המשבר בין הודו לפקיסטן מחריף - חשש ממלחמה בין שתי מעצמות גרעיניות

המתיחות בין הודו לפקיסטן הגיעה לשיא חדש השבוע, לאחר מתקפת טרור קטלנית בקשמיר שגבתה את חייהם של עשרות תיירים. שתי המדינות, המחזיקות בנשק גרעיני, נקטו בצעדים תקדימיים שמעלים חששות מהסלמה נוספת באחד האזורים הנפיצים ביותר בעולם.

מתקפת הטרור והתגובות הדיפלומטיות

המתקפה בקשמיר, שהתרחשה ביום שלישי באזור הנופש פהלגאם, כ-90 קילומטרים מזרחית לסרינגר, הייתה הקטלנית ביותר נגד אזרחים מזה שנים. המשטרה בקשמיר זיהתה שלושה חשודים, שניים מהם אזרחי פקיסטן, כחברים בארגון לשקר-א-טאיבה – ארגון מיליטנטי פקיסטני שהוגדר כארגון טרור על ידי הודו וארה"ב.

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, נשא נאום לוחמני ואמר: "המחבלים והקושרים - נעניש אותם חמור יותר ממה שהם יכולים לדמיין". מודי הוסיף באנגלית כי "הודו תזהה, תעקוב ותעניש כל מחבל ואת התומכים בו".

בעקבות המתקפה, הודו האשימה את פקיסטן במעורבות באירוע והודיעה על צעדי ענישה משמעותיים, בהם הפחתת הדרג הדיפלומטי עם פקיסטן והשעיית הסכם חלוקת המים רב-השנים בין המדינות. הודו גם הורתה על סגירת מעבר הגבול היבשתי בין שתי המדינות במדינת פנג'אב וביקשה מאזרחים פקיסטנים השוהים בהודו לעזוב את המדינה.

• פקיסטן יירטה שני מטוסי קרב הודים, שני טייסים ואזרח נהרגו

פקיסטן הודיעה על שורת צעדי תגמול בעקבות צעדי הודו. בין הצעדים: גירוש דיפלומטים הודים מאיסלמאבאד, סגירת המרחב האווירי לחברות תעופה הודיות והשעיית הסחר המוגבל בין המדינות. בהצהרה חריפה, הודיעה פקיסטן כי "כל ניסיון לעצור או להטות את זרימת המים השייכים לפקיסטן על פי הסכם מי האינדוס ייחשב כמעשה מלחמה וייענה במלוא העוצמה". אזהרה זו משקפת את חומרת המשבר, שכן המים הם משאב קריטי עבור החקלאות הפקיסטנית ולכלכלת המדינה.

ההשלכות הכלכליות והתעופתיות

הסגירה של המרחב האווירי הפקיסטני להודו צפויה להשפיע משמעותית על חברות התעופה ההודיות. טיסות מהודו לאירופה, קנדה וארה"ב יארכו כשעתיים יותר ויאלצו את חברות התעופה להפחית מטענים. האיסור יפגע במיוחד בחברת אייר אינדיה, שמפעילה את מרבית הטיסות הבינוניות והארוכות למערב, ובאינדיגו, חברת התעופה הגדולה במדינה, שמתכננת להשיק טיסות ישירות לאירופה החל מיולי השנה.

החרפת המתיחות גרמה לירידה חדה בערך אגרות החוב של פקיסטן, שרשמו את הנפילה הגדולה ביותר בין שווקים מתעוררים ביום חמישי. אגרות חוב שמועד פירעונן ב-2031 צנחו ב-3 סנט ל-82.4 סנט לדולר, הרמה הנמוכה ביותר מאז 15 באפריל.

• אלפאבית עקפה את הציפיות - קופצת ב-3%
• אינטל עם תחזית מאכזבת - נופלת ב-6% באפטר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אנליסטים חוששים כי הצעדים האחרונים עלולים לגרום לנזק כלכלי ניכר לשתי המדינות. הגבלות הסחר והפגיעה בקשרי התעופה משפיעות על עסקים, ואי-הוודאות הגיאופוליטית מרתיעה משקיעים פוטנציאליים באזור. מוחמד חוסיין סוהרוורדי, ראש מחלקת לימודי אזור באוניברסיטת פשאוור, אמר כי שתי המדינות מגיבות "בצורה ילדותית" והוסיף: "במצב מתוח כזה, משקיעים ינסו לברוח עם ההון שלהם משתי המדינות. המיליטנטים הם המרוויחים היחידים ממצבים כאלה".

השעיית הסכם המים בין שתי המדינות מעלה סיכונים משמעותיים לייצור החקלאי בפקיסטן בזמן שהכלכלה עדיין מתאוששת ונסמכת על הלוואות זרות, כולל מקרן המטבע הבינלאומית. אשוק בהוריה, חוקר בכיר במכון מנוהר פריקר למחקרי הגנה, אמר כי תיאור ההשעיה על ידי איסלמאבאד מעיד שהם רואים בכך "איום קיומי" בזמן שזמינות המים במדינה הולכת ופוחתת.

היסטוריה של סכסוכים והחשש מהסלמה גרעינית

מאז 1947, שתי המדינות המחזיקות בנשק גרעיני נלחמו מלחמות רבות על קשמיר – אזור מחולק הנתבע במלואו על ידי שתיהן. הסכסוך על קשמיר הוא אחד הסכסוכים הטריטוריאליים הממושכים ביותר בעולם, ומומחים מזהירים כי כל התלקחות באזור נושאת סיכון להסלמה נוספת בין שתי המעצמות הגרעיניות.

הפעם האחרונה ששתי המדינות היו קרובות למלחמה כוללת הייתה ב-2019, כאשר מחבל מתאבד הרג 40 אנשי כוחות ביטחון הודים. בעקבות האירוע, ארגון ג'יש-א-מוחמד (חיילי מוחמד), קבוצה ג'יהאדיסטית שבסיסה בפקיסטן, לקח אחריות, מה שהביא את הודו לבצע את התקיפות האוויריות הראשונות שלה על אדמת פקיסטן מאז 1971.

יש לציין כי פקיסטן סגרה את המרחב האווירי שלה למשך כחמישה חודשים ב-2019, לאחר שהודו תקפה מחנה אימונים של מחבלים לכאורה בעקבות מתקפת טרור אחרת. המהלך הנוכחי מעלה חששות להשפעות דומות וארוכות טווח על התעופה האזרחית באזור. אחד החששות הגדולים ביותר בעימות בין הודו לפקיסטן הוא האפשרות של הסלמה שתוביל לשימוש בנשק גרעיני. שתי המדינות מחזיקות בארסנל גרעיני משמעותי, ומתיחות באזור קשמיר נחשבת לאחת מנקודות ההצתה המסוכנות ביותר בעולם.