וול סטריט סמכה על שר האוצר והתברר לה שהוא מריונטה

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט, שנחשב לקול של וול סטריט בממשל טראמפ, מצא את עצמו השבוע במלכוד חסר תקדים. בסנט, שמונה לתפקידו בזכות ניסיונו כמנהל ההשקעות הראשי של קרן סורוס ותפקיידם נוספים בוול סטריט, היה אמור להיות המגן של השווקים מפני מדיניות כלכלית קיצונית.

אך כאשר טראמפ הכריז ביום רביעי על מדיניות המכסים החדשה – 10% על כל היבוא, עם תעריפים גבוהים יותר כמו 34% על סין ו-20% על האיחוד האירופי – בסנט לא הצליח לספק את הסחורה. הוא לגלג על החוזים העתידיים שירדו והביע הערכה שהשווקים לא יגיבו בחומרה. 

אלא שהמדדים צנחו מעל 10% ביומיים ושווי השוק של חברות ה-S&P 500 צנח ב-6 טריליון דולר, והמדד הגיע לשפל של 11 חודשים. בסנט, שייעץ לטראמפ על מכסים מדודים, נדחק לשוליים על ידי הנשיא, שקבע
את המדיניות כמעט לבדו. האם התקרית הזו חושפת דיקטטורה בתחפושת של דמוקרטיה, שבה טראמפ הוא הקובע הבלעדי, ואנשי המקצוע סביבו הם רק תפאורה? גם מאסק מסתבר טען שלא נכון להעלות מכסים. הוא אמר זאת בחדרי חדרים ואחר כך, כבר הוציא את זה החוצה:  href="https://www.bizportal.co.il/globalmarkets/news/article/20015497">מאסק נגד טראמפ: "ארה"ב ואירופה צריכות להיות עם אפס מכסים" 

בסנט במלכוד: האם הוא משרת את טראמפ או את וול סטריט?

בסנט, שמגיע מלב וול סטריט עם ניסיון של עשרות שנים בניהול השקעות, נתפס כמי שיוכל לגשר בין האינטרסים של השווקים למדיניותו הלאומית והלאומנית של טראמפ. מנהלי קרנות גידור ומנהלים בכירים הפצירו בו להתערב ולשכנע את טראמפ לרכך את מדיניות המכסים, בטענה שהיא תפגע בכלכלה ותגרום לתנודתיות בשווקים. 

• מה יבקש נתניהו מטראמפ ומה יענה טראמפ?
• לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

בסנט אומנם הסכים עם רוב דבריהם, אבל נכשל במשימה והפגין כלפי חוץ ביטחון במכסים וגם לגלג על החששות הכישלון של בסנט חושף את המלכוד שבו הוא נמצא. מצד אחד, הוא נתפס כמי שמייצג את האינטרסים של וול סטריט, ומצופה ממנו להשמיע את קולה של הקהילה הפיננסית. 

מצד שני, בסנט לא היה הדמות המרכזית בעיצוב מדיניות המכסים – תפקיד זה שמור לקבוצה קטנה במעגל הפנימי של טראמפ, כולל היועץ הבכיר פיטר נבארו, שר המסחר הווארד לוטניק, ונציג הסחר האמריקאי ג'יימיסון גריר. בסנט עצמו ייעץ לטראמפ על מכסים מדודים יותר, אך טראמפ התעלם מהמלצותיו, ובחר במדיניות קיצונית. זה מעלה שאלות קשות על הדמוקרטיה בממשל טראמפ: כאשר הנשיא מקבל החלטות כלכליות מרחיקות לכת ללא התייעצות משמעותית עם שר האוצר שלו ובכירים נוספים שמתנגדים, האם לא מדובר בדיקטטורה בתחפושת של דמוקרטיה, שבה טראמפ הוא הקובע הבלעדי?

הזעזוע בוול סטריט: השווקים מגיבים בבהלה

מדיניות המכסים החדשה של טראמפ – 10% על כל היבוא, עם תעריפים גבוהים יותר על סין (34%), האיחוד האירופי (20%), וישראל (17%) – גרמה לזעזוע עמוק בוול סטריט. JPMorgan מעריכה סיכוי של 60% למיתון בארה"ב ב-2025, וחוזה כי המכסים יוסיפו 2% למדד המחירים לצרכן (CPI), מה שיגביר את הלחץ על הצרכנים. 

• האם המשבר הכלכלי רק מתחיל? ואיך משבר בבורסות משפיע על הכלכלה הריאלית?
• טראמפ מתבצר בעמדתו: "לא אעשה עסקה עד שייפתר הגירעון מול סין"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

חברות גדולות כבר החלו להעלות מחירים כדי להתמודד עם עלויות היבוא הגבוהות יותר, וחברות מוצרי יוקרה כמו LVMH ו-Kering, שמייצרות באירופה ומייצאות לארה"ב, נפגעו קשות. קרנות פרייבט אקוויטי, שקיוו להחייאת שוק ההנפקות הראשוניות (IPO), נאלצות להתמודד עם דחיית הנפקות של חברות כמו Klarna ו-StubHub, ומניות של חברות ניהול השקעות כמו Apollo ו-KKR צנחו ב-9%-10% ביומיים, הירידה החדה ביותר בתולדותיהן.

גם בקרב מחוקקים רפובליקנים, ישנם מתנגדים למכסים. הסנאטור מטקסס טד קרוז הזהיר כי המכסים "יהרסו מקומות עבודה בארה"ב ויגרמו נזק ממשי לכלכלה האמריקאית", וצפה "טבח" בבחירות אמצע הקדנציה של 2026 אם המדיניות תמשיך.

הסנאטור צ'אק גראסלי וחברים רפובליקנים נוספים הגישו הצעת חוק דו-מפלגתית שתחזיר את סמכות המכסים לקונגרס, ותדרוש אישור של רוב המכסים החדשים תוך 60 יום. מנהיג הרוב בסנאט, ג'ון ת'ון, אמר ביום שישי כי הוא "מתכוון לבחון את החקיקה", מה שמעיד על תמיכה פוטנציאלית במהלך.