נקמה סינית - הקלפים של שי ג'ינפינג נגד טראמפ

דונלד טראמפ, הציב את סין במצור כלכלי חסר תקדים: הוא דחה את המכסים על רוב מדינות העולם ב-90 יום, אך השאיר את סין תחת מכסים כבדים של 104% – שילוב של 20% מתחילת כהונתו, 34% מהשבוע שעבר, ו-50% נוספים שהוטלו בתחילת השבוע. סין הגיבה בהעלאות מכסים מצידה ל-84%, מה שהוביל להעלאה נוספת מצד טראמפ ל-125%. במכסים האלו היקף הסחר בין המדינות צפוי לרדת ל-100 מיליארד דולר לעומת 600 מיליארד דולר בשנה החולפת. 

המהלך של טראמפ אתמול בודד את סין, הפך אותה ליעד הבלעדי של זעמו הכלכלי, ודחף אותה לפינה שממנה היא יכולה להיכנע או להגיב. כניעה ככל הנראה לא באה בחשבון. סינים גאים לא נכנעים, הם נלחמים. טראמפ הצליח לעורר בסינים את הגאווה הקדומה שלהם את הלאומיות והתמיכה בצעדי הממשל הסיני נגד טראמפ גבוהה, למרות הכלכלה המדשדשת והידיעה שיהיה מחיר גבוה למלחמת הסחר - כלכלה חלשה, העם חזק - סין הקומוניסטית נגד ארה"ב.   

 השאלה היא: איך תנקום סין, ומהם הכלים שנותרו בידיה. השאלה היא בעיקר איך יתנהל "הקיסר של סין" - שי ג'ינפינג - מס' 2 בעולם: מי אתה שי ג'ינפינג, קיסר סין שנלחם ראש בראש נגד טראמפ?

טראמפ מצ'פר את העולם ונלחם עם סין

טראמפ הכריז על דחיית המכסים – פרט לאלה על סין – והשווקים זינקו. הוא אמר לכם לקנות מניות כמה שעות לפני שהוא הודיע על דחיית המכסים - והפך למלך של וול סטריט: המלך של וול סטריט - "אמרתי לכם לקנות מניות, למה לא קניתם?". האופוריה גדולה, אבל יש מישהו בפינה שדי לבד, עצוב, כועס, חושב על נקמה.  

• מה באמת מפחיד את סין במכסים של טראמפ?
• האם סין ואירופה ינצלו את ההזדמנות שמלחמת הסחר יצרה?

סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, נותרה ה"אויב" היחיד של טראמפ לאחר שהקל על קנדה, מקסיקו, האיחוד האירופי, יפן ודרום קוריאה. המכסים הכבדים פוגעים בייצוא שלה לארה"ב (440 מיליארד דולר בשנה) ומאותתים לעולם שסין היא היריבה המרכזית. אך הקיסרות הכלכלית הזו לא תישאר חסרת מענה – יש לה כלים מגוונים, והיא תשתמש בהם כדי להחזיר לטראמפ מלחמה.

הכלים לנקמה: כלכליים, צבאיים וגלובליים

סין כבר הוכיחה בעבר שהיא יודעת לפגוע במה שכואב לארה"ב. היא יכולה להחריף את מלחמת הסחר אבל זה לא ייתן הרבה כי כבר אין סחר - הוא צפוי לרדת ב-80% ומעלה, העלאת מכסים כבר לא ישפיעו דרמטית. סין יכולה לעצור את הייצוא של מינרלים הכרחיים. סין מחזיקה ב-70% משוק המינרלים הנדירים, החיוניים לסוללות, טכנולוגיה צבאית ורכבים חשמליים. היא עשויה להטיל אמברגו מלא על ארה"ב.

השפעה על שוק האג"ח והמטבע: סין מחזיקה כ-800 מיליארד דולר באג"ח ממשלתיות אמריקאיות – נשק פיננסי רב עוצמה. שחרור מבוקר של אג"ח אלה לשווקים יכול להעלות את התשואות על האג"ח האמריקאיות, להחליש את הדולר ולגרום לריביות לעלות, מה שיפגע בצמיחה הכלכלית בארה"ב ויקשה על משקי בית ועסקים להתמודד עם חובות. במקביל, היא עשויה להחליש את היואן באופן יזום כדי להוזיל את סחורותיה, להתחרות במדינות שזכו להקלה ממכסים, ולשמור על נתח שוק גלובלי. מהלך כזה עלול לערער את היציבות של שוק האג"ח העולמי, שבו טראמפ תלוי כדי לשמור על "מלוכתו" הכלכלית. 

• טראמפ מצמץ שוב - הפעם מול סין; מחריג סמארטפונים, מחשבים ושבבים מהמכסים החדשים
• הפחד של המשקיעים: אי וודאות שתוביל לביטול תחזיות; לוג’יטק היא רק הסנונית
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

זה לא פשוט כי ברגע שהסינים מוכרים אג"ח הם מחזקים את היואן שלהם וזה בניגוד למה שהם רוצים כעת. 

הסלמה מול טייוואן: סין עשויה להחריף את העימות סביב טייוואן, שבה היא רואה חלק בלתי נפרד משטחה. היא יכולה להגביר תרגילים צבאיים, לחסום נתיבי סחר במיצרי טייוואן, או אפילו לשקול פעולה צבאית מוגבלת – כמו תקיפת איים קטנים בשליטת טייוואן – כדי להפעיל לחץ על ארה"ב. טראמפ, שתמך בטייוואן בעבר, ייאלץ להגיב, מה שעלול לגרור הסלמה צבאית וכלכלית שתפגע בשווקים שהוא כל כך גאה לשלוט בהם.

בריתות גלובליות: סין יכולה לחזק קשרים עם רוסיה, איראן, והאיחוד האירופי כדי ליצור חזית אנטי-אמריקאית. היא עשויה להציע תמריצים כלכליים – כמו הסכמי סחר מועדפים או השקעות בתשתיות – כדי למשוך מדינות הרחק מטראמפ, תוך ניצול חוסר הוודאות שיצר המהלך שלו.

מלחמה טכנולוגית: סין עשויה להטיל סנקציות על חברות אמריקאיות כמו אפל או מיקרוסופט, להגביל גישה לשוק הסיני, או לאסור יצוא של רכיבים אלקטרוניים קריטיים. היא יכולה גם לדחוף את Huawei ו-TikTok להתחרות אגרסיבית יותר בשווקים מערביים, תוך עקיפת הגבלות אמריקאיות.

לחץ על בעלות ברית של ארה"ב: סין עשויה להפעיל לחץ כלכלי על מדינות כמו דרום קוריאה ויפן, שתלויות בייבוא מסין, כדי להרחיק אותן מטראמפ. היא יכולה להשתמש בחובות של מדינות אפריקאיות ואסיאתיות – שחייבות לה מיליארדים במסגרת "דרך המשי החדשה" – כדי להבטיח תמיכה דיפלומטית נגד ארה"ב.

המבט המשפטי: סחר וחוקי מלחמה

מנקודת מבט משפטית, סין כבר תקפה את טראמפ בארגון הסחר העולמי, בטענה שהמכסים מפרים את הסחר החופשי. אך ארגון הסחר חסר שיניים, וטראמפ משתמש בחוקי חירום (כמו ה-IEEPA) כדי להצדיק את פעולותיו. סין יכולה לטעון ל"הגנה עצמית" תחת חוקי הסחר, מה שנותן לה בסיס להחרפת מכסים וסנקציות משלה. אם תסלים את העימות בטייוואן, היא עלולה לעבור את הגבול המשפטי הבינלאומי ולגרור תגובה צבאית, אך היא עשויה להמר שטראמפ יימנע ממלחמה ישירה וינסה להגיע לפתרון. לא בטוח שזה יהיה המקרה. 

המסר של סין: "נלך עד הסוף"

סין, תחת שי ג'ינפינג, לא תיכנע לטראמפ. זה בעצם המסרים מתחילת המשבר. דובר משרד החוץ הסיני אמר לאחרונה: "אנחנו לא נכנעים להגמוניה". התגובה שלה יכולה להיות רב-ממדית: כלכלית (מכסים, אג"ח, מינרלים), צבאית (טייוואן), ודיפלומטית (בריתות). היא תנסה לפגוע בטראמפ במקום שבו הוא הכי פגיע – הכלכלה והתמיכה הציבורית – תוך שהיא מראה לעולם שהיא לא חלשה.