ליפ בו טאן אינטלאינטל בדרך למכור את חטיבת השבבים Altera לקרן סילבר לייק
מניית אינטל Intel Corp -1.9% מטפסת ב-4% במסחר המוקדם, לאחר דיווח של בלומברג לפיו החברה קרובה לסגירת עסקה למכירת רוב החזקותיה בחטיבת השבבים המתוכנתים Altera לקרן ההשקעות הפרטית Silver Lake. העסקה הצפויה היא חלק ממדיניות
חדשה של אינטל, שמטרתה להתמקד בתחומי הליבה ולצמצם פעילויות שאינן חיוניות. ההודעה הרשמית עשויה להתפרסם כבר השבוע. המהלך הוא חלק מהאסטרטגיה החדשה של אינטל, שנמצאת תחת לחץ עסקי וחתרה לאחרונה להיפטר מנכסים שאינם בליבת הפעילות שלה, במטרה לייעל את המבנה העסקי ולחזק
את תחומי הצמיחה המרכזיים שלה.
אינטל רכשה את Altera בשנת 2015 תמורת כ-17 מיליארד דולר, במטרה להרחיב את יכולותיה בתחום שבבי ה-FPGA, המשמשים בין היתר לרשתות תקשורת. אך כעת, פחות מעשור לאחר הרכישה, החברה שוקלת למכור את מרבית החטיבה לפי
שווי שנאמד בכ-9 מיליארד דולר בלבד, ירידה חדה ביחס להשקעה המקורית. בין המתעניינים הנוספים ב-Altera ניתן למנות גם את חברת Lattice וחברות השקעה נוספות, אך על פי הדיווחים Silver Lake קרובה להשלמת העסקה, שעשויה להיות מוכרזת כבר בימים הקרובים.
מהלך המכירה משתלב במהלכי הארגון מחדש שהציגה אינטל בתחילת 2024, אשר כוללים הפרדת פעילויות שאינן בליבת העסקים שלה. מכירת Altera צפויה לאפשר לאינטל לשחרר הון ולהפנות אותו להשקעות בתחומים בהם היא רואה פוטנציאל צמיחה משמעותי יותר, כמו שבבים מתקדמים למרכזי נתונים,
בינה מלאכותית וייצור שבבים עצמאי. המהלך מדגיש את מאמציה של אינטל לחזור למעמד מוביל בשוק השבבים העולמי תוך התייעלות פנימית.
ביום שישי האחרון אינטל נחשף כי ליפ-בו טאן, המנכ"ל החדש של אינטל, נמצא במרכז סערה בעקבות חשיפה לפיה הוא מחזיק השקעות נרחבות בתעשיית ההייטק הסינית - כולל בחברות המקושרות לצבא הסיני. הדו"ח, שפורסם על ידי רויטרס ונתמך ברישומים רשמיים בסין ובארה"ב, מעורר שאלות קשות לגבי ניגוד עניינים אפשרי בתקופה שבה אינטל מעורבת בפרויקטים רגישים של הממשל האמריקאי. לפי הדו"ח, טאן שולט בלמעלה מ-40 חברות וקרנות סיניות, ומחזיק החזקות מיעוט בלמעלה מ-600 חברות נוספות דרך גופים שהוא מוביל או בבעלותו - בהם Walden International שהקים כבר ב-1987, וכן החברות Sakarya Limited ו-Seine Limited הרשומות בהונג קונג. חלק מהחברות האלו מקבלות מימון ותמיכה ישירה מגופים ממשלתיים סיניים, ואף חלקן, על פי הדיווח, מזוהות עם צבא השחרור העממי של סין.
למרות זאת, החוקים האמריקאיים הנוכחיים אינם מגבילים השקעות פאסיביות, כלומר החזקות שאינן מעניקות שליטה ישירה או גישה לטכנולוגיה. כך שלכאורה, אין בכך
הפרה של תקנות הייצוא או החוק האמריקאי. עם זאת, הנראות הציבורית של מנכ"ל החברה האמריקאית מהגדולות בעולם, שמחזיק השקעות באלפי גופים בסין, מעוררת דאגה, במיוחד כשמדובר בתחום הרגיש של שבבים וציוד טכנולוגי ביטחוני. החשיפה הזו מגיעה בעיתוי מורכב, כאשר אינטל מספקת
רכיבים קריטיים עבור תוכניות ביטחוניות של הממשל האמריקאי, ויחסי וושינגטון-בייג’ין ממשיכים להיות מתוחים סביב נושאים טכנולוגיים וביטחוניים. בעלי מניות בחברה כבר הביעו חשש מהשלכות פוטנציאליות על אמון הציבור והרגולציה, ומקורות בשוק מעריכים כי רשויות אמריקאיות עשויות
לבחון האם יש צורך להחמיר את ההגבלות על השקעות מסוג זה.
