המכסים של טראמפ מזעזעים את השווקים - ירידות של עד 3.5% בחוזים העתידיים

"יום השחרור" של המכסים הגיע, הקהל בגן הורוד בית הלבן הריע, אבל המשקיעים פחות מתלהבים, כשבתגובה להטלת המכסים האגרסיבית עליה הכריז הנשיא דונלד טראמפ המדדים העיקריים צונחים בשיעור של 2% עד 4%. נראה שבשוק לא ציפו למכסים כל כך אגרסיבים שכוללים גם מכסים גלובלים וגם מכסים ספציפיים לא זניחים בכלל על רשימה ארוכה של מדינות. באתר מרקט ווטצ' הגידרו את המכסים שהוכרזו כ"גרוע יותר מהתרחיש הגרוע ביותר". 

מה אמר טראמפ? 

נשיא ארצות הברית ערך טקס מיוחד ב"גן הורוד" בבית הלבן לעיני קהל אוהד ולא מעט עיתונאים. "זהו אחד הימים החשובים בהיסטוריה של ארצות הברית" אמר טראמפ, "זוהי הצהרת העצמאות הכלכלית שלנו". במסגרת האירוע הודיע טראמפ על מכסים גלובלים של 10% על כל הסחורות המיובאות לארצות הברית. נראה שהמכסים לא כוללים שירותים אלא רק סחורות. לישראל זה מאד חשוב כפי שנראה בהמשך. מלבד המכסים הגלובלים טראמפ גם הודיע על מכסים ספציפיים, "מכסי תגמול" על קבוצה של 60 מדינות שהן שותפות סחר גרועות לדעת הממשל, ואלו מוטלים בהתאם למגבלות הסחר שהן מטילות על ארצות הברית - בשיעור של 50% ממה שהן מטילות על סחורות אמריקאיות, במה שטרמפ מכנה "מכסי תגמול ידידותיים". 

כך לדוגמה על אירופה יוטלו מכסים בגובה 20%, על יפן 24% ועל סין 34%. על סחורות מיובאות מישראל יוטל מס של 17%. המכסים הללו הם בנוסף למכסים שכבר הוטלו, כך שתוספת המכס הכוללת על סין מאז נבחר טראמפ בשנית תעמוד על 54%. בתוספת למכסים קודמים מתקופת ביידן והכהונה הראשונה של טראמפ חלק גדול מהסחורות על סין יסבלו ממכס מאסיבי של כ-79%. לא מעט מדינות באסיה נהנו מהעברה של ייצור לשטחן כדי להימנע ממלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין, אך נראה שלא מעט מאלו הן בין הנפגעות העיקריות מהמכסים החדשים. כך לדוגמה המכס הנוסף על יבוא סחורות מווינטאם יעמוד על 46%, מסרי לנקה על 44% ומלאוס על 48%. טיוואן תסבול ממכסים בגובה 32%, הודו 26% וקמבודיה 49%. מלבד האיחוד האירופי יוטלו מכסים על שוויץ בגובה 31% ועל בריטניה בגובה 10%. 

טראמפ התייחס בהדגשה ל"מגבלות שאינן מכסים" שמפריעים ליצוא סחורות אמריקאיות. אלו כוללים מניפולציות בשערי המטבע, מיסי קניה על סחורה מיובאת (לדוגמה: על כלי רכב המיובאים לישראל לא נגבה מכס, אך נגבים מיסי קניה עצומים), כמו גם חסמים טכניים כמו רגולציה מוגזמת על יבוא (כך לדוגמה בישראל ישנן תקנים אינסופיים שצריך לעמוד בהם ומקשים מאד על יבוא). כל אלו נכללו בנוסחה שהביאה לשיעור המכס הספציפי על כל מדינה. "במקרים רבים החסמים הלא כספיים גרועים יותר מאלו הכספיים" הוסיף הנשיא. "המכסים מותאמים לכל מדינה" אמר פקיד בכיר בממשל, "בהתאם לרעיון שגרעון הסחר שיש לנו עם מדינה מסוימת הוא סך כל פרקטיקות הסחר הלא הוגנות, הסיכום של כל הרמאויות". 

• מה קרה בהיסטוריה כשהתחילה מלחמת סחר?
• המכסים של טראמפ ואיך זה ישפיע על וול סטריט?

נראה אם כן ששני סוגי המכסים משרתים שתי מטרות שונות של הממשל. המכסים הגלובלים של 10% הם סוג של העלאת מיסים שנועדה להגדיל את הכנסות הממשל. המכסים הנוספים על המדינות המסוימות נועדו להתמודד עם גרעון הסחר, ובכך לעודד את הייצור המקומי ולהגדיל את הייצוא. אלו יהיו נתונים למשא ומתן שנועד לשפר את מצבה של ארצות הברית בזירת הסחר הבנלאומי. 

איך עובדת הנוסחה?

לא כל כך ברור למה טראמפ מתכוון ב-50% הללו, ואיך בדיוק חושבו התעריפים שהמדינות האחרות כביכול מטילות על ארצות הברית. אחת ההשערות היא שהנוסחה כוללת חישוב של גרעון הסחר ביחס ליבוא. כך לדוגמה גרעון הסחר עם סין עומד על 270 מיליארד דולר, היבוא מסין מסתכם ב-401 מיליארד דולר, כך שהיחס בין גרעון הסחר לכלל היבוא עומד על 67.4%, בהתאם המכס על סין הוא 34%. נציין שמדובר בהערכה ולא בהסבר רשמי של הממשל, ולא לגמרי ברור שכך אכן מחושבים מכסי התגמול. במידה וזה אכן ההסבר, לא ברור איך יתנהל המשא ומתן על הורדת מכסים של מדינות אחרות, שכן אלו לא יפתרו בשלב ראשון את גרעון הסחר באופן ישיר, אם כן לפי איזה קריטריונים יתנהל המשא ומתן? הנה דוגמה למכסים שמפרסם הממשל: 

• אינטל וטאיוואן סמיקונדקטור מתקרבות להסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי
• מניות הבריאות - מקלט בטוח או אשליה בעידן המכסים החדשים?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מי לא כלול במכסים?

באופן מפתיע מעט מקסיקו וקנדה לא כלולות ברשימת 60 המדינות עם התעריפים המיוחדים. ייתכן שהמכסים בגובה 25% שקשורים לסחר בפנטנלין מספקים נכון לעכשיו את הנשיא. בנוסף, סחורות מסוימות לא נכללים במכסים הנוכחיים, והממשל יגבש לגביהם מדיניות נפרדת. ברשימת הסחורות הזו נמצאים נחושת, עצה, שבבים, תרופות ואולי כמה מינרלים נדירים. 

איך זה ישפיע על ישראל?

השבוע הודיע שר האוצר סמוטריץ כי ישראל מבטלת את כל המכסים על ארצות הברית, וזאת כהכנה להכרזת המכסים של טראמפ. נראה שזה לא עזר כל כך בפועל כשישראל כלולה ברשימת המדינות עליהן יוטלו מכסים נוספים. יש לציין שאמנם אין מכסים ישירים על ארצות הברית אבל הממשל כולל חסמים אחרים כנ"ל. יחד עם זאת נראה שההשפעה הישירה של המכסים על המשק הישראלי תהיה מזערית, שכן רוב היצוא מישראל לארצות הברית הוא של שירותים ולא של סחורות, ועל אלו לא מוטלים מכסים. 

תאריכים

המכסים על כלי רכב בגובה 25% שכבר הוכרזו קודם לכן יוטלו החל מהערב. המכסים הכלליים בגובה 10% יכנסו לתוקף ב-5 לאפריל. מכסי התגמול על המדינות השונות יוטלו ב-9 באפריל. לוח הזמנים הזה מראה שהמכסים בגובה 10% אינם נתונים למשא ומתן, והם יהיו מקור הכנסה נוסף לממשל על פי התוכניות הפיסקליות, ונועדו לסייע בהמשך להורדות מיסים. המכסים הנוספים לעומת זאת נועדו להתמודד עם גרעון הסחר של ארצות הברית ולעודד ייצור מקומי, ולכן פתוחים למשא ומתן. נראה שזה כבר מתנהל במלוא המרץ עם לא מעט מדינות. 

התגובה בשווקים

ההודעה של טראמפ פורסמה לאחר סגירת המסחר. בתחילת דברים של הנשיא המדדים המשיכו את מגמת העליות מיום המסחר האחרון, אולם ככל שהתברר היקף המכסים החדשים המדדים החלו לצנוח בחדות. בשעות אלו החוזים העתידיים מראים על ירידה של כ-2% בדאו ג'ונס, 2.8% ב-SP500, מדד הנאסד"ק עם ירידה של 3.3% ואילו מדד המניות הקטנות הראסל 2000 צונח ביותר מ-4%. קודם לכן הגיעו הירידות כבר למעל 5% בחלק מהמדדים. תשואות אגרות החוב יורדות בחדות. מחיר אגרות החוב ל-30% עולים ב-1.3%, אלו ל-10 שנים ב-0.8% והאגרות הקצרות לשנתיים מטפסות ב-0.2%. "7 המופלאות" מגיבות בירידות חדות אף הן. טסלה יורדת במסחר המאוחר ב-8%, אפל ב-7%, אנבידיה מאבדת 5.7%, מיקרוסופט נפגעת כעת מעט יחסית לחברותיה עם ירידה של כ-2.9%, גוגל מאבדת 3.5%, מטא 4.8% ואמזון 6.1%. 

הנפילה באפל נובעת מהחששות מפגיעה בשרשרת האספקה שלה, שתלויה במידה רבה בייצור בסין, וייטנאם והודו – מדינות שייפגעו מתעריפים של 34%, 46% ו-26% בהתאמה. אפל מייצרת כמעט את כל האייפונים שלה בסין, והשאלה היא אם יהיו פטורים או הקלות לחברות שבונות יותר מפעלים בארה"ב.  

מניית אנבידיה עמו גם מניות השבבים האחרות נופלות מעל 5% מכיוון שהמכסים עלולים להוביל לעלייה בעלויות ייצור השבבים (המחיר של השבבים מסין וטיוואן יעלה) מה שיפגע ברווחים בתעשייה כולה ויפגע ברווח של תעשיית ה-AI המשגשגת.  

קמעונאיות גדולות כמו Walmart (WMT), Target (TGT) ו-Nike (NKE) נפגעות אף הן, עם ירידות של 6%, 5% ו-7% בהתאמה. הסיבה? התעריפים צפויים להעלות את מחירי המוצרים המיובאים, שמהווים חלק ניכר מהמלאי שלהן, וללחוץ על הצרכנים שכבר נאבקים עם אינפלציה.

הזהב מטפס קלות בשעה זו ונסחר תמורת 3169 דולר, לאחר קודם לכן התקרב לשיא של 3200 דולר לאונקיה. מחיר הנפט נופל בכ-2.5% ל-69.87 דולר לחבית.

שווקי אסיה נמצאים בטלטלה. מדד ניקיי 225 בטוקיו צונח ב-2.8%, מובל על ידי ירידות של יצרניות רכב כמו טויוטה (ירידה של 5%) והונדה (6%), שחוששות מפגיעה בייצוא לארה"ב. בדרום קוריאה, מדד KOSPI נופל ב-2.5%, כאשר סמסונג אלקטרוניקס מאבדת כ-3% על רקע חששות מהשפעת המכסים על שרשרת האספקה הטכנולוגית. בינתיים, מדד Hang Seng בהונג קונג נסוג ב-1.8%, והשווקים בסין עדיין סגורים לחג השנה החדשה הירחית, מה שמותיר את התגובה של שנגחאי לשלב מאוחר יותר.

המשקיעים באסיה מודאגים לא רק מהמכסים עצמם, אלא גם מהתגובות הנגדיות שכבר מתחילות להתגבש. סין הכריזה על כוונתה לתבוע את ארה"ב ב-WTO ומרמזת על תעריפי נקמה חדשים על מוצרים אמריקאיים, בעוד וייטנאם וטייוואן – שתלויות במידה רבה בייצוא לארה"ב – שוקלות אפשרויות להפחתת הנזק.

מה הלאה?

נראה שהשאלה המרכזית כעת היא איך יגיבו המדינות האחרות. ייתכן שהם יפתחו במשא ומתן מואץ שיביא להפחתה של חלק ניכר מהמכסים הנוספים. ייתכן עם זאת שזו ירייית הפתיחה במלחמת סחר עקובה מדם שתפגע בכל הכלכלה העולמית. שר האוצר של ארצות הברית אמר כי ארצות הברית לא מעוניינת בהטלת מכסים נוספים. נראה שלפחות בחלק מהמדינות פתחו כבר במשא ומתן מואץ ובימים הקרובים נשמע על ביטולים של חלק מהמכסים העודפים. כך, בין השאר, הודו, ויטנאם, ישראל ומדינות נוספות כבר הודיעו על ביטול של מכסים על סחורה אמריקאית, וגורמים נוספים מדברים על משא ומתן עם ארצות הברית בנושא. מדינות אחרות, לעומת זאת, מתחייבות לנקוט בצעדי תגמול חמורים.

תגובות מנהיגי העולם

נראה, אם כן, שניתן לחלק את מנהיגי העולם בין אלו שנוקטים ברטוריקה תוקפנית לבין אלו שמנסים להגיב בצורה מתונה ולהוריד את גובה הלהבות.

נשיאת מקסיקו אמרה שהיא אינה מתכוונת להגיב ב"תיק לכל תאק", כלומר לא כל מכס מארצות הברית יענה בתגובה, במה שנראה כניסיון להרגיע את הרוחות. 

ראש ממשלת איטליה התבטאה באופן מתון אף היא ואמרה "נעשה כל שביכולתנו לעבוד לקראת הסכם עם ארצות הברית במטרה להימנע ממלחמת סחר שתחליש באופן בלתי נמנע את המערב לטובת שחקנים גלובלים אחרים". 

כך גם ראש ממשלת שבדיה אמר כי "אנחנו לא רוצים חסמי חסר גדולים יותר, אנחנו לא רוצים מלחמת סחר. אנחנו רוצים למצוא דרך חזרה למתווה של סחר ושיתוף פעולה עם ארצות הברית, כך שהאנשים בשתי המדינות יוכלו להנות מחיים טובים יותר". 

גם בניו זילנד נשמעים רגועים למדי: "האינטרסים של ניו זילנד מתמלאים בצורה הטובה ביותר בעולם בו הסחר זורם באופן חופשי" אמר השר טוד מקליי, "היחסים הבילטרלים של ניו זילנד עם ארצות הברית ישארו חזקים. נמשיך לדבר עם הממשל כדי לקבל יותר מידע, והיצואנים שלנו יבינו טוב יותר את השפעה של ההודעה".

מהצד השני יש כאלה שבוחרים בדרך יותר תוקפנית:

ראש ממשלת קנדה הזמני מארק קרני נוקט ברטוריקה מתלהמת על רקע הבחירות המתקרבות במדינתו, למרות שקנדה לא נכללה ברשימת המדינות עם המכסים הנוספים, והמכסים הקודמים טרם הוטלו. "קנדה תלחם בחזרה בעוצמה עם צעדי נגד, אנחנו נגן על העובדים שלנו ונבנה כלכלה חזקה יותר", אמר. 

סין, אולי הנפגעת העיקרית, קוראת לארצות הברית "לבטל באופן מיידי" את המכסים "הלא הוגנים", ואמרה שתנקוט ב"צעדי תגמול".

ראש ממשלת אוסטרליה הגיב בחריפות ואמר כי "המכסים של ממשל טראמפ הם חסרי בסיס וחסרי היגיון והם נגד הבסיס של השותפות בין שתי המדינות. זוהי לא פעולה של חבר. ההחלטה של היום תוסיף לחוסר הוודאות בכלכלה העולמית והיא תוסיף עלויות על משקי הבית האמריקאים". ראש הממשלה האוסטרלי לא ציין אם הוא מתכוון להוריד את חסמי הסחר האוסטרלים על יבוא מארצות הברית כדי להראות דוגמה ל"פעולה של חבר". 

מנפרד וובור, ראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט האירופי גם נקט בלשון תוקפנית: "המכסים של דונלד טרמאפ אינם מגנים על סחר הוגן; הם תוקפים אותו מתוך פחד ופוגעים בשני הצדדים של האוקינוס האטלנטי. האירופאים עומדים מאוחדים, מוכנים להגן על האינטרסים שלנו, ופתוחים לשיחות הוגנות".