המכתב של לארי פינק - והנושאים שנעלמו מהשיח של בלאקרוק
המנכ"ל של חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם בחר השנה לוותר על שיח סביב ESG וגיוון, ולהתמקד בהשקעות פרטיות, פתרונות פנסיה ואנרגיה "פרגמטית". האם זו אסטרטגיה חדשה או ויתור על חזון?
מכתבו השנתי של לארי פינק, יו"ר ומנכ"ל בלאקרוק, חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם הפך בעשור האחרון למסמך שמנתח לא רק את מגמות ההשקעה, אלא גם את כיוונה הערכי של הקפיטליזם הגלובלי. אך מכתב 2025 בולט דווקא במה שהוא לא כולל: אין בו אזכור לקיימות, לאקלים, לגיוון (מגדר, מוצא אתני, וכו'), לשוויון או להשקעות אחראיות, נושאים שפינק הוביל בהם בעבר קו תקיף.
במקום זאת, המכתב מדגיש את חשיבות ההשקעה הפרטית, גישה "פרגמטית" לאנרגיה, והעברת הדגש לשווקים פרטיים ולפתרונות פנסיה. השינוי הזה הוא לא מקרי, הוא משקף מגמה רחבה
יותר בוול סטריט של נסיגה מהצהרות פומביות בתחומי ESG ו-DEI, על רקע לחץ פוליטי וגישה כלכלית שמרנית יותר.
בעבר, פינק הדגיש את החשיבות של השקעות אחראיות, ניהול סביבתי תקין, והובלה עסקית ערכית. במכתביו הקודמים נכתבו משפטים כמו "היוניקורנים הבאים יהיו סטארט-אפים שיעזרו לעולם להוריד את פליטות הפחמן" או ש"חברות עם פרופיל ESG טוב יותר יובילו את הביצועים בשוק". השנה, המילים הללו נעלמו. אין "קיימות", אין "שוויון", אין אפילו את ראשי התיבות ESG, רק התייחסות מרומזת ל"פרגמטיות אנרגטית" ולשילוב בין מקורות אנרגיה מתחדשת ודלקים מסורתיים.
בלאקרוק לא מבטלת את ההשקעות האחראיות, הן עדיין קיימות כחלק מהמוצרים אך המיקוד השתנה. ההתייחסות הפומבית לנושאים אלו הצטננה מאז שממשל טראמפ, יחד עם מחוקקים שמרנים, החלו להפעיל לחץ על מוסדות פיננסיים להתרחק מהשיח הערכי.
עבור חלק מהמשקיעים והמנהלים מדובר בצעד שקול ונדרש; עבור אחרים, זו אכזבה עמוקה ממי שהוביל בעבר את חזית ההשקעות האחראיות.
- בלאקרוק: מגעים לרכישת חברת השקעות ב-12 מיליארד דולר
- עידן חדש בקריפטו: אופציות מסחר על ETF לביטקוין בנאסד"ק מהיום
כשמנכ"ל בלאקרוק כותב מכתב, כולם מקשיבים, לא רק משקיעים, אלא גם מנכ"לים של חברות ציבוריות בכל העולם. לכן, כשנושאים
כמו קיימות, גיוון ושוויון פשוט לא מופיעים השנה זה לא דבר מקרי. זהו מסר עקיף אך ברור לחברות: הנושאים האלה כבר לא נמצאים בראש סדר העדיפויות. בעבר, מנכ"לים הרגישו צורך להציג יוזמות בתחום האקלים או הגיוון כדי לעמוד בציפיות של השוק. כעת, עם ההשתקה הזו ייתכן שהם
ירגישו הרבה פחות מחויבים לכך. במילים אחרות, מה שפינק בוחר לא לכתוב, משפיע לא פחות ממה שהוא כן כותב.
המכתב אמנם עוקף את הדיון הערכי, אך עדיין חושף את כיווני הפעולה של בלאקרוק: דגש גובר על שווקים פרטיים, קרנות פנסיה ותשתיות, תחומים שבהם יש צמיחה ועניין גובר מצד לקוחות מוסדיים. פינק מציין שוב את החשיבות שבהנגשת השקעות לציבור הרחב, ומשלב קריצה לכך ש"בלאקרוק בחרה בספר הזה הרבה לפני שהוא הפך לרב-מכר".
הוא גם מדבר על עלייה צפויה בביקוש לחשמל ועל הצורך באיזון תפעולי, שיח שמעיד על שינוי
כיוון, לא עוד חזון של מעבר מהיר לאנרגיה ירוקה, אלא גישה זהירה ומעשית שמבקשת לאזן בין מקורות אנרגיה מתחדשים לדלקים מסורתיים. עבור הקוראים הקבועים של המכתבים השנתיים, המסר ברור: בלאקרוק שומרת על קו כלכלי יציב, אבל משנה את השפה הציבורית שלה בהתאם לרוח הזמן. האם
מדובר באסטרטגיה מחושבת או בוויתור על חזון רחב יותר? תלוי את מי שואלים, אבל בעולם ההשקעות הנוכחי, גם השתיקה מדברת.
