
אוניברסיטאות במגננה: טראמפ יוצא לקרב מול קרנות ההשקעה של האקדמיה
קרנות ההון של האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב, שמנהלות נכסים בהיקף כולל של כמעט טריליון דולר, הופכות לקו החזית החדש במאבק של ממשל טראמפ מול האליטה האקדמית. השאלה הגדולה היא – האם מדובר בצעד פוליטי זמני או בשינוי עומק ביחסי שלטון-אקדמיה בארה"ב?
לאחרונה הקפיא ממשל טראמפ מענקים פדרליים בסך 2.2 מיליארד דולר שהיו מיועדים להרווארד, לאחר שהאוניברסיטה סירבה לאפשר לממשל פיקוח על ניהול הקרן. בכך נפתח עימות חזיתי בין הממשל הפדרלי לבין אחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה החזקים בעולם. במקביל, הבית הלבן מקדם העלאת מס ההשקעה על קרנות ההון מ-1.4% לרמות של עד 21%, ואף ביקש מה-IRS להתחיל בהליך של ביטול הפטור ממס של האוניברסיטה.
המדיניות החדשה פוגעת גם באוניברסיטאות אחרות, ובהן ייל, סטנפורד, פרינסטון וקולומביה – כולן עם קרנות השקעה ענקיות וחשיפה גבוהה להשקעות פרטיות לא נזילות. לפי הערכות, העלאות המס והקיצוצים הממשלתיים עלולים לעלות למערכת ההשכלה הגבוהה כולה כמעט 10 מיליארד דולר בשנה.
לא רק מס – גם דעת קהל משתנה
מעבר לשיקולים התקציביים, ממשל טראמפ מוביל קו אידאולוגי ברור נגד מה שהוא מכנה "האליטות השמאלניות של הקמפוסים", תוך חבירה לארגוני שמרניים והפעלת לחצים גם מצד ועדות הקונגרס. כך, למשל, נציגי הרווארד זומנו לשימוע בנושא אנטישמיות בקמפוס, ודוברים מטעם הממשל אף העלו דרישות לשקיפות במידע על סטודנטים זרים.
לצד זאת, ירידה של 14% בתרומות פילנתרופיות להרווארד במהלך 2024 – לאחר עשרות שנים של עלייה – מאותתת על שחיקה אמיתית באמון הציבורי. מגמות דומות מדווחות גם בייל, קולומביה ומוסדות מחקר נוספים.
- הפתעה - הכנסות ארה"ב ממכסים נמוכות בהרבה ממה שמציג טראמפ
- סוף למלחמת הסחר? טראמפ חושף: סין פנתה להידברות על הסכם הסחר
מימון יקר, אופציות מוגבלות
העיתוי קריטי: שוק ההון נמצא בתקופה תנודתית, שערי הריבית גבוהים, וערך תיקי ההשקעות הלא סחירים – בעיקר Private Equity – נשחק. אוניברסיטאות מתקשות להנזיל נכסים, וכשההנפקות הציבוריות בקיפאון והאפיקים הפילנתרופיים בנסיגה – לא ברור מאין יגיע המימון החסר.
לארי סאמרס וברק אובמה הציעו להשתמש בכספי הקרנות כדי לממן את החסר, אך מרבית הכספים כבולים משפטית לייעודים מוגדרים. גם הנזלת החזקות עשויה להיעשות במחיר הפסדים כבדים. חלק מהמוסדות שוקלים גיוס חוב חדש, אך הוא עשוי להיות חייב במס, ויגדיל את נטל החוב הכולל (7.1 מיליארד דולר בהרווארד בלבד).
לאן זה הולך?
השאלה הגדולה היא האם מדובר בצעד טקטי של ממשל טראמפ – או באיתות לשינוי עומק במדיניות הציבורית כלפי מוסדות אקדמיים עשירים. בשני המקרים, התחושה בקמפוסים היא של חוסר ודאות, מגננה, וחיפוש אחר איזון חדש בין עצמאות מוסדית, אחריות ציבורית, ויכולת כלכלית להמשיך ולהוביל מחקר והשכלה במאה ה-21.
- "הפסיכולוג של השוק" - איך הצליח הווארד מרקס לייצר תשואה עודפת ללקוחות שלו?
- הופעות, NBA, יורוליג וכלכלה חדשה: אבו דאבי ודובאי במרוץ למשוך את העולם
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
ייתכן שמה שמתחיל בהרווארד, יתפשט בקרוב גם לשאר האוניברסיטאות.
- 1.בקרוב אצלנו אמן (ל"ת)אנונימי 18/04/2025 16:09הגב לתגובה זו