האם סין ואירופה ינצלו את ההזדמנות שמלחמת הסחר יצרה?
למרות המתיחות מול ממשל טראמפ והפיתוי לגבש חזית משותפת, אנליסטים מעריכים שהפערים העמוקים בין האיחוד האירופי לבייג’ין ימשיכו למנוע ברית אמיתית
בעוד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מעמיק את מלחמת הסחר מול סין ומטיל מכסים חסרי תקדים, עולות הערכות כי האיחוד האירופי וסין עשויים לנצל את ההזדמנות כדי להתקרב זה לזה. אך למרות סימנים לנכונות הדדית להגביר דיאלוג, מומחים מעריכים כי פערים עמוקים בתחומי הכלכלה, זכויות האדם והמדיניות התעשייתית מונעים גיבוש שותפות אמיתית, והם לא צפויים להיעלם גם אם המתיחות בין ארה"ב לשותפותיה תימשך.
לאחרונה נרשמו מספר מהלכים דיפלומטיים שנתפסו כניסיון לרכך את הטון בין אירופה לסין. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, קיימה שיחה עם ראש ממשלת סין לי צ'יאנג, ובה הדגישה את חשיבות מניעת עיוותים בסחר הבינלאומי כתוצאה ממכסים. גם ביקורו של שר החוץ הסיני באירופה והמפגש בין נשיא סין שי ג'ינפינג לראש ממשלת ספרד חיזקו את התחושה שישנה פתיחות מחודשת.
עם
זאת, מתחת לפני השטח, עומדים בעינם מתחים ישנים: האיחוד האירופי ממשיך להאשים את סין בסבסוד תעשיות כמו רכבים חשמליים, סוללות ופלדה, צעדים שלטענת האיחוד, פוגעים בתחרות ההוגנת. בתגובה, בייג’ין פתחה בחקירות נגד מוצרי חקלאות ואלכוהול אירופיים, מה שנתפס כמהלך נקמני
לכל דבר.
לדברי מקס ברגמן ממרכז CSIS בוושינגטון, "פוטנציאל לשיתוף פעולה כלכלי בין האיחוד לסין מוגבל מאוד, שני הצדדים הם כלכלות מונחות ייצוא ומתחרים ישירים, בעיקר בתחומי הרכב והטכנולוגיה הירוקה". לדבריו, אלא אם סין תבצע ויתורים מהותיים,
קשה לראות את האיחוד מאמץ קו של מעורבות עמוקה יותר.
אנליסטים מדגישים כי האתגרים בין אירופה לסין אינם תלויים רק במצב מול ארה"ב. קארסטן ניקאל מחברת הייעוץ טנאו מצביע על פערים מהותיים בנוגע לעודפי ייצור בסין, סוגיות זכויות
אדם, והעמדה הסינית כלפי רוסיה ומלחמת אוקראינה. גם איאן ברמר, נשיא קבוצת יוראסיה, ציין כי החשדנות האירופית כלפי סין עמוקה, במיוחד בתחומים כמו זכויות קניין רוחני, ריגול טכנולוגי ומדיניות ממשלתית תוקפנית,וזו לא תיעלם רק כי ארה"ב הפכה ליריבה כלכלית.
למרות זאת, סין צפויה לנסות לנצל את המתיחות בין ארה"ב לאירופה כדי לפורר את שיתוף הפעולה הטרנס-אטלנטי ולקרב אליה את האיחוד. עם זאת, לפי הערכות אנליסטים, באירופה יעדיפו להמשיך בדיאלוג זהיר עם בייג’ין, תוך שימוש ברטוריקה מתונה, אך מבלי להתרחק
מוושינגטון או ליצור ברית ממשית עם סין. למעשה, לפי דוח של יוראסיה גרופ, מהלכיו של טראמפ עלולים דווקא לדחוף את האיחוד להקשיח את מדיניות הסחר מול סין, כדי למנוע גל של ייבוא זול שיפגע בתעשייה המקומית.
המורכבות שבה נוקטת אירופה אינה מקרית,
היא נובעת מהכרה גוברת בכך שסין היא גם שותפה כלכלית חשובה וגם יריבה מערכתית. מצד אחד, סין מציעה שווקים עצומים ויכולות ייצור קריטיות בתחומים שבהם אירופה שואפת להוביל, כמו אנרגיה ירוקה וטכנולוגיה מתקדמת. מצד שני, החשש באירופה גובר לנוכח ההתקרבות בין סין לרוסיה,
בעיקר דרך שיתופי פעולה כלכליים וייצוא רכיבים טכנולוגיים שיכולים לשמש את מוסקבה, גם אם לא מדובר בתמיכה צבאית ישירה. מול מציאות זו, האיחוד מפתח מדיניות שמבוססת על ניהול סיכונים, הגברת הפיקוח וההגנות הכלכליות מצד אחד, אך שמירה על ערוצי תקשורת פתוחים מצד שני,
במטרה לשמר גמישות אסטרטגית בעידן של חוסר יציבות גיאופוליטית.
- 2.מישל 11/04/2025 17:05הגב לתגובה זואיך בדיוק אירופה תכסה את הצרכן אמריקאי הרי מדובר באוכלוסיה של 380M תושבים בארהב . אפילו המוסלמים של אירופה לא יצליחו ללדת כל כך הרבה ילדים
- 1.אנונימי 11/04/2025 16:58הגב לתגובה זוהאמת כשארצות הברית קנתה בזמנו את הרעיון להעביר את הייצור שלה לסין כי שם שכר העבודה זול ועקב הרווחים סין תקנה אגרות חוב של ארצות הברית אז הבנתי שזה יוביל לקטסטרופה של היום כי סין תשתלט על העולם המערבי ומה שעושה טראמפ זה להציל מהבוץ ששקעו בו עמוק מאד ושכל אחד ינחש לו את ההמשך
