הודו נכנעת לטראמפ - מתחילים בשיחות על המכסים

מלחמת הסחר של ממשל טראמפ נגד העולם מקבלת תפנית מפתיעה וחיובית -  שר החוץ האמריקאי, מרקו רוביו, ושר החוץ ההודי, סוברהמניאם ג'יישנקר, קיימו שיחת טלפון כדי לדון במכסים של ארה"ב על הודו ובדרכים לקדם "יחסי סחר הוגנים ומאוזנים", כך מסר מחלקת המדינה האמריקאית. השיחה מגיעה על רקע הכרזתו של הנשיא דונלד טראמפ בשבוע שעבר על הטלת מכס בסיס של 10% על כל היבוא לארה"ב, לצד מכסים גבוהים יותר על מדינות מסוימות – כולל 26% על הודו. ​

ג'יישנקר פרסם הודעה ברשתות החברתיות, שבה ציין כי דן עם רוביו על "סיום מוקדם של הסכם סחר דו-צדדי" בין המדינות. "הסכמנו על החשיבות של השלמת ההסכם במהירות. מצפה להישאר בקשר", כתב השר ההודי. ​

הודו בוחרת בדיפלומטיה במקום במלחמה

בניגוד לסין, שהגיבה בחריפות ובהעלאת מכסים לאיומי המכסים של טראמפ  (קראו על ההחרפה במלחמת הסחר ועל השיטה של טראמפ לנצח בה), הודו נוקטת גישה שונה. גורם רשמי בממשלת הודו אמר ביום ראשון כי ניו דלהי לא מתכננת להגיב במכסי גומלין על המכס של 26% שהטילה ארה"ב, והדגיש כי השיחות לעבר עסקת סחר עם וושינגטון נמשכות. גישה זו משקפת את האסטרטגיה של הודו להפוך לשותפה אסטרטגית של ארה"ב, במיוחד כשמלחמת הסחר עם סין מתחממת.​

הודו כתחליף לסין: הזדמנות היסטורית

הודו עשויה להפוך למרוויחה הגדולה מהסכסוך בין ארה"ב לסין. עם אוכלוסייה של 1.4 מיליארד איש, כוח עבודה צעיר וזול, ותעשיית ייצור צומחת, הודו כבר מושכת חברות אמריקאיות המחפשות חלופות לשרשראות האספקה הסיניות. תחומים כמו אלקטרוניקה, טקסטיל, תרופות וטכנולוגיה – שבהם סין שולטת כיום – נמצאים במוקד תוכנית "Make in India" של ראש הממשלה נרנדרה מודי, שמטרתה להפוך את הודו למרכז ייצור עולמי.​

• טראמפ מצמץ שוב - הפעם מול סין; מחריג סמארטפונים, מחשבים ושבבים מהמכסים החדשים
• הפחד של המשקיעים: אי וודאות שתוביל לביטול תחזיות; לוג’יטק היא רק הסנונית

לדוגמה, חברות כמו אפל כבר העבירו חלק מייצור האייפונים להודו, וב-2024 הודו הפכה ליצואנית הסמארטפונים השנייה בגודלה לארה"ב אחרי סין. אם הסכם סחר דו-צדדי יושג, הוא עשוי להפחית את המכסים של 26% ולפתוח את השוק האמריקאי עוד יותר למוצרים הודיים, תוך מתן הקלות לחברות אמריקאיות הפועלות בהודו.​

הסכם סחר עם ארה"ב יאיץ את צמיחת הכלכלה ההודית, שצפויה לעקוף את סין ככלכלה השלישית בגודלה בעולם עד 2030. זה גם יחזק את מעמדה הגיאופוליטי של הודו כמעצמה נגדית לסין באסיה.​ כך או
אחרת, ההסכם עם הודו מאוד חשוב לארה"ב כי הוא מפעיל לחץ לחץ על סין - ככל שארה"ב תסתמך יותר על הודו, סין תאבד נתח שוק משמעותי, מה שיגביר את הלחץ הכלכלי על בייג'ינג ויאלץ אותה לשקול מחדש את אסטרטגיית המכסים שלה.​

ההסכם עם הודו גם מאוד חשוב לשווקים - שיטת "ההפרש ומשול" של טראמפ מבודדת את סין ויש לה אומנם משמעויות כלכליות רחבות, אבל עם הודו וארה"ב יגיעו להסכם, אז יש פתרון לחלק גדול מבעיות הייצור. זה לא אומר שלא יהיה מיתון ולא תהיה ירידת מדרגה ברווחים של החברות, יהיה קשה מאוד להימנע מההאטה חריפה במספר מגזרים, אבל זה אומר שבחלק מהתחומים והמגזרים יהיו תחליפים. 

• מה באמת מפחיד את סין במכסים של טראמפ?
• ג'יימי דיימון: "אנחנו מקווים לטוב, אך נערכים לכל תרחיש"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

למעשה נראה שהודו היא השלישית בחשיבותה בין גופי הסחר בעולם - האיחוד האירופי שגם הוא ינהל שיחות עם ארה"ב הוא בראש, סין אחריהם והודו שלישית. מכאן גם נובעת חשיבותה הגדולה. נזכיר שגם החלו שיחות עם יפן ושמעל 50 מדינות פנו לארה"ב ברצון לפתוח בשיחות על המכסים.