאו לזינוק בביקוש לכרטיסים בשוק המשני, והפכו את 2023 לשנה שוברת שיאים עבור סטאבהאב.  

• טראמפ נרגע עם המכסים, אלו המניות שעשויות להרוויח
• הפרופ' המומחה לשווקים על האיום על אנבידיה והעליות בוול סטריט
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

עם זאת, ההחלטה לדחות את ההנפקה מ-2024 ל-2025, כפי שדווח בבלומברג ביולי, משקפת גם את האתגרים: תנאי שוק "מסובכים" וחוסר ודאות כלכלית גרמו לחברה לחכות לרגע הנכון. המהלך הזה מוכיח שסטאבהאב לא ממהרת לקפוץ למים עמוקים, אלא בוחרת תזמון אסטרטגי שימקסם את הערך למשקיעים.התחרות בשוק לא פשוטה. מתחרות כמו SeatGeek, שגם היא שוקלת הנפקה, ו-Live Nation, ששולטת בשוק הכרטיסים הראשוני דרך Ticketmaster, ממשיכות לאתגר את מעמדה של סטאבהאב. בנוסף, חקירות אנטי-טרסט נגד Live Nation בארה"ב עשויות לשנות את כללי המשחק, ולפתוח הזדמנויות חדשות לשחקניות כמו סטאבהאב – או להגביר את הלחץ התחרותי.

אבל יש גם סיכונים. תעשיית האירועים החיים רגישה מאוד לשינויים – ממגפות עתידיות ועד שינויים בהרגלי צריכה של קהלים צעירים. התלות של סטאבהאב בהצלחה של אירועים גדולים כמו סיבובי הופעות של כוכבים עלולה להפוך לנקודת תורפה אם השוק יאט. בנוסף, השליטה המוחלטת של בייקר על ההצבעה (הוא משאיר בידיו את מניות השליטה) עשויה להרתיע משקיעים שמחפשים השפעה רבה יותר על הכיוון של החברה.