להשקיע גם כשהשווקים קורסים - DCA, היתרונות והחסרונות

השווקים קורסים, הכותרות מלחיצות ואף אחד לא באמת יודע מתי זה ייגמר. במצבים כאלה יש שתי תגובות נפוצות: יש מי שמנזיל את כל ההשקעות, מחפש מחסה במזומן ומעדיף "לשבת על הגדר" עד יעבור זעם. מנגד, יש את אלה שמריחים הזדמנות - ומיישמים את העיקרון הוותיק "קנה כשהדם זורם ברחובות". שתי הגישות האלו נשמעות הגיוניות, אבל בשתיהן יש סיכון אחד גדול: תזמון שגוי של השוק.

אם אתם מוכרים ברגע של פאניקה ומיד אחר כך השוק מזנק - קיבעתם לעצמכם הפסד. ואם אתם קונים בהתלהבות רגע לפני שהשוק ממשיך לצלול - אתם עלולים למצוא את עצמכם אוחזים ב"סכין נופלת". החדשות הטובות? לא חייבים לבחור צד. לפעמים, כמו ברוב תחומי החיים, האמת נמצאת איפשהו באמצע.

Dollar Cost Average - מה זה?

DCA היא שיטת השקעה שמבוססת על פשטות ועקביות. הרעיון: משקיעים סכום קבוע במרווחים קבועים לאורך זמן וככה "ממצעים" (מלשון ממוצע) את מחיר הקנייה שלכם. דוגמא: נניח שקניתם בתחילת מרץ מניית אפל אחת ב-240 דולר. המניה ירדה וחודש לאחר מכן קניתם עוד מניה ב-200 דולר. מחיר הקנייה הממוצע שלכם הוא 230 דולר, וככל שהמניה תמשיך לרדת ואתם תמשיכו לקנות, מחיר הקנייה הממוצע ירד. מהצד השני, אם המניה עולה ואתם ממשיכים לקנות, מחיר הקנייה הממוצע שלכם כמעט תמיד יהיה נמוך יותר מהמחיר בשוק - אם בחודש מאי למשל מניית אפל תקפוץ ל-270 דולר ואתם תקנו, מחיר הקנייה הממוצע שלכם יעמוד על בערך 236.5 דולר.

היתרונות

DCA לא מבטיחה לכם תשואה פנומנלית, אם לא תהפכו למיליונרים בזכותה, אבל היא כן תגן עליכם מהחלטות רגשיות ומהסיכון של תזמון שגוי. היא מתאימה במיוחד למשקיעים שלא מעוניינים "לשחק את המשחק", אלא רוצים להיחשף לשוק בצורה יותר "דפנסיבית". יש רק תנאי אחד: כל עוד אתם שומרים על עקביות, קונים סכום קבוע כל חודש, אתם פחות מושפעים מהתנודתיות בטווח הקצר, כי בטווח הארוך, לפחות לפי ההיסטוריה, השוק נוטה לעלות.

• Water.io תקצה 52% ממניותיה תמורת 5 מיליון שקל - המניה מזנקת
• מלכודת המסחר העצמאי: הטעות הגדולה שעושים המשקיעים הצעירים

זו גם הסיבה לכך ש-DCA נפוצה בעיקר בהשקעות במדדים רחבים כמו S&P 500 או ת"א 125, שם ההנחה היא שהשוק כולו יתאושש ויצמח לאורך זמן, גם אם בדרך יהיו ירידות, משברים, מלחמות, מגפות או מכסים.

החסרונות

DCA זו שיטה טובה למשקיעים עם אופי יותר "דפנסיבי" אבל יש לה גם חסרונות. הראשון ואולי העיקרי טמון בבעיה שהשיטה בעיקרון באה לפתור - תזמון. אם מצאתם מניה או מדד שנראים לכם כמו השקעה טובה, ונקודת הזמן נראית כמו נקודת כניסה, השקעה חד פעמית של סכום גדול תניב תשואה גבוהה בהרבה במקרה שאתם צודקים.

בנוסף, כדי למקסם את התשואה עם DCA חייבים להשקיע לאורך תקופת זמן ארוכה - לכן השיטה הזו יותר פופולארית בקרב צעירים שמתחילים להשקיע מוקדם ושומרים על עקביות, ואולי פחות בקרב מבוגרים שיותר פגיעים לירידות נקודתיות בשווקים.

• סין: פטורי המכסים האמריקאיים - "צעד קטן ולא מספק"
• "טלטלה" ו"חוסר וודאות מתמשך" - למה מנהלי הבנקים בארה"ב מודאגים?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

עוד חיסרון - אם פועלים בשיטה הזו עם מניה אחת ספציפית עלולים לפתח הרגלי קנייה רעים - אחד היתרונות של השיטה הזו היא שאתם לא צריכים להתעסק בשוטף עם ההשקעה שלכם ולבחון אותה, אתם לא מוטרדים באם השוק עולה או יורד ואתם ממשיכים לקנות. עם זאת, אם בחרתם מניה לא נכונה, השיטה יכולה ליצור מעין "עיוורון" ולגרום לכם להמשיך לקנות גם כשלמשקיעים המתוחכמים יותר ברור שאין מה לחפש במניה.

חיסרון נוסף הוא עלויות - עמלות קנייה ומכירה יכולות לנגוס בחלק לא קטן מהתשואה לאורך זמן וכשאתם קונים לדוגמא כל חודש אתם גם משלמים עמלת קנייה כל חודש. בהשקעה בניירות ערך זרים יש לא מעט ברוקרים שמציעים פטור מעמלות עד מכסה מסוימת של פעולות בחודש, אבל אם אתם משקיעים דרך הבנק או בית השקעות כדאי לבדוק על כמה עומדות העמלות שלכם, אפשר וכדאי לנסות להתמקח ואפילו לעבור לברוקר אחר שמציע עמלות יותר זולות.