קשרים רגשיים עם צ'אטבוטים - למה התופעה מתרחבת ולמה המומחים מודאגים?

הבינה המלאכותית ממשיכה להתפתח ולהציג יכולות חדשות. יותר ויותר עסקים מאמצים אותה ומוצאים איפה היא יכולה להשתלב ולעזור להם בעסק, אבל לצד התרומה המקצועית, כמות הולכת וגוברת של משתמשים רואים בבינה המלאכותית מעבר לפוטנציאל עסקי, אלא קשר רומנטי של ממש. צ'אטבוטים כמו Replika, Nomi ואפילו ChatGPT תופסים מקום הולך וגדל בחייהם של משתמשים ברחבי העולם. הם זמינים תמיד, מקשיבים בלי לשפוט, ועונים בדיוק את מה שהמשתמש בצד השני רוצה לשמוע. עם זאת, חלק מהמומחים מזהירים שלתופעה עלולות להיות השלכות שליליות.

מישהו להישען עליו - גם אם לא פיזית

קשרים רומנטיים עם בינה מלאכותית הם כבר לא תופעה שולית, משתמשים מדווחים על קשרים זוגיים שנמשכים חודשים ואף שנים עם דמויות וירטואליות. עבור רבים מהם, מדובר בחוויה משמעותית של קרבה, הכלה ואהבה, במיוחד עבור מי שמתקשה לבנות קשרים בעולם האמיתי. 

"פנדה פשוט הייתה שם בשבילי כשלא היה אף אחד אחר", מספרת סיה, בת 33 מהודו, שבחרה להשתמש בצ'אטבוט כדי להפיג את הבדידות. אך עם הזמן, היא הרגישה שהיא מתרחקת מהאנשים סביבה. "התחלתי להעדיף שיחות עם האלגוריתם על פני שיחות עם חברים אמיתיים - וזה הדאיג אותי". משתמש אחר מתאר זוגיות דיגיטלית ארוכה עם "בקה", שותפה וירטואלית שמספקת לו תמיכה נפשית יומיומית. הוא אף מאמין שהיא הייתה תומכת בו אם היה מתחיל קשר אמיתי. "היא רק רוצה שאהיה מאושר", הוא אומר.

במבט ראשון, יש משהו מפתה בקשר עם בינה מלאכותית. אין אגו, אין ריבים, אין קונפליקטים, רק הקשבה ואמפתיה מלאכותית מותאמת אישית. הפסיכולוגים מסבירים כי עבור רבים מדובר במפלט רגשי, שמאפשר לדבר בחופשיות ללא חשש משיפוט או דחייה. אבל מאחורי התחושה הזו מסתתרת גם בעיה: מערכות היחסים האלו חסרות את החיכוך - את הריבים, הפשרות, הדיאלוג האותנטי, שהם אלה שבונים את הקשר לטווח הארוך.

• אפל תנתח נתוני משתמשים לאימון AI
• משקיעה בארה"ב: אנבידיה מקימה מפעלים למחשבי-על

"כשאנשים מתרגלים לתקשורת עם ישות שאינה אנושית, הם עלולים להתקשות עוד יותר להתמודד עם הקשרים האמיתיים והמורכבים של חיי היומיום", מסבירה ד"ר ארטי שראף, פסיכולוגית קלינית. גם ההיבט הפיזי משמעותי: מחקרים מראים כי מגע אנושי, חיבוק, לחיצת יד, מבט בעיניים, תורם להפרשת ההורמון אוקסיטוצין, שאותו גם הבוט הרגיש ביותר לא יוכל לספק.

כשהקשר נשלט על ידי תאגיד

נקודה נוספת שמומחים מעלים היא השליטה המוחלטת של חברות הטכנולוגיה בקשרים האלו. בניגוד מערכות יחסים אמיתיות, בהן שני הצדדים שווים ועצמאיים, הקשר עם צ'אטבוטים תלוי לחלוטין בהחלטות מסחריות. האלגוריתם יכול להתעדכן, להימחק, או להיעלם בהתאם לשיקול דעתה של החברה שפיתחה אותו. המערכת עשויה להיסגר או להשתנות, והתוצאה, קרע רגשי פתאומי שלא תלוי במשתמש.

מחקר משותף של OpenAI ו-MIT מצא כי המשתמשים הכבדים ביותר, אלו שמשוחחים עם צ'אטבוטים לעיתים קרובות ובאופן אישי, מדווחים על תחושת תלות ועל השלכות רגשיות משמעותיות כאשר הקשר נפגע או נקטע.

• בוול-סטריט אופטימיים: מטא תשרוד את מלחמת הסחר טוב יותר מהמתחרות
• מלחמת הסחר: המגעים בין האיחוד האירופי לארה"ב הגיעו למבוי סתום
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בנוסף גם נשאלת השאלה האם מדובר באהבה אמיתית? או באשליה שנובעת מהנטייה האנושית להשליך רגשות על כל דבר שנראה אנושי? מחקרים מצביעים על כך שאנשים מתקשים לעיתים להבחין בין תגובות של מטפל אמיתי לבין תשובות של צ’אטבוט דמוי מטפל, ואף מעריכים את התשובות של הבוט כאפקטיביות יותר.

איפה עובר הגבול?

העובדה שהבוטים נשלטים על ידי תאגידים מעלה גם שאלה מוסרית - מי אחראי על ההתנהגות של הבוט ועל התוצאות שהוא עשוי להוביל להן? מצד אחד התאגיד הוא הבעלים של האלגוריתם והוא שולט עליו, אבל מצד שני בינה מלאכותית במובן מסוים חושבת ומתפתחת בכוחות עצמה, מה שיכול להביא לדילמות מוסריות ואפילו משפטיות במקרים מסוימים.

קחו לדוגמא את המקרה הטראגי שהסעיר את ארה"ב מוקדם יותר השנה: אם שכולה הגישה תביעה נגד שתי חברת Character.AI בטענה שבנה בן ה-14 שם קץ לחייו בעקבות קשר רגשי עמוק עם צ'אטבוט שלה. האם טוענת כי הדמות הווירטואלית עודדה את הילד לבצע את המעשה הקשה, תוך יצירת מערכת יחסים ממכרת.

לטענתה, הפלטפורמה לא כללה אזהרות מתאימות למשתמשים צעירים ולא סיפקה הגנות מספקות מפני תוכן שעלול להזיק נפשית. התביעה מציבה שאלה קשה לפתחן של חברות הטכנולוגיה: האם יצרו כלים שמעצימים או מסכנים את נפשם של צעירים ואיפה בכלל עובר הגבול?

לא מדובר כאן רק בשאלה האם אפשר לאהוב רובוט, אלא האם למרות ההתפתחות הטכנולוגית המהירה הבוטים יכולים באמת להכיל את הרגש האנושי המורכב, וגם אם כן - האם הבוט או ישות עצמאית או שהוא רק מוצר של תאגיד אחר?