קרן העושר של נורבגיה הפסידה 40 מיליארד דולר ברבעון

קרן העושר של נורבגיה, המנהלת נכסים בשווי של 1.7 טריליון דולר ונחשבת לבעלת המניות הבודדת הגדולה ביותר בעולם, רשמה הפסד של 0.6% ברבעון הראשון של 2025 - כ-40 מיליארד דולר. מדובר בהפסד הרבעוני הגדול ביותר שלה מאז הרבעון השלישי של 2023. עיקר הפגיעה מיוחסת לירידות חדות במניות מגזר הטכנולוגיה, שבו מושקעת הקרן באופן נרחב. מנכ"ל הקרן, ניקולאי טנגן, ציין כי "השקעותינו במניות הניבו תשואה שלילית, בעיקר בשל המגזר הטכנולוגי". 

הרבעון המדובר לא שיקף את מלוא הטלטלה בשווקים, שהתעצמה בעקבות העלאות מכסים חדות מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בתחילת אפריל. עם זאת, טנגן הדגיש שהקרן מתכננת לתקן את המשקל החסר שלה במניות אמריקאיות, במיוחד לאור ירידות חדות במניות כמו אפל, מיקרוסופט, אמזון, מטא ואנבידיה, שמאז 2023 הוגדרו כ"מתחת למשקל הייחוס".

הקרן הנורבגית מתנהלת לפי מדדים גלובליים, ואינה מבצעת השקעות אקטיביות רבות. ההרכב שלה מתבסס על מדדים של FTSE ובלומברג, והקרן כפופה לקווים מנחים אתיים נוקשים, שמונעים השקעה בחברות הפוגעות בזכויות אדם או סביבה, או שמייצרות נשק גרעיני ונשק מצרר. הקווים הללו עומדים במוקד ויכוח פוליטי בנורבגיה, כשמפלגת האופוזיציה השמרנית דורשת לאפשר השקעות בחברות כמו לוקהיד מרטין, שלמרות שהמדינה רוכשת ממנה ציוד צבאי, הקרן מנועה מלהשקיע בה.

במהלך הרבעון, ממשלת נורבגיה העבירה לקרן כ-7.5 מיליארד דולר נוספים. במקביל, שר האוצר ינס סטולטנברג הכריז כי המדינה תפעל לצמצום כמות החברות בהן מושקעת הקרן, בעיקר על ידי מכירת אחזקות בחברות קטנות בשווקים מתעוררים. בשל היקף הקרן, מדובר בתהליך שצפוי להימשך חודשים ואף שנים.

• קרן העושר הנורבגית מכרה את אחזקתה בבזק בשל "התמיכה בהתנחלויות"
• 1.4 מיליארד דולר בסכנה? קרן העושר הנורבגית שוקלת לצמצם השקעה בישראל

הפסדי הקרן ברבעון הראשון מגיעים לאחר שראש הקרן, ניקולאי טנגן, קרא רק לפני שלושה חודשים לחשיבה נגדית ולהתרחק ממניות הטכנולוגיה האמריקאיות, שדווקא גרמו להפסד הגדול הנוכחי. בדבריו בפורום הכלכלי בדאבוס, טנגן המליץ למכור מניות מהסוג שכולם קונים ולקנות את אלו שכולם נמנעים מהן, כמו מניות בסין. הוא הודה שמדובר בגישה לא פופולרית, אך טען כי לאורך זמן היא משתלמת. הקרן אמנם מתנהלת לפי מדדים ואינה פועלת באגרסיביות אקטיבית, אך דבריו של טנגן רומזים על תהליך מחשבתי פנימי שעשוי להסביר את כוונתו לתקן כעת את תת-החשיפה למניות אמריקאיות, דווקא לאחר רבעון קשה.

בחודש דצמבר האחרון, קרן העושר של נורבגיה, מכרה את כל מניותיה בחברת התקשורת בזק, בשל העובדה שהיא מספקת שירותי טלקום "להתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הכבושה". "באמצעות הנוכחות הפיזית שלה ומתן שירותי טלקום להתנחלויות ישראליות בגדה המערבית, החברה עוזרת להקל על התחזוקה והרחבתן של התנחלויות אלו, שאינן חוקיות על פי החוק הבינלאומי. על ידי כך החברה בעצמה תורמת להפרת החוק הבינלאומי", נכתב בהודעת מועצת האתיקה של החברה.

במהלך חודש יוני השנה חתכה הקרן את חלקה בבזק, לאחר שמכרה מניות בשווי של 23.7 מיליון דולר. מה שהביא אותה להחזקה של 0.76%, ירידה מהחזקה של 2.2% בתחילת השנה. כעת, החליטה החברה לממש את יתרת החזקותיה בחברה הישראלית בשל ההמלצות שקיבל הדירקטוריון מוועדת האתיקה שלה. לדבריהם, ההחלטה התבססה בחלקה על קביעת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שכתב כי "הכיבוש עצמו, מדיניות ההתנחלויות של ישראל והאופן שבו ישראל משתמשת במשאבי הטבע באזורים עומדים בסתירה לחוק הבינלאומי". בחברה ציינו כי בשיחות עם בזק היא אמנם הבהירה להם כי היא מספקת שירותי טלקום גם לפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון, אך לטענתם זה לא גבר על העובדה שהיא מספקת שירותים גם להתנחלויות.

• טראמפ ממשיך לזגזג: "פוטין - עצור את המתקפות על קייב"
• אם יוצאים מארה"ב, איפה כדאי להשקיע?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"