יפן בנק מרכזי
צילום: טוויטר

הבורסה בטוקיו רוצה את המשקיע הקטן: מהלך להורדת רף ההשקעה

המטרה: להנגיש את שוק המניות היפני לדור הצעיר והחוסכים לפנסיה, ולחזק את הצמיחה מבפנים

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה יפן

הבורסה בטוקיו שוקדת בימים אלה על יוזמה חדשה שמטרתה להקטין את סף ההשקעה המינימלית במניות, מ-500 אלף ין (כ-3,500 דולר) כיום, לכ-100 אלף ין בלבד. המהלך נועד לאפשר ליותר יפנים, ובעיקר למשקיעים פרטיים צעירים וקשישים, לקחת חלק פעיל בשוק ההון ולצמצם את התלות בגופים מוסדיים וזרים. 


לפי נתוני הבורסה, נכון ל-2023 כ-32% מהשוק מוחזקים על ידי זרים, לעומת 16.9% בלבד על ידי משקיעים מקומיים פרטיים. המומחים שמייעצים ל-TSE הדגישו כי מדובר בצעד שנועד "ליצור סביבה שמעודדת השקעה מגוונת", ולהחזיר את אמון הציבור היפני בשוק ההון, אמון שנשחק משמעותית מאז קריסת בועת הנדל"ן בשנות ה-90. בעוד הדור הצעיר פחות נרתע מהשקעות, רבים מהמשקיעים המבוגרים עדיין נושאים צלקות כלכליות מהעשורים האחרונים.


המהלך המדובר מגלם תפנית חדה מהגישה ההיסטורית של ממשלת יפן, שנהגה להעדיף מוסדיים על פני ציבור המשקיעים הפרטי. בעבר, שיטות מסורבלות של מסחר ידני ודיוור פיזי גרמו לכך שסכומי ההשקעה המינימליים נותרו גבוהים כדי לחסוך בעלויות תפעול. כעת, המיקוד עובר לצמצום חסמים, הן טכנולוגיים והן פסיכולוגיים,  במטרה לעודד השקעה רחבה יותר בציבור.


בממשלה רואים ביוזמה כלי לחיזוק החיסכון הפנסיוני של משקי הבית: קיים פער ממוצע של 20 מיליון ין בין חסכונות הפנסיה בפועל לבין הצרכים הכלכליים של הפנסיונרים במדינה. במקום לממן את הפער הזה מתקציב המדינה, מקווים ברשויות שעידוד הציבור לחזור לשוק ההון יעזור לגשר עליו. לפי נתוני המסחר באפריל, משקיעים זרים סחרו ב-20 מיליארד מניות בשוק המרכזי של הבורסה, לעומת 10 מיליארד מניות מצד משקיעים מקומיים פרטיים. אך אם המהלך להורדת הרף יצלח, אותם משקיעים פרטיים עשויים להפוך לגורם שיכריע את כיוון השוק בשנים הקרובות.



יפן מוצאת את עצמה בלב מתקפת הסחר של ממשל טראמפ, לאחר שהוטלו עליה מכסים גורפים, בהם מס של 25% על רכבים מיובאים, ומכס אוניברסלי של 10% על כלל היבוא למדינה. למרות שהנשיא האמריקאי הכריז במקביל על הקפאה בת 90 יום להטלת מכסים על כ-70 מדינות, מהלך שנתפס כחלון הזדמנויות למשא ומתן, בטוקיו מתקשים לבלוע את הגלולה המרה. ראש ממשלת יפן, שיגרו אישיבה, תיאר את הצעדים כמאכזבים ומצערים ביותר, ואילו הפרלמנט היפני סער בעקבות נאום חריף במיוחד של חבר האופוזיציה שינג'י אוגומה, שטען כי מדובר בסחיטה כלכלית מצד ארצות הברית. 

נאומו של אוגומה, שזכה לתהודה רחבה ואף הפך לוויראלי ברשתות החברתיות, לא היה חריגה נקודתית, אלא ביטוי למצוקה מצטברת. אוגומה האשים את טראמפ בכך שהוא מחסל את האיזון העדין ביחסי הסחר בין שתי המדינות, ומכתיב ליפן הסכמים חד-צדדיים תוך פגיעה בריבונות הכלכלית שלה. לדבריו, תפיסת "אמריקה תחילה" שמובילה את מדיניות הסחר האמריקאית מסכנת עשורים של שותפות אסטרטגית עמוקה ובונה מחדש את היחסים על בסיס כוחני בלבד. המתח הזה לא נולד אתמול, למרות שארצות הברית ויפן נחשבות לשותפות כלכליות הדוקות מאז מלחמת העולם השנייה, תמיד ריחפה מעל הקשר תחושת חוסר איזון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה